fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

נובחים לעזרה

קצת חמלה | איריס שלב מנהריה אוהבת חיות | צילום: ליאת בן דרור
קצת חמלה | איריס שלב מנהריה אוהבת חיות | צילום: ליאת בן דרור

הכלבייה האזורית ביסעור תפסיק בעוד כחודש לתת שירותים ליישובי האזור לאור קשיים תקציביים, מה שאומר שבקרוב לא יהיה פתרון לעשרות כלבים משוטטים בגליל המערבי. פעילת בעלי החיים איריס שלב דווקא מקווה שהדבר יביא לפתרון הולם יותר לבעיה * ראש מועצת מטה אשר, משה דוידוביץ': "סיימנו לתפקד כמבוגר האחראי"

"סגירת הכלבייה ביסעור היא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לכלבים בגליל המערבי". כך אומרת השבוע מנהלת עמותת "נהריה אוהבת חיות", איריס שלב. לדעתה, סגירת הכלבייה תיאלץ את הרשויות להקים מרכזי הסגר עירוניים או למצוא הסדר אחר התואם את החוק, ובתקווה שיהיה בעל תנאים מינימליים, לטיפול בכלבים.

דבריה של שלב באים בעקבות ההודעה שהוציאה השבוע המועצה האזורית מטה אשר, ובה היא מסבירה כי החל מ-1 באפריל לא תוכל עוד לממן עוד את עלויות התחזוקה של הכלבייה, ולפיכך, היא תיאלץ לסגור את שעריה לשירותים אזוריים.

הכלבייה ביסעור, משרתת נכון להיום כ-30 רשויות מקומיות באזור הגליל המערבי, ובמועצה טוענים כי, במסגרת ניהול הכלבייה הושקעו משאבים רבים במטרה להציל כלבים משוטטים מכל האזור, בנוסף לתמיכה כלכלית ותפעולית בעמותת "כלבלאב", הפועלת בכלבייה, ששמה לה למטרה למצוא בתים חמים לאותם כלבים.

עוד נכתב בהודעה שנשלחה גם למשרד החקלאות כי המועצה דאגה לשיתופי פעולה נרחבים עם עמותות שונות במטרה למצוא פתרונות לכלבים העזובים, והייתה ליחידה מבין כל המועצות והעיריות באזור שנשאה בנטל הכבד: "לאור חוסר שיתוף הפעולה מצד הרשויות בהעברת תקציבי ההשתתפות והעדר פתרון מטעם משרד החקלאות, האחראי על הנושא", נכתב בהודעה, "החליט ראש המועצה האזורית, משה דוידוביץ' על סגירת הכלבייה האזורית החל מתחילת חודש אפריל הקרוב. ממועד זה תעבור הכלבייה למתכונת מצומצמת שתספק שירותים לתושבי מטה אשר בלבד, ואילו שאר הרשויות והמועצות בגליל המערבי יאלצו למצוא פתרונות אחרים לשיטת ההסגר של כלבים משוטטים".

דוידוביץ' הסביר השבוע מדוע הגיע למסקנה שאין לו ברירה, אלא לסגור את שערי הכלבייה. "במשך שנים מתנהלת המועצה האזורית מטה אשר כמבוגר האחראי באזור, משקיעה משאבים רבים ומאמצים כדי לספק שירותים ולמצוא פתרונות לכלבים נטושים מכל רחבי הגליל המערבי, נאלצת לרדוף אחר תשלומים ולבצע מימון ביניים עבור רשויות שמצאו להן פתרון נוח בדמות שירות שאין להן אחריות כלפיו ועוד לספוג ביקורות ציבוריות קשות על אחזקת הכלבייה".

איריס שלב מנהריה אוהבת חיות | צילום: ליאת בן דרור
איריס שלב מנהריה אוהבת חיות | צילום: ליאת בן דרור

נדרשת תוספת תקציבית

נכון להיום, משרתת הכלבייה ביסעור יותר מחצי מיליון תושבים בתקן של חצי וטרינר המועסק במקום. בשנת 2018 עמד תקציבה על כחצי מיליון שקל. לטענת המועצה, כדי להביא את הכלבייה לרמה שבה תוכל לעמוד בנהלים ובתקנים העדכניים נדרשת תוספת תקציבית של כ-200 אלף שקלים נוספים בשנה. במילים אחרות, כדי להחזיק ולתפעל את הכלבייה בתנאים אלמנטריים נדרש תקציב של  שקל 750 אלף שקלים, מהם 650 אלף שקלים אמורים להגיע מהרשויות באזור המקבלות שירותים מהכלבייה, אלא שבפועל, המצב שונה לחלוטין: עד חודש יוני 2018 רק חמש רשויות מתוך 29 המשתמשות בשירותי המכלאה העבירו למועצה את התשלומים על השירותים שקיבלו, דבר שגורם לכך שהמועצה נדרשת לספק  מימון ביניים ועל הדרך, היא גם מוצאת עצמה "רודפת" אחרי הרשויות כדי שיעבירו את התשלומים הנדרשים.

