fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

תקשורת בנפקדות

למשך שבוע הפכה חיפה לבועה של אחוות עמים בתוך המרחב הפרוע שעובר על כולנו, כשאירחה את אליפות העולם בשיט מפרשיות דגם 470. את התקשורת זה ממש לא עניין
סיפור הצלחה. אליפות העולם בחיפה השבוע (צילום: רונן טופלברג)
סיפור הצלחה. אליפות העולם בחיפה השבוע (צילום: רונן טופלברג)

בשקט בשקט, כמעט בהיחבא, נערכה בחוף השקט בחיפה אליפות העולם בשיט מפרשיות דגם 470. בניגוד חריף לתקופה שבה נמצאת המדינה, בבת גלים היה שבוע מופלא של ספורט ואחוות עמים, שאורגן בצורה מופתית על ידי עיריית חיפה ועל ידי ניסים שמואלי, סגן הנשיא העולמי של הדגם הזה.

מדי יום זינקו למשטים גברים ונשים מ- 45 מדינות שיצרו נוף מרשים, גם מבחינה אנושית וגם מבחינה מקצועית. חיפה הפכה לשבוע ימים לבועה בתוך המרחב. אנשים התעסקו בספורט נטו, ברמה הגבוהה בעולם, וניתקו את עצמם, עד כמה שניתן, מכל הסובב והפרוע שעובר על כולנו.

סיפור הצלחה. אליפות העולם בחיפה השבוע (צילום: רונן טופלברג)
סיפור הצלחה. אליפות העולם בחיפה השבוע (צילום: רונן טופלברג)

לצערי, התחרות לא זכתה לחשיפה הראויה בתקשורת הארצית. דיברו על כדורגל וכדורסל ודווקא בענף שבו אנו חזקים יחסית לעולם, ערוצי הספורט כמעט לא נתנו ביטוי למתרחש בים בחיפה. יש כאלו שיאמרו ששיט לא מעניין ולא מביא רייטינג, ואני אומר שזה בדיוק ההיפך. כמו הביצה והתרנגולת, צריך להתחיל מאיזשהו מקום וחשיפה יותר גדולה, שהייתה מציגה את המשתתפים ואת היופי שבתחרות, הייתה מגבירה את הצפייה בענף המיוחד הזה.

הכשל התקשורתי פה הוא גדול. קל יותר לראיין שחקן כדורסל או מאמן הכדורגל שנכשל, מאשר להטריח צוות לחיפה לצלם ולראיין שייטים מצרפת, איטליה ורוסיה. האליפות הייתה סיפור הצלחה ארגוני וספורטיבי. הכישלון, הפעם, כולו של התקשורת.

השפה והארץ

כמחווה לזכרו של מוטי קירשנבאום, חתן פרס ישראל, שודרה בטלוויזיה התוכנית "אל בורות המים" שהוא ביים בשנת 1982 בהשתתפות עמוס קינן, נעמי שמר ועמוס עוז, שלושה גיבורי תרבות ישראלים שהציגו את תפיסת עולמם בתוך המרחב הארצישראלי. האהבה לארץ, למעיינותיה, לנוף, לעצים, והזיקה לתנ"ך.

לכל אחד מהגיבורים תפיסה שונה לגבי ארץ ישראל ולגבי פתרון הסכסוך הישראלי- פלסטיני, אבל השפה והעושר הלשוני שלהם יוצרים מסע מופלא בתוך נופיה של ארץ ישראל, מסע שאינו מטשטש תפיסות עולם, אלא יודע, ברוך ובאהבה, להכיל את השוני בין הדיבורים. לשלושת אנשי הרוח הללו זיקה אחרת בין הרצוי והמצוי. עמוס עוז הוא איש הפשרה וחלוקת הארץ, נעמי שמר בעד אידיאל ארץ ישראל השלמה ועמוס קינן מחזיק בגישה הכנענית, האוהב את הארץ, מתעב את המדינה ובעד פשרה בשטח, פשרה מדינית, לא רוחנית.

התוכנית של קירשנבאום היא מסמך מרתק שהייתי הופך אותו לחלק מתוכנית הלימודים בתיכון.  השפה הפנומנאלית של שלושת היוצרים המוכשרים הללו הופכת את התוכנית לשיח תרבותי מרשים, שיח שהולך ונעלם, לצערי, במרחב התרבותי שלנו.

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות