fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

חימו וצ'רלי פרקר

הסופר יורם קניוק, שהלך השבוע לעולמו, היה גם עיתונאי אמיץ שלא חשש לבקר בחריפות את הממסד ומהראשונים שהלכו כעמוד לפני המחנה בנושא השלום
יורם קניוק
הלוחם הרגיש. יורם קניוק (צילום: אייל לנדסמן)
יורם קניוק
הלוחם הרגיש. יורם קניוק (צילום: אייל לנדסמן)

השבוע הלך לעולמו יורם קניוק, האדם, הסופר, העיתונאי. רבות דיברו על כתיבתו ועל ספריו ומיעטו להזכיר את היותו עיתונאי אמיץ בעל טור קבוע בידיעות אחרונות בשנות ה-70.
כעיתונאי, קניוק זימן לקוראיו אשנב ונקודת התייחסות שונה ואחרת לחברה הישראלית. הוא ביקר בחריפות את ההתקרנפות של הממסד השלטוני אחרי מלחמת ששת הימים, והיה מהראשונים שהלכו כעמוד לפני המחנה בנושא השלום והפשרה הנגזרת ממנו.

נדמה לי שתפיסת עולמו ביחס למלחמה ושלום עוצבה בקרבות תש"ח בהרי ירושלים. קניוק, במידה מסוימת, היה הלוחם החכם והרגיש של המחלקה שההיסטוריה האכזרית הלמה בו באופן אישי. הספר הראשון שכתב, "חימו מלך ירושלים", מספר על הגיבור המובס ששוכב במיטתו ללא ידיים ורגליים, ללא תנועה, ללא יכולת לראות ועדיין מבקש לעצמו חיים. חימו מסמל את זוועות המלחמה ותוצאותיה.

בראיון עימו לפני מספר שנים סיפר קניוק שההשראה לספר היתה פצוע ללא גפיים. לקניוק האדם היה גם מזל. לפני שנים חלה והיה חודשים רבים במיטה ללא הכרה וללא יכולת יצירה, והנה הוא חזר לחיים וזכה לשנים נוספות של יצירה ספרותית שבהן כתב את "תש"ח", הספר שהחזיר אותו לתודעה והעניק לו הכרה ממסדית ואת פרס ספיר.

אני, כדור שני לשואה, אהבתי את ספרו "הברלינאי האחרון", ספר של מסע בגרמניה ופגישות בין הצבר לבין הגרמנים שחלקם נוטים לשכוח ואחרים זוכרים באופן סלקטיבי. וכן, יש עוד משהו שהאיש הזה תרם לי, האהבה לג'ז בנוסח שניגן צ'רלי פרקר בשנות ה-50 בניו יורק.

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות