נבואות סוף העולם קיימות בחברות עתיקות ומודרניות והן נועדו לצרכים שונים, החל מהפחדת המאמינים, שלא יסורו מדרך הישר, ודרך יצירת אמצעי פחד ושליטה על הנתינים לציות מחמיר. בחברות פרימיטיביות, כמו גם בחברות מודרניות, גם בעידן המודרני אנחנו מאוימים מדי פעם שאוטוטו העולם הולך פייפן. סטיבן הוקינג, חוקר היקום הנודע, טוען שבעוד אלף שנה קיים סיכוי גדול שכדור הארץ ייכחד. גם מדענים נוספים טוענים זאת, והסיבות רבות ומרובות, החל מהחור באוזון דרך גזי החממה, ההתחממות הגלובלית, המסת הקרחונים, חיסול יערות הגשם ועוד מיני מרעין בישין, שיביאו בסופו של דבר להכחדת העולם.
הסיפור על סוף העולם הזכיר לי את הסיפור על הכחדת פריז. ב-1882 טען מדען צרפתי שבגלל ריבוי הכרכרות והסוסים, פריז העיר היפה והתוססת, פשוט תטבע בצואת סוסים. הוא צפה שהעיר תסריח ולא יימצא פתרון לבעיה, מה שיגרום לאנשים להתבוסס בתוך חרא של סוסים, שזה דבר מפחיד, שלא לומר עלול להלך אימים על הציבור שעירם היתה הופכת לאט ובטוח, מפריז היפה לחיריה המלוכלכת. אלא שאותה שעה ממש, בחלק אחר של העולם, בפס היצור של חברת אולדסמוביל, עבדו אנשים אחרים על רעיון גאוני של כרכרה שתנוע בכוח אנרגיה אחרת ושונה, ולא תזדקק לעזרת הסוסים.
המצאת הסוסים בשירות האדם הוחלפה בתוככי העיר במכונית פרטית עם מנוע והנעה חשמלית, והעיר היפה ניצלה מצואת הסוסים שכולם ניבאו לה. נכון שאלף שנה זה לא הרבה זמן לחנך אנשים, אבל עדיין יש מספיק זמן, להציל את העולם, מה שמותיר בליבנו תקווה שהעולם מספיק חזק לעבור את כל נבואות הזעם למיניהן.
