אלירן שלום ז"ל, 22 הובא היום לקבורה בבית העלמין בשיכון ותיקים כאשר מאות מסרבים להאמין שהצעיר האהוב, עלם חמודות נהרג על האופנוע שלו. בין מאות המלווים, משפחה, חבריו לשכונה, חבריו למגרשי הכדורגל ואוהדים. שעה קלה לאחר הלוויה של אלירן עמדו שחקני הכדורגל דקה דומיה לזכרו של אלירן בטורניר השכונות.
בחצי העונה האחרונה אלירן שיחק כבלם בקבוצת כפיר קרית אתא, המשיך להתאמן בקבוצת הבוגרים של הפועל פרדסיה והיה עוזר מאמן בקבוצת הנערים.
יכול היה להגיע רחוק
"את אלירן שלום הכרתי לפני שבע שמונה שנים. הגעתי לראשונה לאמן בהפועל פרדסיה, את קבוצת נערים א׳, ומיד קלטתי את המנהיגות שלו. בקבוצה היו אז תשעה או עשרה שחקנים. החיבור בינינו היה מיידי. ביקשתי ממנו לעזור לי בגיוס שחקנים. תוך שבועיים היינו 18 שחקנים בסגל" מספר גקי כהן סקלי איש תקשורת ומאמן כדורגל.
"העונה הסתיימה, אלירן עלה לקבוצת הנוער ואחר כך לקבוצת הבוגרים, ואני המשכתי לקבוצות אחרות בפרדסיה. נפגשנו במגרש כל הזמן, דיברנו פה ושם. אחלה גבר שבעולם. תמיד שידר כבוד למבוגרים ממנו ונימוס כלפי כולם.
בעונה שעברה פגשתי אותו יום אחד במגרש ושאלתי לשלומו, מה הוא עושה בימים אלה. אמר לי שהוא רוצה ללמוד עיצוב שיער. הצעתי לו להיות עוזר מאמן שלי. ראיתי שיש בו את מה שצריך כדי להיות מאמן כדורגל. דחקתי בו ללכת לעשות קורס מאמנים. אתה צעיר ויכול להגיע רחוק בתחום, אמרתי לו. לשמחתי הוא הסכים. כמו שצפיתי, השחקנים, בני 14-15, התאהבו בו מיד. היה לו כישרון לומר להם דברים פשוטים ונכונים ברגעים נכונים. איך שנגמרה פגרת הקורונה חזרנו יחד למגרש לאותה הקבוצה.
הוא נהג להגיע לאימונים עם האופנוע הארור הזה. פה ושם אמרתי לו 'למה אתה צריך את הדבר הזה' אבל אני לא מפסיק לחשוב שאולי הייתי צריך ללחוץ יותר, להפעיל מסע לחצים כדי שיוותר על הכלי המסוכן הזה.
ביום שני בבוקר נפגשנו בפעם האחרונה במשחק אימון. ניצחנו, וכשהתפנינו מהמגרש והוא חייך אליי ואני אליו. כהרגלי הודיתי לו על שליווה אותי ועזר לי בעוד אימון אחד מיני רבים.
אמש התקשר אליי מאמן מהמועדון והודיע לי שאלירן נהרג בתאונת דרכים. עד עכשיו אני מסרב להאמין. הלב שבור והמוח מסרב לקלוט. תכלס, איך אפשר לקלוט דבר כזה? איך אפשר שלא להישבר? איך ממשיכים הלאה?
אלירן היה ילד בן 22 עם לב זהב, צדיק אמיתי. אף פעם לא אשכח אותו. יהי זכרו ברוך".
נער שכולו לב ונתינה
אמיר אברהם מי שאימן את אלירן בנבחרת הנוער הספיד: "זכיתי לאמן אותך אלירן היקר ולזכות איתך באליפות מתוקה , נער שכולו לב וכולו נתינה , אהוב על חבריו ועל כל הסביבה .
רק אתמול בבוקר עוד היינו יחד על אותו המגרש בפרדסיה , איךךךךך הלב נשבר ומסרב להאמין. תשמרו על עצמכם , די עם הכלי הארור הזה בבקשה . נוח על משכבך בשלום , ת.נ.צ.ב.ה .
כשנעדרתי מהאימונים הוא החליף אותי. מקצוען אמיתי. רק מאמני כדורגל יודעים עד כמה קשה להעביר אימונים בתחילת הדרך, אבל הוא הסתדר היטב.
חבל שלא יוכל להגשים חלומות
חברו אסף ברדה תושב קרית השרון כאב על מותו של אלירן שלום: "אנחנו מכירים מאז שהיינו ילדים בשכון ותיקים, תמיד בחרתי באלירן להיות איתי ביחד בקבוצה כשננצח את כולם במגרש בשכונה.
לא אשכח איך רק לפני כמה חודשים הוא אמר לי: 'אסף אני חייב שתסגור לי חבילה לקלאסיקו , זה החלום שלי לראות את ריאל מדריד'. וכך גם עשיתי, וכמה חבל שלא יוכל להגשים עוד חלומות.
אלירן יחסר לנו מאוד, מותו בלתי נתפס".
