הוא נקרא על שם משה דיין ומזוהה עם מפלגת העבודה מהימים בהם עבד בנוער העובד. משה סמיה, יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה מזה 24 שנים, הוביל במהלך שנות כהונתו פעילויות כלל ארציות רבות, היה חבר מועצת עיר, התמודד פעמיים לכנסת וכוחו עוד במותניו. בנימה אישית הוא מספר על המשפחה שעלתה מלוב, על ילדות לצד עשרה אחים ועל אמא אחת שנתנה להם הכל/
בתחילת מאי ציין משה סמיה 24 שנים לכהונתו כיו"ר ההסתדרות במרחב נתניה. הוא כבר היה חבר מועצת העיר ולא פוסל התמודדות על הנהגת העיר נתניה בעתיד. במסגרת תפקידו הוא לא נח לרגע ורק בשבוע שעבר דיווחנו על תמיכתו במאבקם של העובדים הסוציאליים בעיר והשתתפותו בהפגנה בפולג יחד עם מחזיקת תיק הרווחה, טלי מולנר, כמו גם על הליווי שהוא נותן לוועד הפעולה של העמותה לחינוך בלתי פורמלי עד להשגת הסכם קיבוצי ראוי לעובדים, אשר נלחמים על תנאי העסקתם.
משה סמיה נקרא על שם משה דיין, הוא הילד העשירי במשפחה, יש לו אח תאום הגדול ממנו בכמה דקות בשם דוד, שנקרא על שם דוד בן גוריון. כך מסתבר שהקשר עם המפלגה נוצר מיד עם צאתו של סמיה לאוויר העולם. הוא סא"ל במילואים, נשוי ואב לשלושה, גר בשיכון ותיקים ולא עזב את נתניה מימיו.
ההורים של משה סמיה יוסף ואורידה עלו מלוב במאי 1949, ושנה לאחר שעלו עם ארבע בנות ובן הגיעו לנתניה. כאן, בשיכון ותיקים, נולדו עוד חמישה ילדים, הם גרו בביתם עד יומם האחרון. ההורים דיברו ביניהם איטלקית כדי שהילדים לא יבינו.
בשנות החמישים, כשמדינת ישראל הצעירה קלטה עלייה ענקית, ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, העניק פרס בסך 100 לירות לילד העשירי שנולד במשפחה – בערכים של היום זה 15 אלף שקלים: "היה לנו בית קטן של הסוכנות אך במשך השנים כשהמשפחה גדלה אבא הוסיף ובנה ואנחנו גדלנו בארבעה חדרים. ישנו שנים ושלושה ילדים בחדר, לבשנו את הבגדים של האחים שלנו ולמרות שאבא היה המפרנס היחיד לא חסר לנו דבר. היה לנו שולחן גדול בחדר האוכל ואמא בשלה לכל ילד מה שהוא אהב. היא נתנה לכל ילד את ההרגשה כאילו הוא בן יחיד וזאת הייתה גדולתה. גם לבית הספר הלך כל אחד מאיתנו עם הכריך שאהב. למנהלת בית הספר בו למדנו "אלומות", זהבה שחור, היה יחס מיוחד וחברי עם אמא שלנו. כשאמא הייתה מגיעה לבית הספר להתלונן על משהו זהבה ידעה שיש הצדקה לכך. לאמא הייתה חכמת חיים והיא חינכה אותנו על פי האינטואיציות שלה. למשל, בכל משפחה עם ילדים יש מריבות בין הילדים וכך היה גם אצלנו. אלא שאמא לא הרשתה לנו להיות ברוגז יותר מ-24 שעות וכך אנחנו נוהגים עד היום. היא תמיד אמרה: 'מכאן תצאו בנשיקה'".
עד היום, 30 שנים לאחר מותה של אמא אנחנו, האחים, נפגשים בכל שבת אצל האחות אלכסנדרה לפרלמנט משפחתי ובו מעלים בעיות וקשיים ופותרים אותם בתוך המשפחה. אני נוהג לומר להם שעם כל כך הרבה אחים לא צריך חברים. אגב, כמעט לכל האחים יש בנים ושמם יוסף על שם אבא".
