fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

מסר ספרותי לימי קורונה בעיקר לילדים

יש קבוצות שלא שומעים עליהן במשבר הקורונה אחת מהן היא קבוצת הסופרים שנמצאים רוב הזמן מאחורי שולחן הכתיבה
זוהר אביב,חנה לבנה ואורית רז

בימים אלו של קורונה מגזרים שלמים באוכלוסייה נפגעים, עצמאים ושכירים מוחים ומפגינים אבל יש קבוצות שלא שומעים עליהן. אחת מהן היא קבוצת הסופרים שנמצאים רוב הזמן מאחורי שולחן הכתיבה

שלוש סופרות: חנה ליבנה, זוהר אביב ואורית רז מספרות כיצד תקופת הקורונה, הסגר, ההגבלות משפיעה עליהן ועל המסר שהן רוצות להמשיך ולהביא לעולם.

חנה לבנה: קשה לי לא לפגוש ילדים

חנה ליבנה: מקווה שאוכל להמשיך לגעת בילדים

"מאוד קשה לי לא לפגוש ילדים, לצאת פחות מהבית, וקשה לי אפילו לכתוב.  מקווה שאוכל להמשיך לגעת בילדים בכל מובן. ברגעים קשים משמח אותי להיזכר בחוויות נעימות כמו למשל: לפני כשנה טלפן אלי ילד מכתה ה' מעכו. הוא היה מרוגש מאוד, ואמר שהוא חייב לבקר אותי כי הספר שלי שינה את חייו. הוא דיבר על הספר ״ארגון הלא מקובלים״. הוא הגיע אלי אחרי כמה ימים עם אמו ואחותו נרגש מאוד. הוא ספר שהיה ילד לא מקובל כבר מכתה א. אולי בגלל שהוא קורא הרבה, אולי כי הוא קצת שמנמן, אבל בעיקר בגלל שהוא לא טוב בכדורגל. כי אף פעם לא בוחרים אותו, ובהפסקות הוא יושב לבד בכתה.

למזלו הטוב אמו קנתה לו את  הספר ״ארגון הלא מקובלים״.  אחרי שהוא קרא אותו הוא החליט לנהוג כמו הגבורה, לא לרחם על עצמו אלא לפעול ולקחת את גורלו בידיו. הוא נתן את הספר למורה שהבינה הקריאה בכיתה וקיימה שיחות. הוא ספר על עצמו ועל הבדידות והילדים דברו איך אפשר לעזור. אחרי ששוחחו בהפסקה הוא יצא לילדים ובחרו אותו לקבוצה לכדורגל והוא הצליח בעזרת ילדים להבקיע גול. כל הילדים עודדו אותו, וזה היה היום המאושר בחייו ולכן צלצל אלי באותו יום.

חנה לבנה ספר: ארגון הלא מקובלים
למה גול אחד עושה ילד מאושר?

הספור של הילד המקסים ריגש ושימח אותי מאוד. כאשר הוא הלך בני שאל אותי למה, גול אחד עושה ילד כל כך מאושר״? עניתי לו שלאחד זה כלום, ולאחר זה יכול להיות משהו שמשנה את חייו".

ליבנה ילידת יבנאל, הוציאה לאור 19 ספרים רובם לילדים ונוער, הספרים עוסקים בנושאים שונים ובעיקר בשונה ובמיוחד בחברה. היא קיבלה כמה פרסים ספרותיים, פרס זאב, פרס פניה ברגשטיין ופרס הכתיבה הציונית. ספריה נבחרו לפרויקט סופר אורח ומצעד הספרים.

מספריה: ילד אמיתי, החוש השישי של אגם, החברה שלי אלין, ארגון הלא מקבלים והאחרון ציפור המזל שלי, המספר את ספורה האמיתי של ילדה-נערה בתקופת השואה.

"בתקופת הקורונה גמרתי לכתוב ספר לילדים ואני ממשיכה בספר למבוגרים. קשה מאוד לכתוב בתקופה הזו למרות הפנאי הרב. אני מתכננת להעלות בשנה הבאה מופע- תערוכה עם בתי במוזיאון עפולה"

ליבנה כתבה מחזות והעלתה מופעים רובם עם בתה האומנית לילך ליבנה, בתיאטרון תמונע, במוזיאון תל אביב, בספריות ואולמות ברחבי הארץ וגם בפולין. "חלק ממכירות הספרים עלו בזמן הקורונה כמו 'ארגון הלא מקובלים' שיצא מחדש עם איורים חדשים בהוצאת כתר" היא אומרת.

