סא"ל במיל' שמשון זינגר, כמעט בן 50 נשוי ואב לשלושה, תושב כרמיאל ותיק, הוא קצין אגף מודיעין וראש מטה פיקוד העורף בגליל המערבי. בימים אלו סיים קורס מפקדי נפות. סא"ל זינגר מעיד כי את שירות המילואים שלו הוא עושה מיומו הראשון בפיקוד העורף. הוא נמנה עם צוות הקצינים שהקימו את הגדודים בפיקוד, וכפי שהוא מעיד: "ראיתי את פיקוד העורף מתפתח מיומו הראשון. תפקידנו תמיד היה והינו מכוונות לאוכלוסייה האזרחית. יחד עם זאת הפיקוד הלך וצמח במקביל למטלות הצבאיות".
תוכל לפרט מעט מתפקידי פיקוד העורף והנפה בכלל, בחירום ובשגרה?
"במהלך שגרה אנחנו מסייעים להכין לחירום. זה אומר העברת ידע הנחוץ לכל הפעילויות של הרשות בשעת חירום, הקמת מרכזי הפעלה ועוד. למעשה ניתן להגיד באופן סכמטי שבשגרה יש לנו שני כובעים: האחד עוסק בהכשרה של החיילים והגורמים האזרחיים והשני ממשק עם כל הגורמים האזרחיים לצורך העברת ידע, בעיקר כזה הנדרש בעת חירום כגון סיוע ראשוני, הדרכה, וידע כיצד להתכונן לכל אירוע. "בחירום אנחנו ראשונים לשלוח כוחות להצלת חיים. הדוגמה המעשית הקרובה לנו היא סופת השלגים שהתרחשה בדצמבר 2013. כוחות פיקוד העורף הסתובבו וחילקו סולר לחימום, אוכל, סייעו בפינוי ועוד".
מה הם השינויים שחלו בפיקוד העורף כפועל יוצא של הסקת מסקנות מאירועים שונים ובכללם מלחמת לבנון השנייה?
"השנה הוקמה בפיקוד העורף נפה סדירה אשר מאחדת בתוכה את ארבעת גדודי החילוץ וההצלה הסדירים. ייעוד הנפה הוא מתן מענה ראשוני לאומי למגוון תרחישי החירום בעורף, פועל יוצא של ההתמחות הייחודית של לוחמי החילוץ וההצלה אשר עוברים הכשרה לחילוץ, אב"כ וחי"ר".
איך זה עובד? מילואים? סדיר?
"בשעת חירום פיקוד העורף מפעיל מערך מילואים רחב היקף הכולל עשרות אלפי אנשי מילואים הפרושים בכל רחבי הארץ, במטרה לאפשר לאזרח לשמור על שגרת חייו ולסייע בשמירה על הרציפות התפקודית.
"המבנה הארגוני של פיקוד העורף בנוי ממטה מקצועי, ומחוזות אזוריים המחלקים את שטח מדינת ישראל לשישה: צפון, חיפה, מרכז, דן, ירושלים ודרום. בשעת חירום שטח המחוזות מתחלק למספר נפות שמתפקדות תחת פיקוד המחוזות ותפקידן לחזק את הקשר עם הרשויות המקומיות שהן לבנת היסוד בתפקוד העורף בשעת חירום. ההיערכות המוקדמת מאפשרת לדעת היכן הרשויות החלשות יותר הזקוקות ליתר תשומת לב לעומת אחרות".
איך אתה רואה את כרמיאל בתוך המערך הזה?
"אני לא רואה מאפיינים ייחודיים לכרמיאל, בעיקר לא כאלה הדורשים תשומת לב יתרה, שכן מדובר באוכלוסייה חזקה שמתקיים בה שיתוף פעולה טוב עם הרשויות. אני יכול לציין למשל את ההשקעה של הרשות בכך שהקימה יחידת חילוץ ובימים אלו הסתיימה ההכשרה של המחזור שני של המתנדבים ביחידה. כך גם משגב.
לסיכום מבקש סא"ל זינגר לציין: "חשוב שאנשים ידעו שהמוכנות לשעת חירום מאוד חשובה, זה בפירוש עניין מציל חיים, זו אינה קלישאה. יש לשים לב לא רק למי שקרובים אלינו, חשוב לשים לב גם למי שבסביבה שלנו שלעיתים אין מי שיסייע בידו בשעת חירום, להיות קשובים לסביבה. אנחנו בפיקוד העורף נהיה תמיד שם לעזור לציבור לעזור לעצמו".
פיקוד העורף הוקם בשנת 1992 כחלק מלקחי מלחמת המפרץ ובמטרה לחזק את החוסן הלאומי של מדינת ישראל. כדי לממש את מטרתו, פיקוד העורף פועל במגוון תחומים כדי להכין את תושבי מדינת ישראל לשעת חירום, בשיתוף עם הרשויות המקומיות וארגוני החירום וההצלה השונים. במסגרת ההכנות, מקיים פיקוד העורף אחת לשנה תרגיל לאומי (נקודת מפנה) ואחת לשלוש שנים תרגיל בכל רשות מקומית במדינת ישראל.
נוסף לכך, מפעיל פיקוד העורף מערך הסברה הכולל אתר אינטרנט, דף פייסבוק, מוקד מידע בכלל השפות, הדרכה במוסדות חינוך ומסע הסברה שנתי וכן, אולפן שידור ומסבירים לשעת חירום. בשעת חירום פיקוד העורף מפעיל מערך של יחידות קישור לרשויות המקומיות, על מנת לתמוך ברשויות בכל הארץ לשמש כחיישנים למצב הרשויות, לקשר בין פיקוד העורף לרשויות, ולשמש יועצים לראשי הרשויות בנושאי חירום.