למען הזכות לפרנסה ראויה
משה סמיה, 63, קשור למפלגת העבודה מאז שעבד בנוער העובד ובהפועל ועד למועצת העיר ולתפקידו הנוכחי. פעמיים הוא התמודד לכנסת בשנים 2006 ו~2009 כמועמד המחוז.
במהלך שנות כהונתו הוביל משה סמיה פעילויות כלל ארציות כמו מניעת הפרטת מעונות הרווחה בארץ, מניעת מכירת המרכז הרפואי הגריאטרי דורות, מניעת סגירת פרויקט המרכבה באורדן, המאבק על הגנת זכויות עובדי הקבלן שפרץ בהוסטל לניצולי שואה בגיבוי ההסתדרות מרחב נתניה שהפכו לעובדי מדינה.
אומרים שהוא הולך עקב בצד אגודל אחרי חבר ילדותו אפי אושעיה שהיה יו"ר ההסתדרות וחבר כנסת. ואכן בשנת 2006 סמיה נבחר במקום ה-23 של מפלגת העבודה לכנסת. המפלגה קיבלה 19 מנדטים והוא נשאר בחוץ מאחר ואת החוק הנורבגי שהבטיחו לא קיימו.
בשנת 2009 לצד אהוד ברק נבחר במקום ה-19: "מי שלא חווה התמודדות לא מבין מה זה בחירות. שבועיים לפני הבחירות ישבנו 20 מועמדים ריאליים לפגישה בבית הגדודים. היה לי הבטחון והנתונים שאני בפנים, קרי ח"כ, ואז עלה הקמפיין ביבי או ציפי, קמפיין ששאב ממפלגת העבודה שבעה מנדטים ושהפך את המפלגה לשולית".
בשתי מערכות הבחירות סמיה היה מועמד מחוז שרון שומרון, שהיה מקום משוריין ברשימת העבודה. "זה מחוז בו מכירים אותי. התמודדתי מול אפרים בולמש ודוד לפלר ופעמיים נבחרתי במקום הראשון במחוז. גם אפי אושעיה נכנס לכנסת במקום המשוריין למחוז. אז לעבודה היו 33 מנדטים. ימים טובים ומי זוכר אותם?"
הסיכוי של מתמודד מהפריפריה הוא להיכנס רק על מקום משוריין למחוז?
"כן. ולכן אני מפרגן להתנהלות של הליכוד ששם יש משמעות לשטח. בשנת 2013 ביטלו את המחוזות במפלגת העבודה והברירה הייתה לרוץ ברשימה הארצית. דקה לפני סגירת הרשימות התלבטתי, ואמרתי לשלי יחימוביץ' שאני לא מתמודד. ואז הבטן התחילה להגיד את דברה ולמרות שדיברתי עם אשתי ומקורביי ואמרתי שאני לא מתמודד, שניה לפני סגירת הרשימות הגשתי מועמדות ונכנסתי למרוץ. רצתי מחוג בית בזיכרון יעקב לחוג בית בכרמיאל. בערוצי הטלוויזיה ראו את סתיו שפיר ומיקי רוזנטל ומועמדים שהם אנשי תקשורת. אף אחד לא הכיר אותי בכרמיאל. הבנתי שאני יכול לחצות את הארץ לאורכה ולרוחבה, להיות ב-מאות חוגי בית, זה לא יעזור אם אין חשיפה ארצית בתקשורת. אותי הכירו במחוז שרון שומרון, ומפלגה חייבת לתת מענה למחוזות. ברגע שזה נפסק החלה ההתדרדרות".
במועצת העיר משה סמיה כבר היה
בימי כהונתו של צבי פולג כראש עירייה, בנובמבר 1993 נבחר סמיה למועצת העיר והיה הממונה על השכונות. כשפולג החליט לבטל את מינהלת השכונות ולפטר את העובדים משה סמיה פעל כאיש איגוד מקצועי: "באתי לעובדים, אמרתי להם שיש כאן מכתבי פיטורים שאני צריך לתת להם וקרעתי את המכתבים לעיניהם. הבנתי שאני צריך לשמור עליהם למרות שהם היו החיילים של יואל אלראי. אמרתי לפולג שהם קהל שבוי בפני הבוס והיום הם החיילים שלי והם ישרתו את ראש העיר עוד שנים. הממונה על השכונות היה תפקיד מרתק וקשה. כמו כן, שימשתי יו"ר ועדת הנחות לאגרות בנייה".
אתה משאיר יורש?
"מי שהיה ראש העיר ראובן קליגלר, שהיה האב הרוחני והאידאולוגי שלי, לימד אותי שלא רותמים את העגלה לפני הסוסים".
האם תתמודד בבוא היום על ראשות העירייה?
"הבנתי ממרים שהיא מתכוונת להמשיך ולכן עם ניסיון כמו שלי במערכות בחירות, אני לא נכנס עם ראש בקיר ואפעל להשתלב בהנהגת העיר בבוא היום. אני משרת ציבור מעל 30 שנה ויש לי את הניסיון והידע להמשיך ולשרת את הציבור בתחומים רבים. בעשרים השנים האחרונות יש פחות ופחות מפלגת העבודה ובכלל המושג מפלגה מאבד מזוהרו והוא לא רלוונטי מבחינת מועצת העיר. עובדה שהליכוד הגדול הכניס רק מנדט אחד למועצת העיר. ההתמודדות ברשות המקומית היא פרסונלית".
מה תעשה עם 750 שקלים שביבי נותן לך?
"אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. ביבי הוא אשף וקוסם ואין ספק שהוא בלחץ. זה אחד השפנים שהוא הוציא מהכובע והוא לא כל כך מוצלח".
מה מצב העובדים במרחב נתניה?
"במרחב שלי כ-600 עובדים נכון להיום שהוצאו לחל"ת. אני לא רואה כרגע פתרון בבתי המלון ובכל הקשור לתרבות הפנאי. המצב בכללותו קשה בתקופת הקורונה, עובדים רבים מתקשרים עם בעיות קשות ואנו משתדלים למצוא פתרונות הולמים".
סמיה משמש מזה ארבע שנים כיו"ר הוועד המנהל של מכון אבשלום. עיקר פעילות המכון בגוש דן, כאשר ישנם סניפים בשדרות, רמת גן, חיפה ומקומות עבודה שונים. המכון מתמקד בלימודי ליבה של ארץ ישראל, כולל סיורים והדרכות.
מה התפקיד שעשית וזכור לך כמרגש?
"רק הגעתי לעבודה בהסתדרות והייתי מזכיר הנוער העובד, אחראי על נערים שעבדו במוסכים, בשקם במשביר לצרכן ועוד. עשינו מבצע להוציא 37 נערים עובדים להבראה בבית מלון עדן בנהריה. כשהנערים נכנסו לחדרי המלון חלק מהם פרצו בבכי. הם לא האמינו שהמעסיק שלהם שילם להם על מלון. רק כך אתה מבין כמה חשוב לתמוך ולעזור לעובדים הצעירים, לכבד אותם ולתת להם אופק תעסוקתי".
שאלות קטנות עם משה סמיה
מה חלמת להיות שתהיה גדול? בעל בית מלאכה למתכת.
מה רצו הוריך עבורך שתהיה גדול? שאהיה בעל מקצוע שמכבד את עצמו.
מה מרגיז אותך? שמשקרים לי.
מה השריטה שלך? אני אוהב לעבוד בלחץ.
איפה אתה קונה את הבגדים שלך? אשתי קונה לי בגולף ואמריקן איגל.
איפה תהיה עוד עשר שנים? מקווה לצאת לפנסיה, לנוח ולעשות טיול קרוואנים גדול.
מה היית רוצה שיאמרו עליך חברייך? רק את האמת.
מה ההתמחות שלך במטבח? דבלות טריפוליטאיות ועוגת גבינה.
כמה כסף יעשה אותך מאושר? מספיק כדי לסייע לבריאות טובה כשאצטרך.
ליד מי היית רוצה לשבת בטיסה? בן גוריון.
מי הדמות שלך להשראה? אמא שלי.
