לכבוד יום האישה הבינלאומי בחרתי לספר השנה על דליה אילון סינקלר OAM. שהגיעה לנתניה לפני כשנתיים, אחרי שהות של 36 שנים באוסטרליה. היא אמנית רב תחומית, עסקה בהפקות רדיו וטלוויזיה ועבדה בעיתונות בהפקת מדורים מיוחדים. יש לה שני ילדים ונכדים באוסטרליה וביפן ונראה שימשך עוד זמן רב עד שתוכל לחבק אותם.
מאז שהגיעה לנתניה היא פעילה בעיר במסגרות שונות של משוררים וציירים ומקשרת בין יוצרים מנתניה לאירועים באוסטרליה. היא שמחה על ההזדמנות להשתתף בחגיגות הרחוב של הגלריה בתל חי ובארועי שיח כותבים בכיכר. הכירה את ד"ר אביבית לוי ואת שוש ויג. הפגישה שלה עם מזל קותי מנהלת גלרית הרחוב בתל חי חשפה אותה בפני הציבור בנתניה: "מזל היא זו שנתנה לי במה כמשוררת. בזכותה התחברתי לציירים ולמשוררים בעיר. נתניה היא עיר ללא הפסקה מבחינת ההזדמנויות ליוצרים בכל התחומים. אני מאושרת שאני גרה בנתניה שהיא עיר של נתינה. יש לי מעגלים של חברים בכל התחומים ומאד עסוקה גם בתקופת הסגר".
יש לה משפחה בכל היבשות על הגלובוס וקשרים בינלאומיים ענפים. לכולם היא מספרת על ההתאהבות שלה בנתניה והם רואים את נתניה דרך העדשה שלה. חברים שמכירים את סיפור חייה עודדו אותה לכתוב ספר והיא אכן התחילה.
הישראלית הראשונה שהוענק לה אות כבוד מלכת אנגליה
במהלך 36 השנים שלה באוסטרליה היא עסקה במגוון עיסוקים שבכולם היה קשר לישראל. היא עסקה בהסברה לֹמען ישראל, הפקת אירועים, קישור בין קהילות שונות, והייתה חברת הנהלה בארגוני הגג של הקהילה היהודית.
בשנת 2007 נבחרה דליה כנשיאת ארגון נשים יהודיות וזכתה להיות הישראלית הראשונה בתפקיד זה למשך ארבע שנים. בשנת 2013 זכתה להיות האשה הישראלית הראשונה שהוענק לה תואר כבוד ומדליה ממלכת אנגליה על הפעילות ההתנדבותית שלה. תואר כבוד OAM ניתן פעמיים בשנה לנבחרי הציבור שתרמו לאוסטרליה מעל המצופה במסגרת עבודתם או בהתנדבות.
לאוסטרליה עזבה עם בעלה הישראלי ושני ילדיהם בשנת 1973, שלושה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים. "גרנו במושב. בעלי ואני תכננו להקים גרעין והתיישבות חדשה אך היא לא אושרה. כאשר קרובת המשפחה ביקרה בארץ ושמעה על כך היא הציעה שננסה את אוסטרליה במקום הגרעין בארץ. הבקשה לאוסטרליה אושרה יחסית מהר".
איך היתה הקליטה שלכם?
"בתחילה ישבנו על המזוודות. לא היתה לי בעיית שפה והשתלבנו די מהר בחוגים הישראלים. בבוא הימים הייתי מעורבת בהקמת המועדון הישראלי. הקמתי גם את חוג ריקודי העם והלהקה המייצגת של המועדון זכתה להופיע בבית האופרה ובפרס. הופענו גם בביקור הנשיא לקראת שנות הארבעים למדינה. החיים שלי היו מלאים בין משרות מכובדות בקהילה ואחרים, עבודה ברדיו של הקהילה היהודית שהייתי אחראית לשלושה שידורים בשבוע כולל הפקה, הגשה וניהול צוות העובדים. הרדיו לשידורים אתניים שידר ב- 68 שפות".
הגעגועים לארץ היו תמיד
"נהנתי אבל תמיד התגעגענו ארצה. הבת שלי חזרה לשרת בצבא כחיילת בודדת מיד אחרי התיכון".
יש לה בת ובן. הבת עובדת בקהילה היהודית בקק"ל אוסטרליה ומארגנת אירועים חשובים בין אוסטרליה לישראל. הבן הוא איש היי טק מצליח ביפן.
"יש לי נכדים בסידני ויפן והקורונה עוצרת אותי להיפגש איתם פיזית. תמיד חייתי בין אוסטרליה לישראל. בשנת 1992 מספר שנים אחרי שהתגרשתי שבתי ארצה. למדתי עיתונות באוניברסיטת תל אביב. לקראת סיום הלימודים הגיע ידיד טוב מאוסטרליה לביקור".
היא התחתנה בארץ עם פאול סינקלר האוסטרלי. הם גרו שבע שנים ברעננה. במהלכם למדה ציור ועסקה בהפקות טלויזיה למבט רענן ולארוויזיון. היא לימדה הפקות טלויזיה בארץ במקביל להוראת האנגלית.
"חזרנו לאוסטרליה בשנת 2002 אחרי תערוכת יחיד גדולה בארץ של ציור צילום וידאו. באוסטרליה בנוסף לאומנות חזרתי לפעילות בארגון הנשים – מועצת הנשים היהודיות באוסטרליה. בתחילה בענייני הסברה לישראל כולל ארוע שנתי לציון כ"ט בנובמבר ומשם לתפקיד נשיאה והקמת פרויקטים שונים".
הפרוייקט של דליה אילון סינקלר "אם לאם" באוסטרליה.
"הפרויקט שאני הקמתי "אם לאם" הגיע לאוסטרליה מישראל. בו מתנדבות יהודיות מלוות אמהות טריות מכל המגזרים במהלך שנה. עד היום מאות נשים ואולי כבר אלפים זכו בשרות זה. הפרויקט זכה להכרה וגם לפרסים מממשלת אוסטרליה.
אחרי שבע שנים באוסטרליה סינקלר בעלה נפטר. בתום חגיגות ה- 70 למדינת ישראל שהפיקה בבית הפרלמנט בקנברה התגבשה בה ההחלטה לחזור ארצה ובמאי 2019 הגשימה החלום ועברה לנתניה.
למה החלטת לחזור עכשו ודווקא לנתניה?
"הדוד שלי, שאני המשפחה היחידה שלו, חי בנתניה וכל שנה הגעתי לביקור של מספר חודשים בארץ. עם התדרדרות מצבו ביקרתי אותו כל יום. אני כאן ומאוהבת בעיר הזאת.
החוויות שהיו לי בעקבות החיבורים והפרויקטים והפעילויות הן רבות. תמיד שאפתי גבוהה והגעתי לפסגה. גם כשאמרו לי שזה בלתי אפשרי. אני לא מכירה את המילה 'אי אפשר'. החזרה לארץ והבחירה לגור בנתניה הובילו אותי למחוזות חדשים של יצירה עשיה ונתינה."
מי הן הנזירות שאיתך.
"הנזירות הללו קשורות לישראל. הן השתתפו בטקס לכבוד קבלת התואר מהמלכה. הזרם של הנזירות הללו הוקם בשנת 1947 בגרמניה במטרה לבקש סליחה מהקהילה היהודית, לתמוך בה ובישראל. הן פועלות בכל העולם למען ישראל ויש להן מרכז בעין כרם".
