חי בסרט

לא רבים יודעים, אבל המפגש הראשון בין דודו גורש למאמנו כיום בהפועל באר שבע, ברק בכר, התרחש לפני יותר מ-20 שנה, כשהשניים התמודדו על אותו מגרש במשחק בין הפועל עכו לנווה יוסף חיפה, שם שיחק בכר, במסגרת הליגה לילדים.

מאז, עברו השניים קריירה ארוכה וענפה בכדורגל, עד שנפגשו בשנית. הפעם, באותה קבוצה. ההבדל הוא שגורש עדיין פעיל ובכר, שפרש בעקבות פציעה, הפך לאחד המאמנים הצעירים המבטיחים של ישראל. בהצלחה של בכר, שהביא להפועל באר שבע אליפות אחרי 40 שנות אכזבה וציפייה, יש לגורש מניות רבות, בהיותו השוער הראשון של הקבוצה מהדרום.

דודו גורש היה במשך שנים ארוכות הסמל של הפועל עכו. בכל זאת, לא הרבה שחקנים בכדורגל הישראלי או בעולם בכלל, לא מחליפים קבוצה במשך כמעט כל הקריירה שלהם. וגורש, ברגע שדרך לראשונה בגיל 6 במגרש נפוליאון המיתולוגי, כמעט ולא נטש את המועדון, למעט גיחה קצרה למכבי פ"ת.

עם השנים, מונה השוער הוותיק לקפטן הקבוצה והצעיד אותה, אחרי שנות דור, מליגה א' לליגת העל. במשך 7 עונות הוא הצליח, בסיוע חבריו, להשאיר את הפועל עכו בליגת העל. בעונה שעזב, הפועל עכו ירדה ליגה.

זה קרה לפני שנתיים. אחרי 16 עונות רצופות בקבוצת הבוגרים בהפועל עכו, גורש החליט לעשות שינוי ואזר אומץ לבצע את המפנה. בסיום אותה עונה, הפועל חיפה הגישה לשוער הוותיק הצעה כספית נדיבה, אבל גורש לא התפתה.

"הפועל עכו היא בלב שלי", אמר אז גורש, "ובשביל לעזוב אותה, צריך הצעה הרבה יותר אטרקטיבית. אין פה רק עניין של כסף, אלא גם של אתגר".

מאמן השוערים של הפועל עכו באותה עת, משה בן דוד, שמלווה את גורש לאורך שנים, היה זה שהחדיר בו את האמונה שההזדמנות עוד תגיע. "אין דבר כזה שוער מבוגר", נהג לומר לו בן דוד, "אתה שוער מצוין, ועם היכולת שלך, מישהו בסוף ישים אליך לב וייקח אותך".

ההזדמנות הזאת אכן הגיעה, ודווקא מבירת הנגב – באר שבע. הפעם, גורש נעתר בחיוב, ובלב כבד עזב את הפועל עכו.

בעונה שעברה, שנה אחת בלבד לאחר שעזב, הפועל עכו, בלי דודו גורש, ירדה לליגה הלאומית.

הנחיתה בבאר שבע לא הייתה קלה. התגובות על הבאת שוער בן 36, היו מעורבות. אנשי מקצוע האמינו שמדובר בעסקה משתלמת וסימנו את גורש כאחד השוערים הטובים בארץ. האוהדים לא כל כך הבינו איך שוער מקבוצת תחתית יוביל את קבוצתם לאליפות.

את התשובה, גורש סיפק במגרש והיה שותף מלא לזכייה ההיסטרית של הפועל באר שבע באליפות לאחר יובש של שנים ארוכות.

"ההבדל בין הפועל עכו להפועל באר שבע הנוכחית הוא עצום", מספרים בבאר שבע, "אבל דודו, בזכות האופי הנוח והשקט שלו, התאקלם מהר".

דודו, עד לפני שנתיים עוד היית במועדון קטן כמו הפועל עכו. היום, כשאתה רואה את העוצמות של מועדון גדול, אין בך תחושה של פספוס? שאולי היית צריך לעשות את קודם?

"עד לפני שנתיים, באמת כבר השלמתי עם העובדה שכבר לא אגיע לקבוצה גדולה, וזה אחרי ששנים אמרו לי שאני מתאים לקבוצה גדולה, וכמעט בכל קיץ הוזכרתי כמועמד להגיע לקבוצה גדולה. ברור שאחרי שעברתי את כל מה שאני חווה עכשיו בהפועל באר שבע, מחשבות כאלה עוברות בראש, אבל אף פעם לא עשיתי מזה עניין ולא בכיתי על כך שדברים לא הסתדרו, כי היה לי טוב מאוד בעכו. בכנות, אני לא מתחרט שזה לא קרה קודם, ואני מאוד שמח על מה שיש לי עכשיו.

"היו לי שנים מאוד יפות בהפועל עכו ונהניתי מכל רגע, ומבחינתי, לעזוב אותה היה כמו לעזוב בית. למרות ההצעה מבאר שבע, בהתחלה הייתה לי התלבטות מאוד גדולה. נתתי את החיים והנשמה שלי להפועל עכו ולקראת סיום הקריירה, הייתה לי הזדמנות לטעום משהו אחר, לשחק ברמות הגבוהות ביותר, להגיע לנבחרת ישראל, לשחק באירופה, לזכות בתארים. אלה דברים שכל שחקן חולם עליהם, ואני שמח שבסופו של דבר ההזדמנות שלי הגיעה וזכיתי להגשים את זה. אני משתדל תמיד להסתכל על הצד החיובי ואומר לעצמי שטוב שזה קרה לי דווקא עכשיו. למה? כי באתי הרבה יותר בשל ומוכן להתמודדויות מהסוג הזה".

