fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

שיקולים זרים

הרצון לדפוק את שמעון פרס, איש מפלגת העבודה, גבר על כל שיקול ממלכתי אחר ומשה קצב נבחר לנשיא המדינה, כשהכל ידעו שהוא סחורה פגומה מבחינה ציבורית
משה קצב (צילום: Amir Gilad, modified by Gridge, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

משה קצב לא קיבל חנינה. זהו סיפורו הפרטי של האיש שעליו נכתב הפסוק "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא". לפי דעתי, צריך לשחררו ולהוריד אותו מסדר היום הציבורי, אבל זה לא הסיפור. הסיפור הוא שקצב נכנס לבית הנשיא בגלל רוע פוליטי של חברי כנסת ציניים שלא רצו ששמעון פרס ייבחר לתפקיד, למרות שידעו היטב על מעלליו ועל התנהגותו הבעייתית של קצב בכל הנוגע לנשים.

Moshe_Katsav,_by_Amir_Gilad
משה קצב (צילום: Amir Gilad, modified by Gridge, ויקישיתוף, CC BY-SA 3.0)

הרצון לדפוק את פרס, איש מפלגת העבודה, גבר על כל שיקול ממלכתי אחר. קצב מונה לתפקיד, כשהכל ידעו שהוא סחורה פגומה מבחינה ציבורית. לדעתי, קצב לא היה מצליח היום להיבחר לנשיאות, בעידן הרשתות החברתיות והמידע הרב שזורם. היו עולים על כך שהוא בעייתי ומצליחים לעורר תגובה ציבורית שהייתה מכשילה את חברי הכנסת, אבל זה כבר היסטוריה, ומה שנשאר לנו זאת הידיעה המעציבה ששיקול הדעת של נבחרינו הוא בעייתי והם לא רואים מול עיניהם את האינטרס הממלכתי, אלא פועלים באופן אישי משיקולים זרים ולא ממלכתיים.

ולגבי קצב האיש, ועדת השחרורים קבעה כי הוא לא הכיר באחריותו למעשים שבגינם נשפט, שהוא כועס וממורמר ולא מביע חרטה. יכול להיות שכל מה שנשאר לקצב זה כעס וחוסר הבעת חרטה, ולך תבין אותו. אבל בכל זאת ולמרות זאת, כדאי לגמור את הסאגה הזאת ולתת לו לצאת לחופשי. מסוכן הוא לא ועם כל השאר, שיתמודדו הוא ובני משפחתו.

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות