fbpx

שאיפה מסוכנת: בן 18 מהצפון מאושפז ברמב"ם לאחר ששאף גז קצפות

זה המקרה הרביעי של שאיפת הגז המסוכן, שטופל ברמב"ם בתקופה האחרונה. ד"ר שחר שלי, מנהל מחלקת נוירולוגיה במרכז הרפואי: "גז קצפות הוא על פניו מוצר ביתי ותמים, אבל הוא יכול בקלות לגרום לנזקים נוירולוגיים משמעותיים, להתמכרות ואף למוות"
תהליכי ניוון במערכת העצבים המרכזית לאחר שאיפת גז קצפות
תהליכי ניוון במערכת העצבים המרכזית לאחר שאיפת גז קצפות

צעיר בן 18, מאזור הצפון, אושפז ברמב"ם, לאחר שסבל מנזק נוירולוגי, כתוצאה משאיפת גז קצפות. הנער שהגיע השבוע אל מיון המרכז הרפואי, עבר מספר בדיקות שאישרו את חשד הצוות הרפואי בנוגע לשימוש בגז המסוכן, ומצבו מוגדר כעת בינוני. רק לאחרונה טופלו שלושה מקרים נוספים של שאיפת הגז ברמב"ם.

לדברי ד"ר שחר שלי, מנהל מחלקת נוירולוגיה ברמב"ם, המוצר הביתי שהפך לסם פופולרי הוא חומר מסוכן, ואף קטלני, בעיקר משום היותי חוקי, זמין וזול: "גז הקצפות מכיל חמצן דו חנקני (N02), חומר שנעשה בו שימוש תדיר בתעשיות המזון, הדלקים וכן בשימושים שונים של טשטוש, שיכוך כאב והרדמה למטרות רפואיות, כגז צחוק. לחמצן הדו חנקני ישנה יכולת להשפיע במהירות וביעילות על מערכת העצבים ולכן בשימוש נכון, ניתן להיעזר בו בהליכים רפואיים שונים. כאשר עושים בו שימוש כסם, הוא מייצר תחושות רוגע, שלווה וריחוף, אבל כאשר צורכים מינונים גבוהים של הגז, הוא עלול לייצר השפעה הדומה לזו של סמי הזיה. העובדה שמדובר בחומר נגיש וזול, שניתן לרכוש באופן חוקי או למצוא בכל בית, הופכת אותו למסוכן במיוחד. כאשר לוקחים בחשבון כי יש בו אלמנט ממכר, הסכנה גדולה הרבה יותר".

ד"ר שלי מסביר, כי לצריכת הגז יכולים להיות ביטויים שונים, שמשתנים לפי משתמש ותדירות השימוש בחומר. ישנם מצבים בהם שאיפת גז קצפות יכולה להוביל לצניחת לחץ דם, ובעקבותיה אובדן הכרה ופגיעות אפשריות בלב. בשימוש מינורי בחומר עלולות להתפתח פגיעה בהכרה, איבוד שליטה על הגוף, טשטוש, סחרור, צחוק בלתי נשלט ועוד. בשימושים תכופים יותר, כאמור, עלולים להתפתח נזקים נוירולוגיים קשים, כגון פגיעה בחומר הלבן של מערכת העצבים, הופעות פרכוסים, פגיעה ביצור מח העצם, פגיעה במערכת העצבים המרכזית ואף מוות.

ד"ר שחר שלי, מנהל מחלקת נוירולוגיה רמב"ם | צילום: דוברות רמב"ם
ד"ר שחר שלי, מנהל מחלקת נוירולוגיה רמב"ם | צילום: דוברות רמב"ם

"פגיעה לטווח קצר היא פגיעה קשה ומיידית, וככל הנראה ישנו שיפור לטווח הארוך, אך אנחנו עדיין לא מכירים מספיק את התופעה כדי לומר שאכן הפגיעה נעלמת לחלוטין בסופו של דבר", מבהיר ד"ר שלי. "מהניסיון שהצטבר עד כה בארץ ובעולם, נראה שהתפקוד לאחר שאיפת גז קצפות לא חוזר למצב שהיה לפני כן במאת האחוזים. צריך לקחת בחשבון שלשימוש בגז קצפות כסם יש מרכיב התמכרותי, אשר מוביל את המשתמשים לשאוף אותו שוב ושוב. כך אנחנו רואים את המטופלים הללו מתאשפזים בבתי החולים, עקב נזקים נוירולוגיים לאחר שימוש, וישנם גם מקרי מוות שיוחסו בעבר לשימוש החוזר בגז הקצפות. מדובר בחומר מסוכן ביותר לשאיפה ויש להימנע מכך".

לקראת סיום שנת הלימודים ותחילתו של החופש הגדול, ד"ר שלי מחדד כי על ההורים לשים לב במיוחד לילדיהם: "החופש הגדול ידוע כתקופה של מנוחה, הנאה וטיים-אאוט מהשגרה, אולם בשנים האחרונות – הפכו חודשי הקיץ לשם נרדף לסכנה. במיוחד עבור בני הנוער שמחפשים ללא הרף דרכים חדשות להעביר את הזמן בריגושים. הטרנד החדש, שהולך ותופס תאוצה בקרב בני הנוער מקיץ לקיץ, הוא גז מכלי הקצפות. מוצר ביתי, תמים, אשר מיועד לייצור קצפות עבור עוגות וקינוחים, אבל יכול בקלות להפוך לכלי מסוכן אשר גורם לנזקים נוירולוגיים משמעותיים, התמכרות ואף מוות".

מה קורה למוח לאחר שאיפת גז קצפות? ד"ר שחר שלי מסביר על התהליך | צילום: דוברות רמב"ם

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות