קורונה בביוב. הכירו את מערכת הביוב העירונית. מערכת שבה אתם רואים בעיקר הפרשות יכולה לספק מאגר נתונים עצום ומידע על המתרחש בגופם של תושבי העיר. כמו התפרצות קורונה למשל.
אחד הפתרונות האפשריים לצורך בזיהוי של נשאים ואיתור מוקדי התפרצות עתידיים הוא לעשות מדי יום רבבות בדיקות מעבדה אקראיות לאנשים בכל רחבי המדינה. במיוחד באזורים שבהם יש חשש שהמחלה מתפשטת.
גישה זו מחייבת מלאי גדול מאוד של כוח אדם מקצועי וחומרי מעבדה רבים והיא עלולה לדרוש זמן רב. פתרון אחר הוא להתמקד בתמונה הגדולה, ולחפש את האזורים המועדים לפורענות.
הטכנולוגיה שקיימת היום מאפשרת לקחת בקלות דגימות מאזורים רבים במערכת הביוב העירונית והארצית. לחפש בה סימנים לקיומו של החומר הגנטי האופייני לנגיף הקורונה – כפי שנעשה עם נגיפים אחרים, כגון נגיף הפוליו.
עכשו זה קורה בנתניה מאתרים קורונה בביוב
במסגרת פיילוט לאיתור נגיף הקורונה במי ביוב בנתניה, הונחו סנסורים במערכת הביוב בשכונות ברחבי העיר שיאתרו מוקדים של התפרצות הנגיף.
פרויקט ניטור נגיף הקורונה במי השפכים, נועד לצורך זיהוי גיאוגרפי של מוקדי התפרצות פעילים ובחלוף גל התחלואה הנוכחי לאפשר מתן התרעה מוקדמת על התחלת גלים עתידיים של המחלה.
חברת "מי נתניה" תאגיד המים ומי השפכים של נתניה, נבחרה על ידי משרד הבריאות להשתתף בפרויקט הלאומי לניטור נגיף הקורונה בשפכים. מדובר בפרויקט של משרד הבריאות בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן- גוריון, מהטכניון וחברת "קנדו".
חיישנים במערכת הביוב העירונית
במסגרת הפרויקט הותקנה מערכת חיישנים ברחבי העיר שמבצעת דגימה במערכת קווי השפכים באזורים שונים. המערכת תדגום ותבחן לאורך זמן שינויים בנוכחות הנגיף. בשלב השני המערכת תפעל לזיהוי תחלואה באופן ממוקד יותר על פי אזורים ספציפיים בעיר עד לרמת הרחוב והשכונה.
כבר בשלביו הראשונים של הפרויקט איתור קורונה בביוב הוכח כי ניתן לזהות את נגיף הקורונה בשפכים בדגימות שנלקחו מאזורים שונים בארץ. כמו כן קיימת התאמה טובה בין רמת הנגיף שאותרה בשפכים לבין רמת התחלואה באוכלוסייה.
מנכ"ל מי נתניה, שחר חילאוי: "במי נתניה גאים לקחת חלק במאמצים השונים לסייע בקידום פתרונות להתמודדות יעילה יותר עם מגפת הקורונה, הן לטובת המאמץ הלאומי בכלל ולמען תושבי נתניה בפרט".
את המחקר הובילה חברת "קנדו" לניטור שפכים בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון והטכניון.
פרופ' ערן פרידלר, ממובילי המחקר מסביר כי "באזור שידוע שרמת הנדבקים בו גבוהה יותר, צריך לקבל החלטות האם להיכנס ולדגום את כולם, האם לבודד את האזור וכן הלאה".
