"זה לא כור היתוך, זה סלט שבו כל אחד כמו בסלט ירקות שומר על הטעם שלו והצבע שלו וכל היופי הוא בערבוב". שרון אשכנזי היא יוזמת תוכנית הבוטיק "סלט ישראלי", תוכנית מנהיגות ומצוינות לבני נוער יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, בני העדה האתיופית, דתיים וחילוניים, בני כפר, קיבוץ ועיר, שמטרתה לייצר שגרירות של שיח דמוקרטי, להעצים ולהכשיר את מנהיגי העתיד מתוך שאיפה לחנך למעורבות ותיקון עולם.
בשבוע בו נערכה הפגנת המחאה של בני העדה האתיופית בכבישי הארץ והחברה הישראלית עסקה בחוסר סובלנות ואלימות בין עדתית פגשתי בחוף בית ינאי קבוצת בני נוער על החוף בקורס גלישת גלים. הם נראו לי כמו כל בני הנוער הנופשים את חופשת הקיץ על החוף אך כששמעתי אותם מדברים ביניהם ערבית, עברית ואנגלית עצרתי לרגע, שמחתי לראות ביניהם מוסלמים ודרוזים, נוצרים, בדואים, יהודים ובהם יוצאי העדה האתיופית, דבר שגרם לי להתעניין עוד יותר. נאמר לי שהם "סלט ישראלי" והם מתגוררים בנעורים. אני כבר ראיתי סלט.
"סלט ישראלי" היא תוכנית מנהיגות ומצוינות לבני נוער מכל הגוונים השונים של החברה הישראלית, שמטרתה לייצר שגרירות של שיח דמוקרטי, שוויוני, מכבד וסובלני. היא תוכנית ממלכתית נטולת אג'נדה פוליטית ומלאה בתוכן ובערכים אוניברסליים", אומרת שרון אשכנזי יוזמת התכנית ומוסיפה: "מתוקף זה, מתקיים במהלך התוכנית דיון משמעותי סביב הזהות והרב תרבותיות והיותה של מדינת ישראל, מדינה דמוקרטית".
זו השנה השנייה ש"סלט ישראלי" מתקיים בארץ. הסלט החל לפעול לפני שנה עם שמונה עשר בני נוער בגיל 15-16 והשנה משתתפים בו 36 מהם: יהודים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים, בני העדה האתיופית, דתיים וחילוניים, בני כפר, קיבוץ ועיר כולם מצפון הארץ.
"אצלנו בארגון הכל סלט", אומרת שרון, "ועדת ההיגוי, החניכים, המדריכים, אנשי ההשראה, מקורות התוכן, כשבני השבטים השונים נרתמים יחד לעשיה משותפת לבניית חברה מתוקנת. עם סיום מחנה הקיץ יקיימו בני הנוער במהלך כל השנה סדרת מפגשים ופרויקטים משותפים בקהילות שלהם ובקהילות השכנות, מתוך כוונה להעמיק ולהרחיב את מעגלי השיח, העשייה וההשפעה בין הגוונים השונים בחברה הישראלית מתוך תקווה לשנות את הדיאלוג, לייצר שיח סובלני ודמוקרטי, להעצים ולהכשיר את מנהיגי העתיד, ומתוך שאיפה לחנך למעורבות ותיקון עולם".
אשכנזי, 49, נשואה ואם לשלושה מתגוררת בעשרים השנים האחרונות בעמק הסיליקון בקליפורניה בעקבות רילוקשיין. אשכנזי היא אשת חינוך ופעילה בקהילתה, במקביל לעיסוקה בעיצוב פנים. בעברה, חינוך והוראת היסטוריה בתיכון ומרצה ב-SUNY, אוניברסיטה בניו יורק.
"בעשור האחרון נשאבתי לעסוק ביזמות חינוכית קהילתית בעיקר בבניית תוכניות לנוער וסטודנטים וגם תוכן חינוכי לשבט הצופים, המונה למעלה מחמש מאות חניכים בעמק הסיליקון. ההתעסקות בחינוך הנוער היהודי והישראלי נועדה לחזק את הקשר הישראלי, לעשות חיבור בין תרבות ושפה ולעשות מהם שגרירים לישראל".
שגרירים לישראל
בעקבות מסע למחנות ההשמדה בפולין עם הורים, מתנדבים ורכזים של הנהגת הצופים בארץ, כשהיא הנציגה היחידה מחו"ל נולדה תוכנית חדשה: "אימי היא דור שני לניצולי שואה, אני מורה להיסטוריה ולימדתי על השואה, כמו כן ראיינתי ניצולות שואה, מצאתי עצמי באושוויץ מעיינת בספר הנרצחים בו עמוד שלם של בני משפחתי שנכחדו. שם הבנתי שאפליה וגזענות מובילים לאלימות, שהעם היהודי צריך להיות מצפן מוסרי ויש לנו תפקיד לספר את הסיפור לאומות העולם". כך נולד ׳זיכרון בשבט׳, תוכנית חינוכית, שיצרה בקהילת עמק הסיליקון, שם נזרעו זרעי הרעיון ל׳סלט ישראלי׳.
בטיול שורשים משפחתי למרוקו, משם הגיעה משפחתו של אביה, ביקרה אשכנזי בבית סבתה ושם גילתה שהיא מפחדת: "להפתעתי הרגשתי פחד כששמעתי את צירוף המילים 'אללה הוא אכבר', נרתעתי לשמוע ערבית כשהיא מדוברת על ידי גברים. פחדתי מאלימות. הבנתי שאני תוצר של מערכת חינוך שבטית ומפולגת וכל החברים שלי כמוני. הבנתי שאין לי ולא היה לי בישראל אף פעם חבר ערבי או חבר דרוזי אבל בארה"ב יש לי. בבית הספר הציבורי בו למדו ילדיי יש מציאות אחרת".
"נאום השבטים" של הנשיא ריבלין עשה לשרון אשכנזי סדר. ריבלין הציג בכנס הרצליה 2015 "תקווה ישראלית – סדר ישראלי חדש" בו ארבעת ה"שבטים" המרכזיים – החילוני, הדתי-לאומי, הערבי והחרדי – השונים מהותית אלה מאלה, הולכים ומתקרבים בגודלם זה לזה. "הבורות ההדדית והיעדר השפה המשותפת בין ארבעת המגזרים הללו רק מגבירים את המתח, הפחד, העוינות והתחרות ביניהם", אמר הנשיא והציע את חזון "הישראליות המשותפת".
"אני מאמינה גדולה בנוער, שהוא כחומר ביד היוצר. היה ברור לי שאני רוצה להפגיש נוער למפגש משמעותי כחלק מתהליך חינוכי מתמשך. כך נולד הרעיון של 'סלט ישראלי'. זה לא כור היתוך, זה סלט שבו כל אחד כמו בסלט ירקות שומר על הטעם שלו והצבע שלו וכל היופי הוא בערבוב. ידעתי שאם אני רוצה להוביל שינוי אני צריכה לייצר מנהיגות".
וכך, אחרי שהקימה וועדת היגוי וועדת חינוך שהיא בעצמה מורכבת מסלט ישראלי של אנשים מכל המגזרים הפעילים בשדה החינוכי חברתי, נבחרו בקפידה מיטב הנוער שעברו מיון ומבדקים ונמצאו בין טובי המנהיגים בחברה ממנה באו. צעירים סקרנים שרוצים להכיר את האחר ולעשות שינוי.
אז איך עושים סלט ישראלי?
"מארגנים לבני הנוער שנבחרו סמינר קיץ בן שבוע שמתארח בקימאמה הפועלת בבית ינאי ותומכת בתוכנית. התוכנית של הסלט הישראלי היא תוכנית בוטיק ויש לה ארבעה מרכיבים: חוויה, למידה, השראה ועשייה, כאשר עם סיום המחנה ובמהלך השנה ממשיכים בני הנוער להיפגש במפגשים חודשיים".