זוהר אביב: המפגש והאינטראקציה עם ילדים חסר לי

"התקופה האחרונה היתה מאתגרת, המציאות המטרידה בחוץ דפקה בדלת. כשבעלי חלה בקורונה. אצלי כמה שיותר קשה, אני יותר בורחת אל עולם היצירה. בלילות אני חולמת ספרים והנה, שלושה ספרים חדשים עומדים לצאת. חבורת כוח המוח 26 – תעלומה בימי קורונה, האריה שלמד לבקש, מדליה לגיבור הצהרון. שלושה ספרים שהעבודה עליהם מציתה בי מחדש את השמחה שהתפוגגה לה כאשר הפסיקו עם ההרצאות בבתי ספר.

למזלי כבר עכשיו קובעים איתי הרצאות וסדנאות בזום וזה מאד משמח אותי. המפגש והאינטראקציה עם ילדים חסר לי ואני משתדלת למלא את החסר עם קבוצות ווטסאפ של מעריצים שמלווים אותי ועוזרים לי בתהליך הכתיבה וההוצאה לאור. כל שבעים ספריי כתובים על ילדים אמתיים ואני מקבלת אלפי מכתבים מילדים שחייהם השתנו בעקבות קריאת ספריי: הפכו לפחות אלימים, הפסיקו להתבייש בקושי שלהם, הפכו לגאים בעצמם. אני מוצאת בזה ייעוד. לשפר פני החברה.  וכשאתה ביעוד אתה לא רואה בעיניים. שום קורונה לא תפריע לי".

גם ספר אחד למבוגרים

זוהר אביב, נשואה, אם לשני ילדים, גדלה במושב אודים מתגוררת בנתניה, כתבה למעלה משבעים ספרים לילדים ולנוער וספר אחד למבוגרים– זוגות וסודות. חלק מספריה מתורגמים לאנגלית ולסינית. פסל בהשראת ספרה 'יהלומים באקווריום' הוקם בכיכר ציון בנתניה. כמו כן היא מובילה פרויקטים לעידוד קריאה בבתי ספר ומרצה בבתי הספר. מראש העיר מרים פיירברג איכר קיבלה תעודת הוקרה  על כך שספריה זכו להיכלל בין הספרים הנקראים ביותר בספריות בישראל ע"פ סקר ידיעות אחרונות. הסדרה- חבורת כוח המוח, זכתה בפרס 'מצילה' בנושא אי אלימות, כתבה גם את הסדרות המוכרות – יד הפלא, (בנושא קבלת השונה) כוח הלב ומסע מצמרר. זוהר משתפת בספריה ילדים אמיתיים והופכת את חלקם לגיבורי ספרים.

זוהר אביב יד הפלא להיות חבר
הרצאות בזום

בימים אלה של קורונה, אביב נותנת הרצאות בזום – לילדים, מורים, הורים, וכן מעבירה סדנאות כתיבה. התקופה מבריחה אותה אל עולם הדמיון והמוח פורה במיוחד והיא כותבת במקביל שלושה ספרים שעומדים לצאת לאור: חבורת כוח המוח 26 תעלומה בזמן קורונה, על מציאות מלחיצה בבית בעקבות הסגר, אלימות במשפחה וחשיבות הדיווח. לילדים צעירים: האריה שלמד לבקש, וספר נוסף בשם מדלית הקסם, ניסיתי זכיתי.

האם אנשים קוראים יותר ספרים בעת קורונה?

"בתקופה זו יש עליה בקריאת הספרים הדיגיטליים ובשמיעת הספרים באייקסט. הסדרות שלי: חבורת כוח המוח, יד הפלא, כוח הלב, ומסע מצמרר, נמכרות כיום דיגיטאלי וגם באייקסט כספרים קוליים יותר מתמיד, בגלל הקורונה".

איך התחלת לכתוב?

"כילדה גדלתי במושב, הורי היו עסוקים במשק החקלאי ואני גדלתי בספריה בספרים. אחרי שהתחתנתי הייתי בדכדוך, רציתי להישאר ילדה. האימהות איימה עלי, לכן התחלתי לכתוב לעתון ראש אחד בתור ילד: מכתבים מזבולון המכוער. העורך בונה תירוש אהב, זה הצליח, זבולון קיבל מכתבי אהבה מבנות. זה נתן לי ביטחון להתחיל לכתוב לעוד עיתונים ואח"כ ספרים. אט אט הגשמתי את חלום ילדותי להיות פיית הילדים".

