אתמול, יום ראשון, בשעה ארבע אחר הצהריים, עשתה את דרכה לבלפור שיירה של מכוניות מאזור חדרה והסביבה לירושלים. השיירה, הייתה למעשה שתי שיירות, שתי יוזמות שונות שפעלו בנפרד וחברו זו לזו. שיירה אחת מטבעון, והאחרת מאזור השרון.
מאחורי היוזמה של שיירת הרכבים בשרון, עומדים שני נתנייתים: נטע ברנע, 30, העובדת בתחום שירות הלקוחות. ויובל ילין, 49, מתחום אבטחת המידע. מובטל. הנמצא בתהליכים של הקמת עסק עצמאי.
ילין: שנינו, נטע ואני, מפגינים בגשרים באזור השרון. אז בסוף ההפגנה של יום חמישי האחרון, אמרנו: "יאללה, הולכים לבלפור. חשבנו שזו תהיה שיירה קטנה, של עשרה רכבים. הגיעו 600".
"פרסמנו באופן אובססיבי"
ביום שאחרי אומרת ברנע, 30, כי מדובר ב"שיירה שהיא חסרת תקדים, כמות המשתתפים בה, היא בלתי נתפסת".
במיוחד בהתחשב בעובדה שכל עבודת הפרסום לקראת הנסיעה לבלפור, נעשתה בתוך יומיים בלבד. "פרסמנו במשך היומיים האלה באופן אובססיבי", היא אומרת, "מהבוקר ועד הלילה. בכל מיני קבוצות פוליטיות: קריים מיניסטר, הדגלים השחורים ועוד. ובקשנו מאנשים שיצטרפו אלינו".
לדבריה, הפעילות שלה ושל ילין החלה בתחילה באופו נפרד מזו של הפעילים מהצפון. אלא שבאיזשהו שלב חברו שתי היוזמות ושיירה אחת נסעה יחד.
ברנע: "כל הכבישים היו ריקים, מלבדינו. פעילים נוספים הצטרפו אלינו גם בצומת הכפר הירוק. רבים שמחו להצטרף, גם כאלה שהם בסיכון ולא יכולים למאות בהפגנה 'רגילה', בגלל הקורונה. כולנו פינינו את החג שלנו ויצאנו לדרך, זה היה מבצע מדהים שממש הצליח לנו. והכל היה מאוד אינטנסיבי".
לדבריה, יהיו שיירות רכבים נוספות. "הייתי רוצה לארגן גם צעדה ארוכה מאוד לבלפור, אני אזום עוד הרבה דברים נוספים".
שיירות לעיירות פיתוח
לדברי שותפה של ברנע להתארגנות, יובל ילין, הוקמו שש קבוצות ווטסאפ מקבילות לטובת המיזם. כיוון שלא כל המשתתפים יכלו להצטרף לקבוצת ווטסאפ אחת בלבד, שהיא מוגבלת מספרית. "מפה לשם, המחאה הזאת פשוט צמחה פלאים", הוא אומר, "בצורה בלתי נתפסת, הצטרפו עוד ועוד ועוד והגענו לאלף מצטרפים ויותר. זה התפשט כאש בשדה קוצים".
ילין הוא נשוי ואב לשניים. בנו הצעיר עומר, 14, היה שותף להתארגנות ולקח חלק פעיל. ילין: "הוא נסע איתי ברכב וכיוון שנהגתי, הוא ניהל את ערוץ התקשורת של כולם. כי תוך כדי נסיעה, קבלתי ווטסאפים כל חמש שניות והיה צריך גם לענות לטלפונים, לעדכן מתי מגיעים ומה לא".
הארגון שקדם לנסיעה בשיירת הרכבים, הצריך לוגיסטיקה לא פשוטה. "היה צריך לארגן את המסלול, לקבוע איפה נפגשים, לדאוג לדגלים ופוסטרים ומה לא", הוא אומר. "היה חשוב שעל כל רכב יהיה פוסטר או דגל, כדי שהשוטרים יידעו בדיוק מה אנחנו באים לעשות. בנוסף, יצרנו קשר עם האנשים שהפגינו בקשרים והם עודדו אותנו לאורך המסלול".
השיירה הגיעה לבלפור בשעה שבע, פלוס מינוס. ילין: "מי שרצה יכול היה פשוט להסתובב בחזרה אחרי שהגענו לשם, אני עוד נשארתי קצת בבלפור. זה היה מתיש והייתי אחרי יומיים בלי שינה. אני אדם רגשן והתרגשתי מאוד, לכן לא הצלחתי לישון. חשבתי: יצליח, לא יצליח? אבל זה הצליח. ועוד איך".
לדבריו, יהיו גם שיירות נוספות. "יש לנו רעיונות, כמו לנסוע בשיירה לעיירות הפיתוח ולעוטף עזה. מדובר בשיירות של אחווה, שהן גם שיירות בריאות. אנחנו מקפידים על כללי הריחוק החברתי, מטבע הדברים ונוסעים ברכבים סגורים. דיונים על השיירות הנוספות, ייערכו בהמשך השבוע".
אנחנו, בחדשות חדרה וחדשות נתניה, נמשיך לעדכן.
יש לכם סיפור? דברו איתי.
ayeletked@gmail.com
הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
