fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178237 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

כרמיאל: מותה הטראגי של אסיה זכריה הציל ארבעה

אסיה זכריה שם טוב נפטרה חמישה חודשים אחרי לידה מחיידק אלים. המשפחה החליטה לתרום את אבריה ולהמשיך את מסורת הנתינה שליוותה אותה בחייה. איבריה הושתלו בארבעה חולים
אסיה זכריה שם טוב צילום פרטי

במותה הטרגי מחיידק אי קולי אלים, העניקה אסיה זכריה שם טוב, בת ה- 39, חיים לארבעה בני אדם, כשאיברים מגופה נתרמו למען הצלת חייהם.

אסיה שם טוב זכריה, בת 39 מכרמיאל, ילדה את בתה השלישית אך לפני חמישה חודשים. לפני כשבוע היא חשה ברע, התקשרה לבעלה שהגיע תוך דקות ספורות, ומצא אותה מעולפת במיטה כשתינוקה לצידה. היא הובהלה למרכז הרפואי לגליל שבנהריה. הרופאים במחלקת טיפול נמרץ נלחמו על חייה עד שלבסוף נקבע לה מוות מוחי נשימתי. מבדיקה התברר כי היא נדבקה בחיידק הצואתי אי קולי, שחדר לזרם דמה וגרם לקריסת מערכות הגוף.

אחיה, שלום זכריה, ובני משפחתה ביקשו לתרום את אבריה ולהציל חיים.

היא הייתה אימא לשלושה ילדים קטנים, בת בגיל חמישה חודשים, בן בגיל ארבע ובת בגיל שש, העולה לכיתה א'.

אבריה הושתלו בארבעה חולים: כבד הושתל בגבר בן 40 במרכז הרפואי רבין בפתח תקווה בלינסון, שתי ריאות באישה בת 31 באותו מרכז רפואי, כליה באישה בת 61 גם כן בבלינסון וכליה בגבר בן 23 בהדסה עין כרם בירושלים. מסתמי לב יעברו לשימור בבנק ייעודי, והקרניות יושתלו בימים הקרובים.

אסיה זכריה שם טוב צילום פרטי

״אסיה תמיד עשתה הכל למען האחר עד רגעיה האחרונים״, סיפר שלום זכריה, ״התייעצנו לפני מותה עם רבנים וצדיקים, אולם למרות התפילות הרבות מצבה המשיך להידרדר. ידענו שזו משאלה שהיא הייתה רוצה להגשים אם היינו שואלים אותה. זו מצווה להציל חיים, ובצל האבל הכבד שלנו, אנחנו מתרגשים שהיא הצליחה להציל אחרים".

אחותה מירב זכריה משתפת: "אסיה אחותי הייתה אישה מיוחדת. אישה עם לב רחב שאוהבת לעזור. בעלת נתינה גדולה. בכל מקום שהייתה בו הורגשה הנוכחות שלה. תמיד הייתה אישה של משפחה אוהבת ותמיד דאגה לכולם. בשנה האחרונה הילד שלה ושלי היו באותו גן והיינו ממש מחוברות. טיולים עם הילדים בימי שישי ביחד.

מירב זכריה ואסיה זכריה שם טוב

המוות שלה בלתי נתפס ופתאומי. היא הייתה אישה חזקה ומלאת מרץ גם הבן שלי מאוד אהב אותה ועדיין שואל מתי היא תחזור למרות שאני מנסה להסביר לו אבל הוא קטן אז קשה לו להבין. עדיין אני לא מעכלת שהיא לא איתנו. באותו יום עוד הספיקה לדבר איתי אחר הצהרים והכל היה בסדר. קשה לי לחשוב על הילדים שנשארו בלי אמא אבל כל המשפחה תעזור. היא עמדה על זה שביום העצמאות האחרון כל המשפחה תהיה ביחד, ועשינו על האש בפארק. שבועיים לפני מותה היינו בנחל פרוד עם הילדים. אני נדהמתי לגלות כמה אהבו אותה בעיר. היא ממש חסרה לי".

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות