סיפור אהבה גלילי
הכירו: גלי וקובי קודש ממצובה.
גלי וקובי חיפשו את עצמם ונדדו ממקום למקום בגליל המערבי. עד שהגיעה ההארה לשפץ מתחם נידח של לולים בקיבוץ מצובה ולהפוך אותו לבית עבור מטיילים.
לקובי קדוש היה חלום: ליצור משהו משלו, רק שהוא לא ידע מה בדיוק. גלי אשתו האמינה בו לכל אורך הדרך. יחד הם הקימו לפני שש שנים את הרוח הגלילית, למקום אירוח ולינה מועדף על בודדים, משפחות וקבוצות, ומקיימים סדנאות. זה לא היה פשוט כמו שזה נכתב, החאן הגלילי נולד מהחיפוש אחר המשמעות.
הזוג קדוש הכיר במהלך שירותם הצבאי. היא הייתה קיבוצניקית טיפוסית מעין המפרץ, והוא צעיר עירוני מקרית אתא. עד לידת בנם הבכור ניצן לפני 15 שנה, חיו בקיבוץ, אך תהליך ההפרטה הותיר לדבריהם אווירה לא נעימה.
גלי: היו עזיבות, הרגשה של תקיעות, והחלטנו שלא מתאים לנו. יותר נכון, קובי החליט, הוא רצה להתפתח. היו לו שאיפות למשהו שלא ידע להגדיר בעצמו. בשנת 2000, נטולי רכוש וכסף, עזבנו וקנינו בית במחיר בשלומית. אני עבדתי כמורה בכפר הנוער מנוף וקובי ניהל סניף אזורי של חברה ארצית והמשיך לחלום על שינוי כיוון, מבלי שידע מהו.
אבל גם במצובה הזוג לא מצא את מקומו. שוב, קיבוץ ישן שמנסה להתחדש. אבל הם לא התייאשו ורכשו את מרפאת השיניים הישנה של הקיבוץ. לא כל כך היה ברור להם מה יעשו עם המקום.
בשנת 2007 עזב קובי את עבודתו, ולפני שידע בוודאות, מצא את הכיוון והתכלית שכל כך חיפש. "באזור מוזנח בקצה הקיבוץ, שפעם עמדו בו לולים, הוא התלבש על מחסן הביצים הישן, ושיפץ אותו. אבא שלי הגיע מעין המפרץ, ויחד הם הפכו את המקום לבית מלאכה לייצור שבשבות שמכרנו במקום ובירידים בסביבה. ביום אחד הקמנו סדנאות לייצור שבשבות. יום אחד הגיעה קבוצה, והחבר'ה אמרו: יו, נורא נעים כאן. אולי אפשר לישון פה בלילה? ומפה נולד הרוח הגלילית".
"אהבה ראשונה בפעם השנייה"
הכירו: איריס ועופר אבל ממצפה הילה שפתחו ביחד לפני שנה סדנאות לזוגיות.
סיפור האהבה שלהם רומנטי להפליא ומוכיח שלאהבה אין זמן ואין גיל. לפני 35 שנה הגיע עופר לחוף גלי גליל בנהריה, הוא היה בן 18. בחום הגדול של נהריה עמד בסבלנות לרכוש כרטיס כניסה לחוף, איריס ישבה שם, בעמדת הקופאית והאהבה ניצתה אך מומשה רק 13 שנה אחרי בפרק ב'.
עופר: "אל הים לא הגעתי. קניתי כרטיס, אבל לא המשכתי לחוף. חיכיתי שהתור ייגמר וחזרתי לקופה ולא כדי לקנות עוד כרטיס. חיכיתי לסוף יום העבודה ו'במקרה' הלכתי באותו כיוון. למחרת וביום שאחריו הגעתי רק עד הקופה. זו הייתה שנה וחצי של אהבת נעורים אמיתית אך כל אחד פנה לדרכו. איריס הספיקה להתחתן, ללדת ילד ולהתגרש. אני התחתנתי והתגרשתי".
אחרי 13 שנה צלצל הטלפון, איריס בצידו השני של הקו רצתה להכיר לו חברה שלה.
עופר: "דווקא ה'חברה של אותה חברה' מצאה חן בעיניי יותר. מאותו היום, כבר 22 שנה אנחנו חיים באושר עד עצם היום הזה עם שני ילדים ונכד".
החלום של השניים היה להיות ביחד והרבה. יחד הם הקימו את בקתת "מרפסת הסיפורים" ללינה, עמוק ביער האלונים, בה אוהל סדנאות ליצירה ומיומנויות עתיקות, וסדנאות זוגיות.
עוד סיפורי אהבה נפלאים מחר ב:"צפון 1".
