באזור שבו מתנהלות יוזמות של קיימות כמו גינות קהילתיות, מעגלי מתנות, קבוצות בארטרים ולאחרונה גם יער מאכל, טבעי שיתפתחו גם ארוחות קהילתיות. העיקרון פשוט: קבוצת אנשים נפגשת במקום מסוים, כל אחד מביא תבשיל או מאכל משלו, כל המאכלים עולים על שולחן משותף והמשתתפים חולקים במאכלים וזוכים לאכול ארוחה מגוונת תוך חיסכון בהוצאה הכספית על האוכל, עבודות המטבח ושטיפת כלים, וחשוב ביותר, בחברה עליזה ונעימה.
ארוחה טבעונית
כמו יער המאכל, גם כאן הבשורה יצאה מבנימינה. זה שנתיים מתקיימת ארוחה קהילתית בגן הסולארי בבנימינה מדי יום שני. המסורת החלה ביוזמת גורי פרידלנדר, שעבדה אז בגן. "גורי היא טבעונית, והיא יזמה ארוחה טבעונית שיתופית מדי שבוע בגן", מתארת נגה משל, שמאז פרישתה של גורי לפני כשנה לקחה על עצמה את ארגון הארוחה וניהול הקשר והתיאומים ברשת. בזכותה, בזכות יניב פילדסט, בעלי הגן הסולארי המארח את האירוע, בזכות המשתתפים הנאמנים משכונת גבעת הפועל הסמוכה לגן, ובזכות המצטרפים מהסביבה, המסורת נשמרת. "הגן הסולארי הוא מרכז לקיימות, סביבה ומיחזור, מקום מפגש ליוזמות קהילתיות, ומרכז בנימיני שכונתי מאוד פעיל. הגן גדול ומצויד בשירותים, מטבח פתוח, כיסאות ופינת זולה, ויש בו מקום לארח המון אנשים. זה מאוד כיף ונוח. המשתתפים לא משתמשים בכלים חד פעמיים אלא בכלים של המקום ושוטפים אותם בכיור המטבח. אפשר גם לבשל במטבח אם רוצים, אבל בדרך כלל כל אחד מביא את המנה שלו מוכנה מהבית, כי כך יותר נוח. את שאריות האוכל מעבירים לקומפוסט ולמאכל התרנגולות המקומיות שבגן".
משל עצמה איננה טבעונית וגם לא צמחונית, אבל הפן הטבעוני שהחל עם היוזמה של גורי נשאר כמסורת, ולמען האמת, גם היא וגם משתתפים אחרים מוצאים שלא רע בכלל לאכול פעם בשבוע ארוחת ערב שאין בה מוצרי בשר וחלב. ובכל מקרה, הטבעונות היא לא העיקר כאן, אלא הפן החברתי: "הרעיון הוא מפגש של משפחות, של אנשים עם ילדים ובלי ילדים, שכנים ואנשים מהאזור, שנפגשים פעם בשבוע ואוכלים ביחד. יש כמה משפחות קבועות שבאות בכל שבוע, ועוד הרבה משתתפים מתחלפים. המספר משתנה, אך האירוע מתקיים מדי שבוע. השתתפות הילדים היא נעימה, כי בגן יש פסלים ונדנדות ומקום לשחק. הארוחה מתקיימת בכל ימות השנה. בקיץ היא מתחילה ב-18:00, ובחורף ב-17:30. במזג אוויר קר מאוד או גשום היא מתקיימת בתוך דום שנמצא במקום, אבל בדרך כלל היא נערכת במטבח המקורה. באים, נפגשים, אוכלים ביחד, המבוגרים מפטפטים והילדים מתרוצצים. כך אפשר להכיר אנשים מבנימינה ומהאזור. זה הפך מוקד חברתי, והרבה מחשבות, פעילויות ושיתופי פעולה יצאו משם. עכשיו, כשמתקרב הקיץ, יותר אנשים מגיעים".
