מוזיאון העיר נתניה אירח השבוע יום עיון בנושא פלי"ם. על הפעילות הימית טרם המדינה ברצועת החוף בין מכמורת לנתניה. רצועה חוף בה מקופלת היסטוריה ימית חשובה.
נתניה אשר מזוהה יותר עם עליית "אף אל פי כן" הרוויזיוניסטית שלפני השואה יש קשר מעניין לראשית הפלי"ם, והעפלה בכלל.
הכל החל בשנת 1943בשביתת פועלי היהלומים בנתניה. כך לפתע גם נערים שנשלחו ללמוד את מקצוע ליטוש היהלומים מצאו עצמם מובטלים. מרכז הנוער בעיר מטעם תנועת "הנוער העובד והלומד" החל ביוזמה חדשה. האלטרנטיבה נמצאה בים, במסגרת תנועת "הפועל הימי". כך רכשו הנערים את מקצועות הימאות.
בשלב מאוחר יותר גובשה הקבוצה יחד עם קבוצות נוספות ל"הכשרת נווה ים". הקבוצה החלה בעבודה בקיבוץ ובאימונים, הכשרה זו הייתה אחת מהקבוצות שהקימו את הפלי"ם.
מלבד שני מרצים עיקריים שהשתתפו ביום העיון יואב רגב ואלדד חרובי השתתפו גם מנכ"ל היכל התרבות בני אפרים, סגן ראשת המועצה עמק חפר חיזקי סיבק ומנהלת מוזיאון נתניה חווה אפל שאירחה את הארוע. יואב רגב תמצת ב 37 דקות את ההיסטוריה של הפלי"ם. ד"ר אלדד חרובי גילה לעולם עד כמה הצליחו הבריטים לחדור אל הלב הפועם של מוסדות הישוב. "מתוך כך פעלו למנוע את העלייה לארץ. מהפעלת מודיעין באירופה דרך לחץ מדיני על מדינות, ועד הפעלת הצי המלכותי כנגד ספינות המעפילים. היה להם מערך אסטרטגי שלם כנגד הישוב".
בתום הרצאתו של אלדד, עלו קולות מהקהל, אז למה? למה הבריטים נלחמו כל כך בעלייה לארץ, ובמיוחד לאחר השואה..
לדברי פלג לוי שעוסק בתיעוד דור תש"ח הועלו שני מיזמים חדשים של תיעוד בנושא העפלה:
יעל קאופמן ממוזיאון עתלית הציגה את מיזם התיעוד שם רואיינו 1200 מעפילים ופעילים. ומיזם תיעוד דור תש"ח "תולדות ישראל" של פלג לוי במסגרתו רואיינו אנשי ים, וותועדו אנשי הדור: "וזאת בתקווה לאחד יום אחד את כל העדויות ולרכזם במוקד אחד, מקוטלג שיאפשר להגיע לכל מילה שנאמרה בחיפוש מהיר" אומר לוי.
