מלתוס חזה מוות המוני, זוועות רעב והתמעטות האוכלוסייה. הוא הציע להקטין את הריבוי הטבעי בכל האמצעים, פיקוח על הילודה, דחיית נישואין, חיי פרישות ומיסוד הזנות. הוא לא האמין שניתן להגדיל את יכולת יצור המזון בעולם, והוא כתב את דבריו בעולם שהיו בו פחות ממיליארד בני אדם.
התאוריה של מלתוס קנתה לה אחיזה בקרב כלכלנים והוגי דעות, ואיש מהם לא העלה בדעתו כי במדינות המפותחות של ימינו יעסקו רק שני אחוזים בחקלאות, ויספקו את כל צורכי המדינה. כתבתי על מלתוס, אבל חשבתי על יאיר לפיד, שהולך כנראה להיות שר האוצר הבא של ישראל, ובעצם כל מי שיהיה שר האוצר הבא חייב להפסיק לחשוב בטור חשבוני, אלא לצאת מתוך הקופסה על מנת למצוא את הפתרונות הנכונים.
כיום מחכים לגזירות. כולם מחכים עכשיו לעשר המכות. מורגש לחץ באוכלוסייה, יש פסיכולוגיה כלכלית פסימית, ואני חושב שדווקא שר אוצר אזרחי אמיץ עם חזון יכול אולי לקחת את הסיפור הכלכלי לפתרונות שונים ואחרים, פתרונות שיש בהם חזון ויצירתיות. אני תמיד נזכר ששר הביטחון הראשון של מדינת ישראל היה דוד בן גוריון, שלא ידע להפעיל נשק, לא ידע לכבוש משלט, ובטח שלא ידע להזיז חטיבות לוחמים, אבל היתה לו משנה ביטחונית סדירה שבסופו של דבר ניצחה את כל רואי השחורות למיניהם.