למרות התדמית המתאמצת שיש לחלק מהאנשים על המטבח הטבעוני, בארוחה הקהילתית בבנימינה לא חייבים להביא מנות מתוחכמות או נוטפות בריאות, אין צורך להזיע על הכנת תבשיל מסובך ואין כאן שום תחרות סמויה על יכולות בישול. משל: "אפשר להביא טחינה ופיתות, פלאפל, פסטה, מג'דרה, סלט או תירס. אנשים שיש להם מטע או עצי פרי מביאים פירות מהעצים שלהם. לפעמים אנשים מביאים גם מנות טבעוניות מיוחדות, אבל זה לא העיקר. בקיץ מביאים גם בירות, ובחורף יין. אצלנו בבית וגם אצל כמה משפחות אחרות הארוחה היא חלק מהלו"ז השבועי, ממש כמו חוג, והילדים יודעים שביום שני הולכים לסולארי. בשבילנו זו ארוחת הערב הכי שווה בשבוע. המפגש פתוח לכולם, וניתן לקבל מידע דרך קבוצת הפייסבוק 'ארוחה קהילתית טבעונית בגן הסולארי'".
חיסכון באנרגיה ובזמן
לפי כחודש הצטרפו לטרנד הארוחות הקהילתיות גם תושבי פרדס חנה-כרכור, שהחלו להיפגש לארוחה טבעונית בימי שני בוואדי בפרדס חנה. סוזן פלומבו, תושבת כרכור שיזמה את הרעיון ומארגנת אותו ביחד עם סולי אברהם, מתארת: "הרעיון נולד מתוך יוזמה אחרת ביישוב שנקראת 'טרנזישן פרדס חנה', התאספות של אנשים שנפגשים פעם בשבועיים ויוזמים למען הקהילה דברים שקשורים בקיימות ובשיפור חיינו. אחרי מפגש כזה, הרגשתי שהכי פשוט זה להיפגש ולאכול ביחד. השתתפתי בארוחות בגן הסולארי בבנימינה וזה היה כל כך מקסים, שאמרתי לעצמי: למה אין את זה כאן?".
הארוחות טבעוניות גם בגלל נוכחות מסיבית של טבעונים בקבוצה, וגם כי כך פשוט יותר לארגן את הארוחה: "מי שאוכל בשר יכול גם לאכול טבעוני, אבל מי שאוכל טבעוני לא יכול לאכול בשר או חלב. בכל אופן, טבעונות היא לא העניין, אלא לשבת ולאכול ביחד. זה נותן מענה לצרכים של אנשים, שארוחה קהילתית היא מאוד פרקטית עבורם. אם זה רווק שעובד עד שעה מאוחרת, אין לו זמן לבשל והוא יכול לבוא ולהצטרף, ובין אם זו אמא ל-3 ילדים שיכולה בדרך זו לחסוך לעצמה סירים וצלחות, או אם חד הורית. יש בזה חיסכון באנרגיה ובזמן. והעיקר: כך אנשים נפגשים. יצא לי לפגוש המון אנשים, את חלקם לא הכרתי קודם. אנשים רוצים חיי קהילה, רוצים להיות ביחד. חלקם חדשים בפרדס חנה-כרכור ולא מכירים תושבים אחרים, וחלקם ותיקים שמחפשים קירבה. הילדים משחקים, המבוגרים מדברים ומכירים. אוכל הוא דבר שמחבר בין אנשים. אנשים מדברים גם על מתכונים. במפגש האחרון עשינו מעגל היכרות. זה היה מאוד מקרב".
ארוחות בוואדי של פרדס חנה. סוזן פלומבו (צילום: נירית שפאץ)
כמו בבנימינה, בגם וואדי בפרדס חנה כל אחד מביא מאכל אחד, ולא משנה מה: "קערת תמרים, סיר אורז, פלאפלים. כל אחד דואג לכלים של עצמו. שמים הכל על השולחן ואוכלים. זה יוצר שפע: אתה מביא רק מאכל אחד ויש לך מבחר מאכלים על השולחן. פעם מישהו הביא גזיה והכין קפה לכולם. הארוחה מ-17:00 עד 19:00 ופתוחה לכולם, כל מי שרוצה יכול לבוא, כל עוד יביא מאכל וכלים. עד כה מגיעים 30_20 אנשים, רובם מפרדס חנה-כרכור".
הרוח התוססת של פרדס חנה כרכור כבר מבשלת – תרתי משמע _ ארוחות קהילתיות נוספות, כפי שמתארת פלומבו: "בעקבות ההצלחה, אנחנו רוצים ליזום משהו דומה גם במזרח כרכור, ובכלל, לדעתי צריך להיות דבר כזה בכל שכונה. אמהות עם ילדים קטנים נפגשות גם ככה בגנים ציבוריים, אז למה ללכת הביתה כדי לבשל?".
