סמל-ראשון גיא לוי לוחם שריון, בן 21 מכפר ורדים, נהרג ביום שישי בשעות הצהריים במהלך פעילות מבצעית במרכז רצועת עזה. לוי, בנם של גליה ורן, אחיה הבכור של ארין. גדל ולמד בכפר ורדים וסיים תיכון במגמת מוסיקה במנור כברי.
ראש המועצה המקומית בכפר ורדים סיון יחיאלי ספד לו: "גיא, אנחנו עומדים כאן, קהל רב, עצום ועצוב, נפרדים ממך, שנפלת בהגנה על ביטחון המדינה ומנסים לעשות את הבלתי אפשרי. למצוא את מילות הקסם, את נוסחת הפלא שתייפה במעט את המוות, שתמתיק קצת את מרירותו. ואז רואים את החיוך היפה שלך, ניבט מהודעת דובר צה"ל, ומבינים שלא נדע לומר למשפחה האוהבת שלך מילים של נחמה. באין מילים של נחמה, נדבר על משמעות.
אחת לשנה אנחנו אוספים את כל בני הנוער שלנו לפני הגיוס, ובטקס שמח וכואב, בלי מלים, בשקט רך, לוחשים: עכשיו תורכם. עכשיו המשמרת שלכם. עכשיו אלו אתם, שגידלנו וטיפחנו באהבה אין קץ, שנקראים אל המשמר. ומוסיפים ואומרים: שכל עוד חורשי רעה בגבולנו, חרבנו צריכה להיות מושחזת וחדה, אחוזה ביד איתנה.
צריכים מילים של משמעות כי החברים הרבים שלך שנמצאים כאן, יחבקו חזק את הוריך עם תום הטקס, אתה יודע, הם מחבקים אותם מרגע שקיבלנו את הבשורה המרה. אבל צריכים משמעות כי בתום הטקס, את החיבוק שיתנו להוריך ילווה החיבוק הדואג שיקבלו מהוריהם, שעומדים פה כואבים, גאים ודואגים. כי החברים שלך יעלו על מדים וישובו להלחם. בלי זמן לעכל, בלי פנאי להתאבל, והמשמעות תיתן להם את הכוח.
אנחנו מאחור, מנסים לומר לעצמנו שהילד כבר לא ילד, הוא גבר, לוחם. עכשיו תורו לשמור עלינו. הוא מגן על עמו – והלב מתרחב מגאוה. אבל הלוחם הוא ילד והוא בעזה – והלב מתכווץ מדאגה. הלב מתרחב והלב מתכווץ. זוהי הפעימה של חיינו. זוהי הפעימה של ליבנו.
היתה זו אמא שלך בתוך כל הכאב הגדול, שחיבקה אמא דומעת של חייל אחר במילים, תהיי אופטימית, חייבים להשאר אופטימים, והראתה לכולנו מאיזה חומר היא עשויה, מאיזה חומר אתה עשוי.
גיא, על הקבר הטרי שלך נזכיר שזוהי זכות גדולה לקחת חלק בבטחון המדינה. אנחנו, הציונים, מאמינים שהרעיון הזה, של מדינת ישראל, הוא רעיון כל כך חשוב, שחובה, באין דרך אחרת, להלחם עליו. כך חונכת אתה בבית גיא, כך גדלת, כך עשית. כך נפלת. פשוט כי אין לנו ארץ אחרת.
רצינו שקט במשמרת שלכם. העולם כולו יודע שהנה זו הפעם, מדינת ישראל רצתה בהפסקת אש. רצתה בשקט ולמרבה הצער, הותקפה במטר אלים של רקטות על אוכלוסיה אזרחית. נגזר עלינו להתגונן. אנחנו נפרדים ממך בכאב עצום, גיא שלנו, המוזיקאי המחונן, החייכן, המצחיק, האופטימי, האהוב. הילד השובב והלוחם האמיץ. כולם פה גאים בך ומודים לך. סמ"ר גיא לוי, גיא שלנו, איננו. יהי זכרו ברוך".