"נראה כי הפתרון קל ונוח עבור הרשויות", מסבירה שלב, "כלבים משוטטים מיטלטלים מדי יום בטנדר של לוכדי הכלבים העירוניים לכלבייה ונכלאים בתאים. קריאת השבבים והפנייה לבעלים מגיעה רק לאחר שהכלבים נמצאים כבר עמוק בהסגר ואז הבעלים נאלצים לשלם קנסות כפולים: קודם כל, לרשות המקומית ואחר כך גם לכלבייה. באשר לכלבים שאינם מזוהים, גורלם לא ברור. אם יהיה להם מזל, העמותה תסייע באימוצם, אבל לרוב, מדובר בסוף עצוב".

שלב היא אחת מפעילות בעלי החיים הבולטות ביותר בנהריה. ההודעה על סגירת הכלבייה עוררה אצלה רגשות מעורבים, מצד אחד היא מקווה שהמצב שאליו הגיעה המועצה האזורית ייאלץ את כל הרשויות באזור להתעשת ולמצוא פתרון מקיף ויסודי; מנגד, ליבה נכמר על הכלבים שגורלם נחרץ: "נכון להיום, הכלבייה ביסעור משרתת כמות בלתי נתפשת של רשויות, מה שמביא להמתה מרובה של כלבים מפאת מצוקת מקום. זה מזעזע ומדיר שינה מעיניי. מה קורה כשאין מקום? ממיתים, כדי שיהיה מקום. זה לא פתרון הומני למדינה נאורה במאה ה-21.

"ביקרתי בהרבה תחנות במדינות אחרות, ובכל מקום שבו הייתי מצאתי שהמצב נראה אחרת לגמרי. ראיתי מקומות שבהם מכבדים את בעלי החיים ושומרים עליהם בתנאים טובים מאוד. לצערי, המודעות בפריפריה לאופן גידול בעלי החיים והטיפול בהם מפגרת בכמה שנים טובות לעומת מרכז הארץ. בחיפה, לדוגמה, הקימו תחנת הסגר בתנאים טובים ומכבדים והיא כוללת אפשרות לאמץ את הכלבים. הם הפכו את התחנה למתחם שמכבד את כל הנוגעים בדבר: הכלבים, הבעלים והחוק".

רודפים אחרי הרשויות. משה דוידוביץ | צילום: ראובן קופצ'ינסקי
רודפים אחרי הרשויות. משה דוידוביץ | צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עניין של רצון

אחרי שראתה מודלים אחרים לטיפול בכלבים ובבעלי החיים בכלל, מוסיפה שלב ומדברת על מה שקורה בנהריה: "נהריה זו עיר של כלבים יותר מכל עיר אחרת בצפון, לרבים מהתושבים יש חבר על ארבע וזה נפלא. כל מה שנדרש הוא להתאים את העיר ואת המשאבים לטובת העניין. לטעמי, בכל מה שנוגע לעירייה, הכל עניין של רצון. עד לא מזמן לא היה עם מי לדבר בנהריה, עכשיו כשיש ראש עירייה חדש ונמרץ, אני מקווה שיימצא פתרון ריאלי לכלבים המשוטטים. ראיתי שכבר הקימו מספר פארקים לכלבים ברחבי העיר, וזה מעודד כי זה מצביע על כך שיש כוונה לטפח את הנושא גם כאן. אני מסכימה שבריאות הציבור חשובה ביותר, ובכל זאת אני שואלת: מה עם קצת חמלה על בעלי החיים, כל מה שצריך זו חשיבה יצירתית.  דוגמה נוספת אני יכולה להביא מתל אביב, שם אפילו הקימו חוף מגודר לכלבים, עם מתקנים תואמים לשטיפה ולמשחק, וכל זה, כדי שבעלי הכלבים יעניקו להם את הטיפול הטוב ביותר. אצלנו, הדבר הראשון שצריך לקדם, זה את מניעת הילודה, לדאוג לעיקור ולסירוס של הכלבים בדיוק כפי שנעשה עם חתולי הרחוב".

לדבריה של שלב, כיום, עצם שליחתם של הכלבים עד יסעור מהווה מטרד לבעלי הכלבים, מה גם שלדעתה עצובה יותר ההענשה של הכלבים, כי הם האחרונים שצריכים להיענש: "כשהכלבים נמצאים בהסגר במקום שכזה, לרוב הם חוזרים עם שעלת או עם מחלות אחרות", היא אומרת בכאב, "גורים שנכנסים לשם לא שורדים, והכל בגלל עניין תקציבי. אפילו מתנדבים לא רוצים להגיע לכלבייה ביסעור בגלל שהיא מעוררת בהם קונוטציות רעות. הכלבים זקוקים למקום נקי, נוח ונעים".

עמותת "נהריה אוהבת חיות" היא הגוף היחידי באזור נהריה הפועל למען בליח חיים, והפעילים מקבלים פניות רבות בכל יום, אך לא יכולים לתת מענה לכולם, שכן גם כך הם מטפלים במספר רב של כלבים מעבר למכסה: "אנחנו עמותה של מתנדבים בלבד", אומרת שלב, "ויש לנו 60 בני נוער שמתנדבים, חלקם במסגרת מחויבות אישית, חלקם פשוט אוהבים כלבים. בנוסף יש כ-50 מתנדבי עמותה בוגרים, וכולם משקיעים מזמנם ומרצם להעניק עתיד טוב יותר לכלבים הנטושים. לצערנו יש לנו רק כ-25 משפחות אומנה מכל הגליל המערבי, והמשמעות שנגזרת מהנתון הזה היא שאומנה פנויה פירושה הצלת כלב, אם אין אומנה פנויה, זה אומר שהכלב נופל בין הכיסאות.  אם הייתי יכולה הייתי לוקחת אליי את כל הכלבים, אבל זה, לצערי בלתי אפשרי. התחזוקה השוטפת עולה המון ואנחנו תמיד  מוצאים את עצמנו זקוקים לתרומות רבות מכפי שיש, על מנת להחזיק את הקיים".

לפתוח תחנת הסגר בנהריה

כעת, כשנראה שלא יהיה מנוס מסגירת הכלבייה ביסעור, מחליטה שלב להיות הראשונה שתושיט יד לעיריית נהריה במטרה לנסות ולמצוא פתרון למצב שנוצר.  "בכל הנוגע לסוגית הכלבים המשוטטים בעיר, נשמח להושיט יד לעירייה ולעבוד  ביחד איתה במאמץ משותף במטרה לפתוח תחנת הסגר חדשה בעיר, שתשמש גם את העמותה, כפי שנעשה בערים אחרות. התחנה תוכל לשמש את המתנדבים שיגיעו אליה על מנת לתפעל את המקום ולטפל בבעלי החיים ואני קוראת מכאן לראש העירייה להרים את הכפפה".

מבדיקת "צפון-1" עולה, כי משרד החקלאות לא מעורב בשום צורה במתן תקציב לתפעול הכלבייה. עמדת המשרד היא שלא מדובר בסוגיה המונחת לפתחו, ולפיכך הכלביות הן באחריות השלטון העירוני.

דוידוביץ' מצידו חולק על העמדה שמביע משרד החקלאות וטוען כי הרשויות אינן יכולות להיות אחראיות בלעדיות להתמודדות עם הנושא. מחלת הכלבת, המאיימת על בריאות הציבור ומתפרצת לעיתים תכופות, מחייבת טיפול רציף ומקיף ולכן, המדינה חייבת להשתתף בעלויות אחזקת הכלביות האזוריות: "בעיית תחנות ההסגר אינה בעיה של הרשויות בלבד. מדובר בבעיה לאומית. בכל אזור הצפון ישנה כלבייה אחת בלבד וככזו מצופה שמשרד החקלאות יתייחס ויקצה משאבים".

למעוניינים לתרום לעמותת נהריה אוהבת חיות: הבנק הבינלאומי, סניף נהריה, מספר 052. מספר חשבון 409-376833 על שם נהריה אוהבת חיות.

 

תגובות

ממשרד החקלאות נמסר: "הרשות המקומית מחויבת על פי חוק לאסוף כלבים משוטטים. באפשרותה לבנות כלבייה או לשכור שירותים של כלבייה, וזאת על מנת לעמוד בדרישות החוק. למשרד החקלאות אין שום יכולת להתערב בהחלטה של ראש הרשות, שהוא בעל המנדט להחליט כיצד לנהל את העניין שנמצא בתחום אחריותו. המדינה מתערבת רק כאשר ישנה בקשה לתמיכה בהקמת או שיפוץ כלביות, בדגש על פריפריה. שכן, מנתונים שנבדקו, עולה כי באזורים הללו קיימת צפיפות גדולה יותר של כלבים משוטטים, לעומת ערי המרכז. בבקשתה, העירייה צריכה להגדיר את ההשקעה התקציבית שלה, ובמידה שהיא עומדת בקריטריונים של המשרד, הרי שהיא תקבל תקציב זהה ממשרד החקלאות. אנחנו כאן לסייע ולייעץ לכל רשות באשר היא".

ראש המועצה המקומית שלומי, גבי נעמן: "אני מסכים ומקבל את החלטתו של משה דוידוביץ' לספק שירותים רק לתושבי המועצה האזורית מטה אשר, בהעדר שותפים לכיסוי הוצאות הכלבייה. אני מציע לידידי להעביר את הסוגיה לאשכול הרשויות המשותפות, ואנו נדאג להיות שותפים בהוצאות ובהכנסות גם יחד. נשמח לקחת אחריות משותפת על הכלבייה, על מנת שתספק שירות לכל תושבי האזור – בתשלום. אני רואה חשיבות רבה לתפקיד הכלבייה בשמירה ובהצלה של חיות הבית באזורנו. נכון יהיה לעשות סדר בנושא מימונה ותפעולה, שכן לסגירתה עלולות להיות השלכות קשות."

וטרינר המועצה האזורית מעלה יוסף, ד"ר אבנר ברזילי תוקף את החלטתו של דוידוביץ', אותה הוא מגדיר "שרירותית" וטוען כי אין לו מנדט לסגור את הכלבייה: "ההחלטה לסגור את המכלאה היא לטעמי, החלטה שרירותית של מטה אשר. המכלאה היחידה הזו, שייכת לכל הרשויות בגליל המערבי ולא רק למטה אשר. רשויות אלו קיבלו תקציבים ממשרדי החקלאות והפנים למטרת בניית מכלאה אזורית, אשר שופצה במשך השנים. כמו כן, הוקמה מרפאה לעיקור וסירוס בעלי חיים ונוסדה עמותת 'כלבלאב'. למטה אשר אין כל זכות  לסגור אותה בפני הרשויות שהשקיעו במקום שהרי יש לנו סוג של 'מניה', ולהשאיר אותה לפעילות רק לרשות מטה אשר. זהו מצב שאינו מתקבל על הדעת. הווטרינרים השותפים למכלאה, לא שותפו בהחלטה עד לרגע זה. אף אחד לא כינס אותנו להסביר את סיבת הסגירה. אנחנו לא קבוצה שקופה שניתן להתעלם ממנה. בסוף כל שנה קלנדרית התכנסה מנהלת המכלאה לפגישה שבה הוצגה מצבה הכספי של המכלאה שמעולם לא הראתה גירעון למרות איחור של כמה רשויות קטנות בהעברת כספי השירות בה. לכן לא ברור לי על איזו בעיה תקציבית מדובר?".

עוד הוסיף ד"ר ברזילי כי סגירת המכלאה, המשרתת כאמור את כל יישובי הגליל המערבי, תפגע ברווחת בעלי החיים, תהווה סכנה בריאותית חמורה לתושבים כתוצאה מאי לכידת כלבים משוטטים (נשיכות, כלבת), כלבים נושכים לא יוסגרו לתצפית כלבת וכתוצאה מכך יקבל כל מי שננשך זריקות מיותרות נגד המחלה. כמו כן, צפויה להירשם ירידה משמעותית במספר הכלבים שיגיעו לאימוץ ועמותת 'כלבלאב' תצא נפסדת בפעולותיה הברוכות לטובת בעלי החיים והציבור: "זו גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה." – סיכם ד"ר ברזילי.

מעיריית נהריה נמסר: "אנו נמצאים בקשר עם המועצה האזורית מטה אשר שבשטחה פועלת הכלבייה ומקווים כי יימצא בהקדם פתרון משותף שיכלול את כל הרשויות, פתרון שימנע את סגירת הכלביה".

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות