fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כסף וכבוד

הבעיה הגדולה של חלק מבעלי הקבוצות בכדורגל הישראלי, שהם רוצים גם להיות המנג'רים, המאמנים והקובעים בקבוצה, וזה מביא להתרסקות. ניימינג? צ'רקס לא חוסך בדוגמאות
חיים רמון (צילום: רותי ברמן)
חיים רמון (צילום: רותי ברמן)

כשאתה בודק וחוקר מה עלה בגורלם של אנשים שהגיעו כבעלים לכדורגל הישראלי, כיצד רובם השקיעו כסף זמן ומשאבים נוספים על מנת לזכות בקצת כבוד ואהבה מצד האוהדים, המסקנה היא שצריך להיות מזוכיסט כדי להכניס ראש בריא למיטה החולה הזאת. הנה, קחו את חיים רמון, שלקח את הפועל תל אביב, ניסה להציל את המועדון שהוא אוהב וכרגע הוא שקוע בבוץ הזה מבלי יכולת לבלוע או להקיא.

חיים רמון (צילום: רותי ברמן)
חיים רמון (צילום: רותי ברמן)

המסקנה היא, שכדי להצליח צריך מיליארדר בנוסח גולדהר ממכבי תל אביב, בעלים שיכול לשים עשרות מיליוני שקלים מדי שנה ולקחת צוות מקצועי טוב שינהל לו את הקבוצה בצורה בריאה והישגית. רמון עשה את כל הטעויות האפשריות והיו לפניו רבים, שגם הפסידו הרבה כסף כמו גאיידמק בירושלים ולוני הרשיקוביץ בתל אביב, הרבה כסף ומפח נפש אחד גדול.

הבעיה הגדולה של חלק מהבעלים היא שהם רוצים לא רק להיות בעלים, אלא גם המנג'רים והמאמנים של הקבוצה, לקבוע את ההרכב, לקנות ולמכור שחקנים כאוות נפשם ולשחק בכספם משחק מסוכן שבסוף מביא אותם למפח נפש קולוסאלי, שלא לומר התרסקות, כפי שאנו רואים כרגע את מה שקורה במכבי נתניה ואת בריחתו מהארץ של הבעלים אלי שגב, שכמו רבים אחרים קיווה לעשות ענבים וקיבל באושים. במקרים כאלו לא יוסי מזרחי ולא אייל ברקוביץ יכולים להושיע, ועם הכסף שנעלם, הולך גם הכבוד.

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות