fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כמו בובת חרסינה

הפורצלן, הזכור לנו היטב מהחרסינות ההולנדיות בכחול ולבן של עיר הנמל דלפט, עושה קאמבק והפעם לא רק כעיטור על גבי חרסינות אלא הרבה יותר
כוס לתה אנגלי של נובל קולקשיין [צילום: אלון גנון]

 

זה התחיל בסין. תחילתו של הפורצלן, בסין, שם הוא הומצא. תעשיית כלי החרס הייתה נפוצה אמנם גם במסופוטמיה, במזרח הקרוב ובאירופה, אך כלי הפורצלן הסיניים, היו דקים יותר, שקופים יותר, חזקים יותר ומעודנים הרבה יותר. כלי הפורצלן המפורסמים ביותר הם אלה הכחולים-לבנים מתקופת שושלת מינג. הבאתו של המינרל קובלט מפרס והכנסתו לתעשייה אפשרה למעשה את יצירתם של הכלים עם העיטורים הכחולים, ואלה נעשו מועדפים על ידי האצילים והקיסרים בסין.

והמשיך בהולנד. בסוף המאה ה-16 ובעיקר במאה ה-17 הפכה הולנד לשחקן דומיננטי באירופה. מעמד בורגני חדש של סוחרים ובעלי ממון תרם מאד לפיתוחה הכלכלי והפוליטי והקים שווקים וקולוניות (מושבות) בעולם כולו. בתקופה הזו הולנד התוודעה לראשונה לחרסינה הסינית בעקבות הייבוא שלהם מסין על ידי סוחרי הים ההולנדיים ובראשם חברת Dutch East India. וכך, החלו כלי הפורצלן הסיני לקשט את בתיהם של הבורגנים ההולנדים. בעיקר נבחרו כלים שצוירו בכחול-לבן בשיטה הסינית המסורתית, כשעיטורי הקובלט צוירו אל מתחת לשכבת הגלזורה והעיטורים נעשו בתוך ריבועים וכללו איורים של אביזרים או סמלים. בחלק המרכזי של הכלי היה לרוב ציור שלם של נוף. מכיוון שהפורצלן הסיני היה יקר מאד וידם של הפרולטריון לא יכלה להרשות לעצמה לרכוש אותו, החלו בעלי המלאכה בעיר הנמל ההולנדית דלפט, לחקות את סגנון העיטור הסיני הכחול המקורי ואף התאימו אותו לנוף המקומי ועיצבו עיטורים של טחנות רוח, פרות באחו ודמויות מסורתיות הולנדיות כמו גם אלמנטים מסגנון הציור המקומי, וכך הפורצלן ה"כחול-לבן" בייצור הולנדי כבש מקום של כבוד בכל בית מקומי.

ולא דילג על אנגליה. בשלהי המאה ה-18 אומצה הטכניקה ושודרגה על ידי האנגלים שכינו אותה "פלו בלו". בשיטה זו העבירו ציור מגלופה דקה במעין הדפס אל הכלי ולאחר מכן שרפו אותו בתנור לשם קיבועו. הקליינטית הכי מוכרת בבריטניה לכלי הפורצלן האלה הייתה לא אחרת מהמלכה ויקטוריה, בכבודה ובעצמה.

כוס לתה אנגלי של נובל קולקשיין [צילום: אלון גנון]
כוס לתה אנגלי של נובל קולקשיין [צילום: אלון גנון]
מסין הרחוקה וימי הקולוניאליזם, עשה הדלפט את דרכו גם אל מחוץ לזירת כלי הפורצלן. בשנים האחרונות ניכרים הדפסי הדלפט וה"פלו בלו" כעיטורים בתחומים שונים: טקסטיל, ריהוט ואפילו אופנה. לפני שש שנים הציג ג'ון גליאנו השערורייתי מבית האופנה דיור את הדפסי הפרחים הכחולים שלו על שמלות לבנות. לפני כשלוש שנים בטקס מיס יוניברס 2012, בשלב התלבושות המסורתיות, הציגה מעצבת האופנה הסינית ג'ואו פאי כמחווה לתרבות הסינית עתיקת היומין שמלת ערב מרשימה ומהודרת במיוחד שכל כולה שיר הלל לפורצלן הסיני ה"כחול-לבן" שאפיין את שושלת מינג. נציגת סין לתחרות דיאנה ג'ייאדן התהלכה על המסלול בשמלה המרשימה והפתיעה את צוות השופטים כשסיפרה שבביתה משפחתה אוחזת זה דורות בסט פורצלן משובח ויוקרתי המזכיר את שמלתה היפה.

צעיף רחב של המעצבת עדי בקשי [צילום: יח"צ]
צעיף רחב של המעצבת עדי בקשי [צילום: יח"צ]
והוא איתנו עד היום. אשתקד חזר המוטיב בקולקציות של המעצבת האמריקאית ממוצא צרפתי-פיליפיני מוניק לולייה, ששאבה השראתה מהדפסים שנראו כמו צבעי מים מציורים סיניים עתיקים, ורוברטו קוואלי האיטלקי שייחד מספר דגמים לבנים קלאסיים בעלי הדפסים מסולסלים שהזכירו את ההדפס המסורתי של הפורצלן של קיסרי סין מהמאה ה-13. העונה עשו זאת בגדול בקולקציית האקססוריז שלהם שני המעצבים המפונפנים דולצ'ה וגבאנה שהציגו בליין של חורף 2016 מגוון תיקים, נעלים, כיסויי סמארטפון ומחזיקי מפתחות שעוטרו כולם ועוצבו בהדפסי "דלפט" משובבי נפש.

הכתבה המלאה ושלל תמונות מהטרנד הכחול-לבן העל-זמני הזה ביום שישי בעכבר פלוס

 

תיק קובייה של כיסים [צילום: שחר פליישמן]
תיק קובייה של כיסים [צילום: שחר פליישמן]

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות