fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178232 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

דמי מזונות גם לחייל בסדיר

בית המשפט קיבל את תביעת האם, חייב את האב במזונות בנו החייל וקבע כי הבן החייל אינו צריך להגיש תביעה עצמאית למזונותיו, גם שהינו בגיר
חייל אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה: פנתרמדיה

לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה הוגשה תביעת אם כנגד אב, להשבת כספי המזונות אשר שילמה לצורכי בנם הבגיר, מעת שהגיעו לגיל 18 ועד לתום שירותו הצבאי. התביעה הוגשה במהלך השירות הצבאי של הבן. הבן שהה אצל האם ולן בביתה במשך כל אותה התקופה. מנגד, טען האב כי נתן לבנו דמי כיס מאז שהתגייס, וממילא הבן בגיר ואם עומד על מזונותיו, עליו להגיש תביעה עצמאית.

חייל אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה: פנתרמדיה

בית המשפט לענייני משפחה בטבריה קיבל את תביעת האם בחלקה, וקבע כי כיום, ההלכה הינה, כי אין דורשים מילד בגיר להגיש בעצמו תובענה למזונות על מנת שלא לגרור אותו לסכסוך בין הוריו. הפסיקה הכירה בזכות ההורה המפרנס את הילד בתקופת שירותו הצבאי, לתבוע בגין החזר הוצאותיו מדין השבה. זכות תביעה זו עומדת להורה המפרנס למשך תקופת השירות הצבאי או עד הגיעו לגיל 21 לפי המאוחר, ובאפשרותו לעשות זאת גם במקרים בהם הילד בגר בעת הגשת התביעה.

חובת המזונות של בן בגיר, הינה חבות של האב והאם לזון את ילדם בחלוקה שווה. חובה זו מתגבשת בהתקיים במצטבר שלושת התנאים הבאים: יש להוכיח כי ההורה הנתבע "אמיד", כך שביכולתו לספק מזונות לילדו, לאחר סיפוק צרכיו שלו, וצרכי ילדיו האחרים הקטינים, כמו גם את צרכי ילדי בן זוגו הקטינים. בנוסף, יש לבדוק האם הבן הינו "נצרך", כלומר מי שאינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר על אף מאמציו.

בהתאם להלכה הפסוקה, ילד בגיר המשרת שירות צבאי סדיר עומד בהגדרה של "נזקק" לצורך פסיקת מזונות, אלא אם יוכח אחרת. הלכה זו אינה מטילה על האב חיוב אוטומטי במזונות ילדו הבגיר, ואין בה כדי לפטור מהגשת תביעה עצמאית, במסגרתה יש להוכיח היות האב בגדר "אמיד", תוך הצגת ראיות.

עוד נקבע בפסיקה כי נזקקות הבן בתקופת שירותו הצבאי, נקבעת כל עוד לא הוכח כי לבן היה מקור הכנסה בתקופת השירות הצבאי, שבאמצעותו יכול לספק צרכיו.  סכום המזונות, אשר נקבע בפסיקה כי יש להשית על ההורה הנתבע, הינו שליש מסך המזונות אשר היה עליו לשלם לבן בהיותו קטין.

בחינת הכנסות הצדדים במקרה שלעיל הובילה למסקנה כי הנתבע בגדר "אמיד". טענות האב כי דאג לבן ולמחסורו ואף נתן בידיו דמי כיס, לא נתמכו באסמכתאות, ועל כן קבע בית המשפט כי לא ניתן לקזזן. ברם, במקרה זה, נוכח הצהרת האם כי הבן קיבל אישור מרשויות הצבא לעבוד, והוא אכן עבד ממועד מסוים, נקבע כי יש לקזז מחיוב המזונות, את סכום השתכרותו של הבן, מהטעם שיכול היה להשתמש בסכומי השתכרותו לצורכי מחייתו.

מאמר זה נערך ע"י עו"ד גיא אופיר העוסק בדיני משפחה וירושה. שאלות ופניות ניתן להעביר במייל לכתובת: guyofir@bezeqint.net. המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקוט אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אלו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל ההסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות