לא מזג אויר קיצוני, לא כמות משקעים גדולה שירדה בעיר, נהריה חוותה שיטפון.
כדי להבין את האירוע החמור שעברה העיר נהריה, צריך לפני הכל, לשים תחת הגדרה מדויקת את מה שבדיוק התרחש כאן, כשמים שטפו את הרחובות. נכון, זו לא הפעם הראשונה שהגעתון עולה על גדותיו, זה קורה מספר פעמים בשנה במהלך החורף, אבל הפעם, חוותה העיר תופעת טבע בשיא העוצמה, תופעה שמתרחשת פעם בכמה שנים בנגב, במדבר יהודה ובמקומות נוספים.
מדובר בשיטפון, זרימה חזקה ופתאומית של מים בוואדיות ובאפיקי הנחלים. מקורו של השיטפון הוא בכלל בגשם שיורד במרחק רב ממוקד השיטפון, כשמימיו מתנקזים אל אפיקים צרים במהירות גבוהה ובעוצמה רבה, וזה בדיוק מה שקרה בנהריה.
מקום המדינה התרחשו שיטפונות בארץ, בהם נגבו חייהם של עשרות ישראלים והנזקים נעמדו במעל למיליארד דולר. בפעם האחרונה שהתרחש שיטפון כל כך עוצמתי בישראל, נהרגו עשרה תלמידי מכינה קדם צבאית שטיילו בערבה. זה קרה לפני פחות משנתיים, באסון נחל צפית.
תארו לעצמכם מה יכול היה לקרות גם בנהריה. מוטי בן שבת ז"ל, נפל בקרב מול השיטפון העז, כשחילץ אזרחים מתוך המים הקפואים שאיימו לבלוע אותם, ומצא את מותו כשנשאב לתוך תעלה, שסחפה אותו ישירות אל הים. התמונה שצילם למחרת, הצלם הנהרייני, מיקי אלקובי, חשפה במדויק את הטרגדיה, כשמתחת לרכב, נחשפה אותה התעלה שהובילה אותו אל מותו.
ראש עיריית נהריה רונן מרלי, התראיין בכל כלי תקשורת אפשרי במהלך השבוע וחצי האחרונים, בנוגע לתוצאות הרות האסון שפקדו את העיר, ובשוך השיטפון, כל מה שהוא מבקש, זה להחזיר את העיר למצבה הטבעי.
"מהרגע שהסתיים האירוע, כל מה שעניין אותי זה להחזיר את העיר לשגרה. לדאוג שאנשים יוכלו לצאת בבוקר לעבודה ושהילדים יוכלו לצאת בבטחה לגנים ולבתי הספר. כרגע אנחנו עומדים בפני שלושה אתגרים: הראשון, יישום תוכנית המאגרים, לאיגום המים הזורמים אל הגעתון. נכון, זה לא באחריותה של העירייה, אלא החלטה של הממשלה בשיתוף הרשות לניקוז נחלים בגליל המערבי. אבל אנחנו נעשה הכל על מנת לקדם את המהלך. מאז כניסתי לתפקיד שוחחתי עם שיפרה בן דוד, מנהלת הרשות, מספר פעמים, ואני מקווה שיצליחו לגבש את האישורים הנדרשים ולהתחיל בתהליך".
התוכנית עליה מדבר מרלי, כוללת הרחבה של המובלים בגעתון, הקמת מאגר מים, אבל גם הסרת גשרונים הנמצאים לאורך הגעתון בתוך העיר, שנבנו בעבר ללא אישורים.
"האתגר השני שאנחנו מתמודדים איתו, הוא הסיוע לבעלי העסקים בעיר, שנפגעו מהשיטפונות". ממשיך מרלי "הממשלה צריכה להחליט שהיא מעניקה סיוע נקודתי לבעלי העסקים, בשם השיטפון. אנחנו עובדים כרגע על הגשה של נייר עמדה, המציג את החשיבות הקריטית לכך שהממשלה תקבע שהעיר עברה אירוע קיצון, ותסייע תקציבית לבעלי העסקים שנפגעו.
האתגר השלישי הוא שיקום התשתיות בתוך העיר. אני כאן לדאוג שכל מה שנפגע יטופל. בשבוע וחצי האחרונים, דאגתי לשים את נהריה על סדר היום של ראש הממשלה, שר הפנים, השר לביטחון פנים ולחברי כנסת נוספים, שהגיעו לעיר לחזות בנזקי השיטפון במו עיניהם".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הפנים אריה דרעי הבטיחו למרלי סיוע בסך 25 מיליון שקלים. הכסף עדיין לא הגיע, אבל רגע לפני הבחירות, דאגו להראות נוכחות ולפזר הבטחות, כשאת תושבי נהריה, כל מה שמעניין, זה שהפעם, ההבטחות אכן יקוימו.
בתוך כך, ראש השלטון המקומי חיים ביבס, ביקר בעיריית נהריה וחזה בנזקים הגדולים וההרס העצום שנגרמו בשל ההצפות, ויחד עם ראשי מרכז השלטון המקומי, פנה לראש הממשלה ולשר הפנים בדרישה להחלטת ממשלה ייעודית שתיתן מענה לשיקום הנזקים בנהריה ותטפל באופן יסודי בתשתיות הניקוז של העיר והסביבה. לטענתו, על הממשלה לשלם לעירייה שיפוי כספי מלא לשיקום הנזק, המוערך כרגע בסך כ- 60 מיליון שקלים, וקרא להם לקבל החלטת ממשלה מידית. עם זאת, ההערכה היא שהנזק הכולל יעמוד בסופו של דבר על כ – 200-300 מיליון שקלים, ולטענת ראש העירייה, בימים אלה שמאים עומדים את הנזקים בכל רחבי העיר.
העיר נהריה צריכה להתאמץ לצמוח מתוך המשבר שפקד אותה, אך אסור לנו לשכוח שהחורף בשיאו, ומקרה כזה עלול לקרות שוב. ייקח זמן עד שיאושרו התוכניות והתקציבים, ובפעם הבאה שזה קורה, צריך להיות מוכנים. ראש העירייה, כדמות אופרטיבית ובעל ניסיון מבצעי, היה זה שפעל ללא לאות והצליח למנוע אסון בעיר. אך יש שאלות שצריכות להישאל באשר לניהול האירוע:
האם לתחנת משטרת נהריה יש את הכוחות והכלים להתמודד עם אירוע בסדר גודל כל כך מורכב? האם הרשות העירונית היא זו שצריכה להתמודד עם ניהול האירוע, כולל סיוע בחסימות הצירים, כפי שקרה הפעם? שכן, המשטרה היא האחראית על הסדר הציבורי והיתה אמורה להיות אמונה על פיקוד המבצע. האם בפעם הבאה ידאגו לחסום באופן טוטאלי את האיזורים המועדים לפורענות, ולא יאפשרו לאזרחים לקחת סיכונים מיותרים? כדי לענות על כל השאלות הללו, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, טוען כי יבצע תחקיר עומק על תפקוד כוחות הביטחון באירוע, בתקווה שיוסקו מסקנות וייושמו תובנות לפני האסון הבא.
