אוסף תכשיטי וינטג' עם אופי מתחילת המאה כאן כבנתניה. על בקליט שמעתם?

תכשיטים זה לא רק כסף וזהב. הם יכולים להיות יקרים ונדירים וגם מפלסטיק. לתלמה קמריני יש אוסף תכשיטי וינטג' בגלריה על הצוק. יש לה במקום גם בית מלאכה בו היא מייצרת תכשיטים מרהיבים בססגוניותם, המבוססים על הבקליט והצלולויד של שנות ה-30. היא מייצרת פריטים שאין שני להם ומוכרת אותם בעולם. וינטג' במלוא הדרו – כבר אמרנו?

לתלמה קמריני יש גלריה על הצוק, במקום הכי יפה בעיר, והיא מייצרת תכשיטים צבעוניים מפלסטיק למבינות עניין. תכשיטי וינטג'  המבוססים על בקליט וצלולויד מהם ייצרו תכשיטים בארה"ב של שנות השלושים. הקולקציה שלה נמכרת בעולם ומי שאוהב להעז מוזמן ליהנות מאוספים נדירים ומקישוטים שאין שני להם

גלרייה על הצוק

מתחם הגלריות על הצוק הוא אחד המקומות הכי יפים בנתניה. הוא נמצא בין בתי המלון "העונות" ו"שלמה המלך", על הטיילת ויש בו ארבע גלריות להשכרה לאמנים וגלריה גדולה לתערוכות עירוניות מתחלפות.

מתוך ארבע הגלריות רק שתיים פעילות: זו של רפאל אבוקסיס וזו של תלמה קמריני. הגלריות האלה הן גם בתי המלאכה של האמנים המציגים. אחת הגלריות, שנסגרה רק לאחרונה, הייתה של חן וינקלר וגדי עמבר שנפטר לפני שבועיים.

כל מי שנכנס לגלריה של תלמה קמריני מתפעל. דבר כזה לא רואים בנתניה. היא קטנה ומלאה בפריטים כמו מחרוזות, צמידים, טבעות, בובות וכולם בצבעים מדהימים. ומה שעוד יותר מדהים הוא, שרק החתול שלה יודע איך לשבת על שולחן מגירות מזכוכית, מלא בפריטים שבירים ויקרים, ולא להפיל דבר.

קמריני (69) שהגיעה לנתניה לפני חמישים שנה, היא אמא לבן תושב קריית השרון וגרה בסביבת הגלריה. היא נולדה בג'נובה איטליה, גדלה במילאנו ובגיל 19 עלתה לארץ ללמוד באוניברסיטה מתימטיקה ופיסיקה. היא הגיעה עם שתי מזוודות, שאחת מהן הייתה מלאה תכשיטי וינטג'  והשנייה בספרים.

"אני בת למשפחה יהודית איטלקית עתיקה, הנמצאת דורות רבים באיטליה מגירוש ספרד. שני הוריי היו אספנים, אבא אסף שטיחים וציורים ואמא אספה כלי נחושת אלומיניום ישנים. כשהייתי ילדה קטנה ליוויתי את הוריי, לעתים קרובות, לחנויות יד שנייה ושווקי פשפשים. ביקרנו בערים ועיירות נידחות ומרתקות ברחבי איטליה ואני כבר אז נמשכתי לחפצים צבעוניים, לא משנה כמה הם היו יוצאי דופן וחסרי תועלת. הם הזכירו לי את הדודה האקסטרווגנטית של אבי, שהפתיעה אותנו בביקורים מהירים עם כל מיני אביזרים ססגוניים. בסופו של דבר תכשיטים ואביזרי אופנה מפלסטיק הפכו אצלי לתשוקה אמיתית, ובכל הזדמנות הוספתי עוד ועוד פריטים לקולקציה שלי – צמידים, שרשראות עשויות בובות קטנטנות, קופסאות מעוצבות ועוד".

שתי מזוודות של תכשיטי וינטג'

קמריני למדה, בסופו של דבר, מדעי המחשב, עבדה בחברות שונות, בתי תוכנה וסטארטאפים כמנתחת מערכות, מנהלת פרויקטים ומוצרים ובתוקף עבודתה נסעה הרבה בעולם ביפן, ארה"ב וכמובן אירופה. בנוסף, בכל שנה היא נוהגת לנסוע לאיטליה לבקר משפחה וגם לבקר בשווקים.

בנסיעותיה לארה"ב ביקרה בשווקי פשפשים ווינטג', קנתה ואספה דברי בקליט וצלולויד: "בשנות השמונים נודע שהאמן האמריקאי, אנדי וורהול, היה אספן וקנה כל דבר שהיה מבקליט. כשהוא נפטר התקיימה מכירה פומבית של האוסף שלו והדברים נחטפו במחירים מטורפים, דבר שהעיר את השוק של מוצרי הבקליט והתכשיטים. בדיוק אז נסעתי לראשונה לניו יורק. השווקים היו מלאים אוצרות שרק חיכו לי. זה מצא חן בעיניי. היו אלה בעיקר תכשיטים מ"פלסטיק" משנות השלושים בארה"ב ועד השמונים".

בשנות השלושים, שנות המשבר הכלכלי בארה"ב, לאנשים לא היה כסף לקנות מותרות והם העדיפו תכשיטי "פלסטיק" כמו בקליט וצלולויד כחיקויים לתכשיטי יוקרה משנהב, קורל וענברים. תכשיטים ששחקניות בהוליוווד היו מתקשטות בהם. תכשיטים שעושים את האישה מיוחדת ובולטת. בארץ לא מכירים את החומרים היפים האלה.