איפה אתה מרגיש שהלחץ יותר גדול, בהפועל עכו או בהפועל באר שבע?

"הלחץ קיים בשתי הקבוצות, אבל הוא שונה. בהפועל עכו הוא יותר קריטי, כי מדובר במלחמת הישרדות והאחריות עליך כשוער היא הרבה יותר קשה כי היא גם משפיעה על העתיד של המועדון".

בזמן שחגגת אליפות בבאר שבע, בעכו בכו על ירידת ליגה.

"תאמין לי שהבשורה הזאת הייתה לי קשה. גם לי כאב שהם ירדו. לדעתי, הם בכלל לא היו צריכים לרדת. היה להם יתרון של 7 נקודות בפתיחת הפלייאוף התחתון וזה היה אמור להספיק. אני לא יודע מה קרה שם ברגעי ההכרעה, אבל מקומה של הפועל עכו הוא בליגת העל ואני מאחל להם שיחזרו לשם כמה שיותר מהר. לפי חומר השחקנים שיש שם, הם צריכים לחגוג עלייה בסיום העונה הנוכחית. הסגל הנוכחי הוא ברמה אחת מעל לליגה הלאומית. נכון שהפתיחה הייתה לא טובה, אבל אני מאמין שזאת הייתה תקופה של הסתגלות ועכשיו הם יחזור לעצמם. שתבין, לא פשוט לשנות סגנון ושיטה. ב-7 השנים שהיינו בליגת העל, התרגלנו לשחק בשיטת משחק מסוימת, יותר הגנתית וטקטית. בליגה הלאומית, זה אחרת. אתה חייב לדעת איך לשחק מול קבוצות שסוגרות לך את המשחק, למצוא את הפרצה בהתקפה ולדעת לא להיחשף יותר מדי ולהיעקץ מאחורה".

"לא מתייחס לביקורת"

הזכייה של הפועל באר שבע באליפות, הקפיצה את שמו של דודו גורש לראש רשימת שוערי ישראל וקידמה אותו להיות שוער ראשון בנבחרת ישראל. הזימון לנבחרת ישראל לא חדש עבור גורש, שכבר הוזמן בעבר לסגל נבחרת ישראל כשעוד שיחק בהפועל עכו, אלא שכעת, היחס אליו השתנה.

כשגורש הגיע מעכו, הוא היה שוער שלישי בנבחרת, וגם אז לתקופה קצרה. כיום, כשהוא מגיע מקבוצה שזכתה באליפות, הוא זכה להעדפה וקיבל את אפודת השוער הראשון.

הביקורות על העדפתו כשוער ראשון היו חלוקות, אבל כמו בהפועל באר שבע, את התשובה לאותם ספקנים, גורש סיפק במגרש. לשיאו הגיע במשחק הנבחרת נגד מקדוניה, כשהדף פנדל בתוספת הזמן והעניק לנבחרת הישראלית את ניצחונה הראשון בקמפיין הנוכחי, 1:2. גורש גם הצליח עד כה לשמור על רשת נקייה במסגרת האירופית, שם קבוצתו הפועל באר שבע מתמודדת בשלב הבתים של הליגה האירופית.

איך אתה מתמודד עם הטענות על כך שאתה שוער טוב לליגה הישראלית, אבל לא ממש מתאים לרמות הגבוהות?

"לרוב, אני לא מתייחס לביקורות ולוקח את הדברים בפרופורציה. תפקידם של הפרשנים זה לפרשן, זו העבודה שלהם ואני מכבד את זה, אבל בהרבה מקרים הם טועים. אני מעדיף להתרכז בעבודה קשה באימונים ולעשות את המיטב במשחקים. אני לוקח הכל באהבה".

אם לפני שנתיים היו אומרים לך שתזכה באליפות, תהיה שוער ראשון בנבחרת ישראל ותשחק באצטדיון סן סירו במסגרת רשמית, היית מאמין?

"לא. נראה לי שאפילו בחלומות, לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות. גם בגלל הגיל, דבר כזה הוא על גבול ההזיה. אבל הנה, אתה רואה, לפעמים חלומות מתגשמים".

גורש נדד לבאר שבע יחד עם אשתו ו-3 ילדיהם, בני 8, 7 ו-4. הם מתגוררים בשכונה מטופחת בבאר שבע, 10 דקות נסיעה מאצטדיון טרנר. "השתלבתי מאוד מהר", הוא מספר, "העיר הזאת חיה ונושמת כדורגל והשחקנים פה הם בגדר אלילים. בכל מקום מזהים אותי ודואגים לפנק. אם אני יושב במסעדה או הולך לספר, הם מסרבים לקחת כסף. לפעמים זה מעמיד אותך במבוכה ובמצב לא נעים, אבל ככה זה. האנשים פה מאוד חמים ומחבקים".

גורש חתום בהפועל באר שבע לשנתיים, כך שבסיום העונה הוא מסיים את החוזה שלו. "מבחינתי, הגיל הוא לא פקטור, אלא היכולת. אני מרגיש בשיא הקריירה וכרגע, בכלל לא חושב על פרישה", אומר גורש.

את הקריירה הוא היה רוצה לסיים בקבוצת נעוריו, הפועל עכו. רק שכרגע, הוא לא בטוח על תקן של שחקן או בתפקיד מקצועי. גורש: "אני מאמין שעוד אחזור להפועל עכו, אם זה כשוער או בתפקיד מקצועי אחר. בינתיים, אני מרגיש כמו שגריר טוב של עכו".