תערוכה חדשה ומרגשת "שוברים חומות" תוצג בגלריית "ארטורה" (מתחם מכללת רופין) החל מיום 10/9/21 ובמהלך חגי תשרי. זהו סיפורם של אמנים עם מוגבלויות (פיזיות ונפשיות) שמוכיחים כי באמנות אין שום גבולות.
התערוכה נוצרה על ידי שיתוף פעולה בין 'פינות עיגול', גלריית 'ארטורה" ונעמי גורדון חן והקרן "בשביל אופיר"- הקרן לעידוד היצירה בקהילה. הקרן הוקמה לזכרה של הבת אופיר חן שנהרגה בתאונת ג'יפ במהלך טיול בדרום אמריקה ומתמקדת בחיבור שבין אמנות לקהילה.
יוזם התערוכה –אלדד שושתרי, נולד עם שיתוק מוחין, הקים ומנהל "פינות עיגול" שמייצגת אמנים עם מוגבלויות.
אוצרות: נעמי גורדון-חן ומיכל תאומי סלע
"כשנפגשתי עם אלדד שושתרי ושמעתי את סיפורו, לא היה לי ספק שאני הולכת לאצור את התערוכה עליה הוא חלם", אומרת נעמי גורדון-חן. מאז מותה של ביתי אופיר במהלך טיול של אחרי צבא, אני מקדישה את מרבית זמני לנושאים חברתיים באמצעות אמנות. אמנות בקהילה, כפי שאופיר היתה" אומרת גורדון-חן.
הצצה לעולם הפנימי
התערוכה מציעה לקהל הצצה לתוך עולמם הפנימי – אל המחשבות, התחושות, הרצונות והתקוות שלהם. וזאת כדי להגביר את המודעות בקהל הרחב וכדי לשבור את החומה שעומדת בין המתמודדים השונים לבין החברה.
התערוכה מציגה 55 עבודות של 37 אמנים עם מוגבלויות פיסיות ונפשיות, עבודות אמנות במדיומים שונים: ציור, צילום, פיסול, איור, עיצוב, יומני אמנות, רישום, וידאו, שירה, קולאז', ציור דיגיטלי, תכשיטים.
המבקרים בתערוכה נכנסים דרך שביל כניסה לגלריה עליו תוצגנה בגדול, 6 עבודות של יאיר מורנל, מתמודד נפש, שתרופות פסיכיאטריות הן חלק בלתי נפרד מחייו. יאיר עיצב דמויות שונות כביטוי להפרעות הנפשיות בהקשר של קופסאות הכדורים בעצמם, ולא רק כעלון לצרכן. זאת כחלק מהרצון שלו לבטא את עולמו הפנימי דרך האמנות שלו, והרצון להעלות מודעות חברתית לנושא.
" כמתמודד נפש, תרופות פסיכיאטריות הן חלק בלתי נפרד מחיי. כבר עשור שאני על כדורים וטיפולים שונים כדי לנסות ולעזור לי במצבי הנפשי. מעבר לתהליכים והתמודדויות פנימיות שאני עובר עם עצמי, לאופן שבו המעגלים החברתיים השונים מסביבי תופסים אותי, יש השפעה לא מועטה על תפישת הזהות שלי את עצמי".
נשאבתי לעולמם
"הכרתי את סיפורם של אנשים עם מוגבלויות באופן שטחי, בעיקר מהתקשורת וככל שחקרתי, נפגשתי, שמעתי בשיחות מרובות את המתמודדים, נשביתי בסיפוריהם והפכתי אותם לתערוכה חשובה ומרגשת".
"במהלך החודשים האחרונים שוחחתי עם למעלה מ 100 מתמודדים, חלקם עם פוסט טראומה, חלקם פגועי נפש, חלקם פצועי צה"ל, חלקם נולדו עם אוטיזם, חלקם נולדו עם שיתוק מוחין, אספרגר ועוד" מספרת נעמי גורדון-חן. "נשאבתי לעולמם וגיליתי עולם מופלא של אנשים שמתמודדים עם מוגבלויות לא פשוטות לצד חברה שמתקשה ל אחת להכיל, לקבל, להקשיב, להיות סבלנית, לסייע".
לחברה הישראלית יש פחד להתמודד עם נכות או כל שוני שהוא. התרבות הישראלית מאז ומעולם בזה למה שהיא תופסת כחולשה. אדם עם מוגבלות מעורר בחברה רתיעה, מבוכה וחשש מהלא מוכר. הוא מרגיש לא אחת לבד בעולם, מוקצה, כמו מאחורי חומה.
מבט אופטימי וצבעים מרהיבים
נכי צה"ל, פצועי תאונות דרכים, הלומי קרב, פוסט טראומטים, אנשים עם מוגבלויות נפשיות הם חלק מהפסיפס המרכיב את החברה בישראל. האמנות היא כלי שיקומי עבורם ובתערוכה זו הם מציגים פנים שהחברה הנורמטיבית בישראל לא מכירה. האמנים עם מוגבלויות העוסקים באמנות, כמעט בכל נושא אפשרי, במבט אופטימי ובצבעים מרהיבים, מוכיחים, כי הם ממשיכים ליצור ולפעול חרף מוגבלותם הפיזית או הנפשית ושומרים על אמונה וחיוך בחייהם.
שוברים חומות: מה אומרים האמנים
לירן שני: כמשתקמת הייתי רוצה שיראו אותנו במערומינו. את הבן אדם שבפנים. לא ערומים פיזית, אלא מערומינו הרגשיים. כמו שלכל איש יש שם, לכל אחד יש פנים. והפנים הוא נורמאלי, הוא רוצה להשתלב בחברה בצורה נורמאלית. אל תמנעו את זה מאתנו. הייתי רוצה שיגלו את המעבר. להראות את מה שכולם לא יודעים. שכולנו נורמאליים ושלא יתייחסו אלינו כאל מפגרים".
עוד מוסיפה לירן: "שיהיו סבלנים אלינו. שיושיטו יד. כל בן אדם נכה פיזית או נפשית צריך עזרה. ברגע שמושיטים יד, הנורמליזציה מתחילה. כשאתם רואים בן אדם נכה, תתעניינו בו, תתייחסו, תשאלו, תושיטו יד. תנו לו להרגיש שהוא שייך. חלק מהחברה. אם בבניין שלך מתגורר פגוע נפש, תכנס אליו, תתעניין בו, תשאל אותו אם הוא צריך משהו. בחברה יש פחד. לא מדברים על זה. הייתי רוצה שאנשים ידעו כמה מייאש להיות בתוך עצמך, שיראו מה מתחולל בתוך הנפש של הנכה, של האמן. כמה קשה לחיות בתוך עצמך ולחשוב שאתה לבד בעולם. אנשים לא תופסים את הנכויות שיש בעולם גם אם הן לא נראות לעין".
נקודת מבט שונה
התערוכה מציגה עבודות במדיומים שונים (ציור, צילום, פיסול, וידאו, מיצב, איור, קולאז', מיחזור, מיקס מדיה ועוד) שנעשו על ידי אמנים בעלי מוגבלות שנועדה להראות את נקודת המבט שלהם על סביבת החיים בחברה הישראלית. התערוכה רוצה לשבור את החומות, לומר לאנשים, בואו תראו את התרומה של אנשים עם מוגבלויות לחברה.
נעמי גורדון חן: " באירוע הפתיחה שיתקיים ביום שישי 10.9 בשעה 11:00, לצד מפגש עם האמניות והאמנים, ניצור מיצג "שמיכת טלאים" בהשתתפות הנוכחים באירוע. טלי גילן, אמנית המציגה בתערוכה, תוביל את יצירת המיצג. המיצג מזמין את המבקרים להגיב לתערוכה במילים או בציור, ולקחת חלק פעיל ביצירה. חומרי הגלם של השמיכה הם ריבועי נייר הגזורים מדפי התוויה של תרופות הנתפרים זה לזה, והופכים לשמיכת טלאים תלויה באוויר, חשופה משני צדדיה. לאחר הפתיחה ניתן יהיה לצפות בעבודה המשותפת שתיווצר, כחלק מהתערוכה עצמה. גילן היא אמנית ועובדת סוציאלית, מתמודדת עם מגבלות פיזיות ונפשיות, פעילה חברתית ושותפה למאבק בסטיגמה המופנית כלפי אנשים עם מוגבלויות".
"הרעיון שלי כאוצרת היה לקחת את האמנות ולהשתמש בה כמנוף לתהליכים של שבירת דעות קדומות ופחדים והשתלבות בחברה על בסיס שוויוני. להעיר ולהאיר, לפתוח ולטפח קבלה מצד הקהל אשר יהפוך לאחר מכן לשותף בתערוכה אם יבחר ובכך ליצור שינוי ומודעות ובסופו של תהליך, חברה טובה יותר. התערוכה מספרת סיפור והמבקרים בתערוכה משוטטים בה סביב הנרטיב שהולך ונבנה תוך כדי התקדמות בתערוכה"
משתתפים: אורלי עובדיה, אורן רז, אייל מולצ׳נסקי, איל בן צבי, אלון בסקינד, אליאור ציון, אמנון מדמוני, אריאל קונדור, אריאלה קרס, דורית דיוק קואן, דניאל בהריר, טלי גילן, יאיר מורנל, יוסי עוזיאל, יחיאל אטיאס, יעל מרום שומר, יקין עזאלדיין עראר, כינרת ילניק, לימור אשכנזי, לירן שני, מור שליט, מריאל ארבטמן, נילי ברויאר, סוזנה דנן, סיגל קסלר, סער בוכבינדר, עדי בן פורת, עמוס גזית, רונה סופר, רונית שמילוביץ, שאולי ניי, שירה אורנשטיין, שלום איל גולן, שלמה סולומון, שני אלדר, תהל סעד, תמר כורם.
מידע על התערוכה באתר "ארטורה": https://arthura.org/
כתובת: קמפוס רופין, כפר מונאש
לחדשות נוספות בנתניה הקליקו כאן * לדף הפייסבוק שלנו הקליקו כאן