כשאנחנו שומעים את המושג פלסטיק זה נשמע לנו כמשהו זול ולא נחשב. אז זו טעות. יש בחנות של תלמה בין תכשיטי וינטג' מחרוזות במחירים של 700 שקלים ויותר.

בחלוף השנים היא התחילה ליצור מפריטים ישנים מחרוזות חדשות וכשיצאה לפנסיה הפכה את התחביב שלה לעיסוק העיקרי. בית המלאכה שלה נמצא בגלריה. היא מייצרת מחרוזות מפרחים צבעוניים, מאצבעונים, מצעצועים. כל מוצר שלה הוא ייחודי ואין שני לו. הוא בולט ועושה רושם ורק נשים מיוחדות ובעלות תעוזה וביטחון יענדו שרשראות דובדבנים, פרחים ומנדלות שתלמה חרזה.

"הפריטים כאן הם נדירים ואין דומים להם. בצמידים טבועים קישוטים כמו דגים, דבר הנותן לתכשיט עיצוב מיוחד של תלת מימד. אני בטוחה שאנשים לא ראו בחיים שלהם תיקים מבקליט. החפצים הם ישנים, מופלאים, וינטג' בהגדרה. כל פריט יש לו סיפור ואופי".

קמריני באמת מאמינה שצבע ועיצוב לא שגרתי יכולים לצבוע את החיים ולהעלות חיוך על השפתיים של כל אחד ובכל מצב. ב"פלסטיק" שלה יש המון חיות, דמיון, אמנות ושימושים.

אפשר להתפרנס מזה?

"אני יחידה בנתניה שעוסקת בתחום הווינטג' של תכשיטים מפלסטיק יוקרתי. מהמכירות במתחם הצוק אני לא יכולה להתפרנס בכלל ובמיוחד עכשיו כשאין תיירים ואין טיילים וגם נתנייתים לא מגיעים. אני עובדת כאן ומוכרת בעיקר דרך האינטרנט. יש לי אתר באינטרנט ThePlasticFever ודף פייסבוק. אני מוכרת דרך אתרי מכירות כמו: e-bay ו- etsy לכל העולם. מסתבר שבעולם מכירים ומעריכים את  החומרים האלה והם נחשבים מאוד ולא רק לאספנים".

בקליט לא רק לאספנים

כל מי שמגיע לחנות שלה על הצוק מתכבד בקפה ועוגייה והקניה הופכת לבילוי במקום הכי יפה בעיר. בחנות במתחם הצוק ברחוב המעפילים היא נמצאת כבר חמש שנים אבל את המכירות של האוספים והיצירות שלה היא מכרה עוד לפני עשרים שנה: "אז  התקיים בתל אביב יריד ווינטג'. אני הסתובבתי בו כאספנית חולנית. הייתי באותה עת ללא עבודה והציעו לי להשתתף ביריד. אמרתי להם שאין לי מה למכור. אך כשהמארגנים ראו את הפריטים שיש לי הם אמרו לי שזה הרבה מאוד. התלהבתי מהאווירה. הבנתי שלאדם שעובד ומתמקד בהיי טק כל היום –  היריד הזה הוא משהו שעושה טוב לנפש כי יש בו אווירה מלהיבה. מאידך כשעמדתי מצידו השני של הדוכן כמוכרת שמעתי אומרים: 'מה את מוכרת? זה פלסטיק'. התחלתי להסביר לאנשים שזה לא מה שהם חושבים. אספתי לי מעריצים וכך הייתי הרבה שנים בכיכר דיזנגוף עם הדוכן שלי".

בנתניה אנשים צריכים לעשות היכרות עם הווינטג' וללמוד לאהוב אותו. תכשיטים זה לא רק כסף וזהב. הם יכולים להיות יקרים ונדירים גם מפלסטיק. סליחה – מבקליט וצלולויד.

מה זה בקליט, מה זה צלולויד, מי זוכר?

"בקליט הוא גרסה מוקדמת של פלסטיק, או הפלסטיק המסחרי הראשון. הבקליט פותח בארה"ב בשנת 1907. השתמשו בו כחומר מבודד כמו בשקעים לחשמל, תקליטים, מכשירי טלפון, כלי מטבח, תכשיטים וצעצועים. היום כמעט ולא משתמשים בו והמוצרים מבקליט הפכו לפריטי אספנות. בהם גם תכשיטים.

"צלולואיד הוא חומר דליק מאוד המעובד מצלולוזה (תאית). הוא מבריק וגם הוא היה הפלסטיק שיוצר באופן מסחרי כבר בסוף המאה ה-19.  ייצרו ממנו בעיקר סרטי צילום. הוא חומר עמיד ועדיין יש לו שימושים למרות היותו חומר דליק. עשו ממנו תיקים ותכשיטים והשתמשו בו כחומר שאפשר לחרוט עליו ולצבוע אותו ועשו ממנו מחרוזות ושרשראות מאד מיוחדות.

אז מה ההבדל בין תכשיטי הפלסטיק של היום לאלה של תחילת המאה?

"פריטי הפלסטיק של היום מיוצרים בתבניות: חרוזים וקישוטי וצורות ובובות וצעצועים. את הפריטים מבקליט וצלולויד גילפו ביד, הוסיפו להם אינסרטים וכך יוצרו פריטים נדירים ומיוחדים".