הורים צעירים זוכרים בנוסטלגיה ספרים שלי. אורית רז צילום דינה גונה
אורית רז: תנופת כתיבה פתאומית 

התקופה של הקורונה והסגר שבא בעקבותיה גרמו לי לרגשות מעורבים: המפגשים הספרותיים שאני נוהגת לערוך בבתי ספר ושאני מפיקה מהם הנאה מרובה בוטלו. מדי פעם אמנם הגיעו אלי הזמנות למפגשי זום שגרמו לי לחוש את ההתרגשות ואת האנרגיות החיוביות שנוצרות במפגשים עם קהל הקוראים. אך גם אלה הלכו ופחתו. האמת שזמן רב להצטער על כך לא היה לי. את הזמן שהתפנה ניצלתי לטובת תנופת כתיבה פתאומית שגרמה לי סיפוק רב.

במקביל, שימח אותי להיווכח שהורים צעירים זוכרים בנוסטלגיה ספרים שלי, אותם הקריאו להם הוריהם בילדותם. כיום הם יוצרים אתי קשר כדי לברר איפה ואיך ניתן להשיגם כדי להקריא את תוכנם לילדיהם. מדובר בספרים החושפים את ההורים והילדים מלבד לחוויה הלשונית והדרמטית גם לאיזו אמירה שלי על החיים. שימח אותי להיווכח שהספרים, אשר ירדו בינתיים מן המדפים בחנויות הספרים: מתנה לאימא, יום ההולדת של הצב עצלתיים, סב סביון לומד לעוף, מה קרה לזהובית ועוד, עדיין רצויים, עדיין נזכרים בהם  בגעגועים ובאהבה ועדיין מחפשים אותם עבור הדור הצעיר.

אורית רז: מר זוטא ועץ התפוחים
הילד היה השראה לכתיבת הספר

כילדה שגדלה בתקופה שלא ידעה מהי טלוויזיה, הייתה קריאת הספרים בשבילי מקור הנאה בשעות הפנאי. מדי יום הייתי מחליפה ספר בספריה העירונית, וכבר בדרך הביתה הייתי מתחילה את הקריאה בו. לעתים הייתי מגיעה הביתה לאחר שכבר סיימתי לקרוא את הספר. ואז היה עלי לחפש ספר חדש על המדפים בבית, או בביתם של השכנים. כך הגעתי יום אחד לספר שיריה של רחל המשוררת. השירים הקסימו אותי ונטעו בי את חלום הכתיבה.

בגיל הנעורים התחלתי לחבר לאחיינים שלי שירים, שהתפרסמו  בעתוני ילדים של התקופה ההיא. מאוחר יותר, כשכתבתי תסריטים לתוכניות טלוויזיה בטלוויזיה הישראלית, השתמשתי בהם מחדש. הסיפורים נכתבו יותר מאוחר, כשהפכתי אימא וחיברתי אותם לילדי. לא אחת שיקפו הסיפורים חוויות שעברנו יחד. טיול שעשיתי עם בכורי יניב כשהיה בן שנתיים עורר השראה לכתיבתו של "מר זוטא ועץ התפוחים." את הסיפור "בדדי" כתבתי כשכבר הייתי אם לשני ילדים: אל יניב, הבכור, הגיע חבר, ואסף הצעיר, שנותר לבד, התחיל לשחק תופסת עם פרפר לילה. כשהספר יצא לאור טען שזו לא בעיה להיות סופר. שאני פשוט מעתיקה את הדברים כפי שהם קורים במציאות… שנים אחר כך, כשהבנים התגייסו בזה אחר זה, גרמה לי התחושה העגומה של שיגור הקן לכתוב את "סב סביון לומד לעוף," שהוא סיפור משל שמתאים גם לאימהות שילדיהן עוזבים את הבית.

רז נשואה, אמא לשני בנים וסבתא לשלושה נכדים הגדלים במלבורן. היא  כתבה ספרים לכל הגילאים: לגיל הרך, לנוער, ואפילו מבוגרים. תקופת הקורונה  מאוד פוריה אצלה מבחינת כתיבה. הספיקה לכתוב כמה וכמה ספרים.

"אין לי מושג אם אנשים קוראים יותר ספרים בסגר.  גם לגבי מכירות הספרים – קשה לדעת, משום שהוצאות הספרים משותקות ואינן מגיבות. כרגע אני עסוקה בעריכה סופית של ספר למבוגרים, שיקרא: "אהבה כתובה בכוכבים."

 

 

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות