ספר שירים ראשון לשחר גרינשפן "הצלחות קטנות גדולות"

הצלחות קטנות גדולות זהו שם סיפרה הראשון של המשוררת הנתנייתית  שחר גרינשפן,

כששחר היתה בת 12 בעיצומם של ההכנות למסיבת בת המצווה שלה היא נפצעה אנושות בתאונת דרכים. שחר עמדה יחד עם חברתה על אי תנועה בצומת איתמר בן אבי, הן חיכו שיתחלף האור ברמזור כדי שתוכלנה לעבור.

מכונית שהגיחה נהוגה בידי נהג שיכור שעלה על אי התנועה פגע בשתיהן, החברה יצאה בפגיעות קלות. שחר נפגעה קשה באותה תאונה, ומאז לאחר 11 שנים כשהיא בת 23 היא נמצאת עדיין בתהליך שיקום ארוך ומייגע.

שחר מתניידת על כסא גלגלים משותקת ושותקת. היא מתקשרת בעזרת אצבע יד ימין שמקלידה על המחשב.

הוריה שהבחינו ברצון שלה לכתוב שיתפו את בת משפחת חדוה שולץ ששימשה כמנהלת בבית ספר אילן רמון בנתניה. חדוה שראתה את הסופרת הנתייתית זוהר אביב, באחת מהרצאותיה מול התלמידים, הקשיבה והבינה שהקשר עם אביב יכול לעשות טוב לשחר. היא פנתה אל הסופרת שנעתרה מיד, ובאה אל שחר, והחלה ללמדה את סודות כתיבת השירה.

זוהר אביב: "שחר החרוצה התמידה בשיעורים והנה לאחר שנתיים בדיוק, סיימה לכתוב 64 שירים שמתפרסמים בספר שיצא בהוצאת פיוטית. בשבת הקרובה תשודר בחדשות כאן 11 כתבה על יום בחייה של שחר גרינשפן.

הסופרת זוהר אביב, שכתבה למעלה משמונים ספרים, ביניהם הסדרות המוכרות בכל הארץ וגם מעבר לים – חבורת כוח המוח, יד הפלא ועוד מספרת:

"התאהבתי בשחר כבר במפגש הראשון. כשאמרתי לה שיש לה שיעורי הבית והיא כתבה לי על המחשב: 'זוהר, אני מוכנה הכל, רק לא שיעורי בית'  גיליתי ששחר היא ילדה ככל הילדים. היא  לא אוהבת שיעורים, יש לה את הגבולות שלה, היא מביעה אותם בלי צורך להתחנן. היא אמיצה וישירה. אלה הם סוג הילדים שאני פוגשת בדרך כלל. אני מגלה שיש בהם כוכב מאיר שיש ללטש, וכותבת סביבם ספר כדי להעצים אותם. הפעם ראיתי שיש פה כישרון כתיבה, ומה שעלי לעשות זה לשייף זה את כישרון הכתיבה שיש לשחר."

תהליך הכתיבה

"בהתחלה חיפשנו היכן נמצא הקול הפנימי של שחר ואיך כדאי שתוציא אותו בפרוזה או בשירה. גילינו ששחר אוהבת לחרוז. אוהבת קצר ולעניין והתמקדנו בסוגיה הזו. השירים הראשונים שהיא כתבה כתובים בתמימות של ילדה בת 12. כתבה על המציאות שלה כילדה. היא לא מוכנה היתה להודות שהיתה תאונה. אמרה שכולם מסביב משקרים לה, וזו לא האמת שלה. אט אט, החלה שחר לפגוש את שחר העכשווית. וזה עוזר להתעמת עם המציאות.

היא החלה לכתוב על התסכול, על היאוש, הבושה, התקיעות. אחד משיריה בנושא הולחן ע"י אהרון רוני זרוק ואפשר להקשיב לו ביוטיוב- נשואה להצלחה, .

שחר החלה לכתוב מנקודת מבטו של כסא הגלגלים שלה. זה שאומר לה קומי ממני, נמאס לי ממך, לכי תתקדמי האדמה מתגעגעת לכפות רגלייך.

בתקופה שכתבה את השירים האלה ניסיתי לנתב אותה, אל המשמעות. מתוך ידיעה שמציאת משמעות בחיים נותנת לנו סיבה ועם וחיוך.

ההצלחה של שחר גרינשפן

אט אט שחר החלה לשחרר את הרגשות העמוקים שלה. "יש לה שירים על בקשת סליחה מהוריה ובמיוחד מאמה. על שהיא מעייפת אותה, ושאם היתה יכולה היתה קמה ועוזרת ומדברת ועושה הכל כדי שאמה תהיה מאושרת. אומרת זוהר אביב.   "בחלק מהשיעורים לימדתי אותה האנשה, והיא כתבה מזווית העין של צמח הבזיליקום על החלון, שמקבל משמעות לחייו כאשר אמה משתמשת בו לתיבול מאכל. ואף טסה בדמיונה למחוזות רחוקים וכתבה מזווית עינה של מעלית בדובאי, נוצצת ועמוסת כפתורים, שנכנס אליה נסיך שמתאהב בה".

הריפוי שיש במילים

"היא כתבה על מסיבות, ונשיקה ראשונה וכל מה שהיתה כל כך רוצה. שחר הבינה שבעזרת הדמיון היא יכולה להגיע לכל מקום, והמקום שהיא בחרה להגיע אליו הוא – לב האנשים.

היא החלה לכתוב על אופטימיות, ולעודד אנשים שיבינו שהכל לטובה. שהכל אפשרי, אם רק נהיה מאוחדים, ותהיה לנו אמונה בעצמינו.

שחר מעבירה בספרה מסרים נוגעים ללב. ואני מאושרת מהתלמידה שלי שמוכיחה לי מהו כוחה של הכתיבה. וכמה ריפוי יש במילים, כל שיעור מתחיל בהקראה של ספר שלי,

היא קוראת ספרים מסדרת כוח הלב, שיש בהם רומנטיקה ואהבה אפלטונית ותמימה. ספרים שכתבתי".

ושחר כותבת לזוהר אביב: "זוהר אני לא מאמינה שאת כתבת את זה, איך את מצליחה ככה להיכנס לראש של הדמיות. זה, מהמם! את בטוחה שאת כתבת את זה?"

זוהר: "ואז היא כותבת בעצמה שיר מהמם ואני שואלת את בטוחה שאת כתבת את זה!

והיא מביטה במה שכתבה ומתקשה להאמין ושתינו מבינות שיש איזה כוח קסם אלוהי שעובר דרך היד שלנו ומכוון אותו להביא טוב ומזור לאנושות.

לראות את שחר בערב השקה לספרה בספרייה: מסמיקה תחת המחמאות והאהבה מהציבור. לראות את משפחתה כל כך גאים ולא מאמינים. יש לי סיפוק אדיר. בעיניי שחר גרינשפן היא גיבורת על , מנפצת תקרות זכוכית משוריינות!"