סדר היום של הסמינר פועל בכל יום לפי ארבעת העקרונות: את החוויה הם עושים בקורס גלישה, בבריכה, בקומזיץ ובסדנת בישול עם שף, הלמידה היא לא פורמלית אלא פעילות בתנועה כמו ספרות ושירה של חליל ג'ובראן ליד יהודה עמיחי. את ההשראה הם מקבלים מנוכחותם של רב אתיופי או פעיל ערבי שהוא חבר מועצת עיר ומנהיגה דרוזית המספרים לבני הנוער על הדילמות והקשיים העדתיים בחברה הישראלית. בכל יום הם מתרגלים עשייה כך שבשנה הבאה יהיו כבר מדריכים של המחזור הבא.
שרון: "אני מסתכלת 20 שנה קדימה ואני רואה את אסעד מנכ"ל חברת הייטק, נגה תהיה שרה, דוניא תהיה דיקנית באוניברסיטה, נסרי יהיה מנהל בית חולים, וכך גם כל חבריהם שיגיעו לעמדות מפתח בחברה הישראלית ויובילו שינוי. חיסון נגד גזענות הם כבר קיבלו כאן, הם כבר מכירים אחד את השני, עובדים בצוות ומכירים את הרב תרבותיות. הם למדו לקחת רעיון ולהפוך אותו לפרויקט ברוח סלט אותו הם עושים בקהילה שלהם במהלך השנה. יש תוכנית שנתית והם מחויבים לה".
סלט ישראלי ממומנת על ידי קרנות פרטיות של משפחות ישראלים שחיים בעמק הסיליקון ועוסקים בהייטק. משפחות המאמינות בפרויקט שמוביל לחיזוק ערכי הדמוקרטיה וחברה אזרחית מתוקנת בארץ ישראל. זו תוכנית בוטיק יקרה, כל חניך עולה לתוכנית כ-10 אלפים שקלים לשנה, כשההשתתפות העצמית שלו היא בין 1000 ל-1200 לשנה. הורי החניכים מעורבים בתוכנית וכך ההשפעה של הסלט הישראלי מחלחלת גם אצל המבוגרים: "זה הרבה יותר מתוכנית, זה רעיון, זה תנועה. יש לזה פוטנציאל אדיר וצורך של החברה".
להוביל את השיח שלב קדימה
מיכל חסקלוביץ', 38, מנתניה, בעלת תואר ראשון בחינוך סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותואר שני בניהול סכסוכים, מרצה על חינוך, עובדת עם מכינות קדם צבאיות ותוכניות מסע של הסוכנות ומורה ליוגה. בעבר היא ניהלה מטעם הסוכנות שבעה מחנות קיץ בארה"ב ובאנגליה, פרויקטים חברתיים וחינוכיים ועבדה עם קימאמה דרכם הכירה את סלט ישראלי והתקבלה להיות מנכ"לית של הארגון: "אני מאמינה שחלק מהצעירים שעושים סמינר מנהיגות יעברו תהליך משמעותי, יהפכו להיות מובילים ויוזמים. הם כבר נמצאים בשיח ויכולים לדבר על דברים מורכבים בחברה הישראלית. האתגר שלנו הוא להביא את השיח שלב קדימה לקהילה שלהם".
לעשות שינוי ולקבל את האחר
רנין דיאב, 29, רווקה מטמרה, מנהלת ומדריכה בתוכנית. אחרי שהבינה שעם תואר ראשון בתזונה היא לא תוכל לעשות שינוי בחברה, היא למדה לתואר שני להוראת ביולוגיה וכך נכנסה למערכת החינוך: "רק דרך מערכת החינוך אפשר לעשות שינוי גדול".
היא מורה לביולוגיה בתיכון בטמרה, לימדה בתיכון בערערה בנגב ובשנה הבאה תלמד ביולוגיה בתיכון יהודי. לסלט ישראלי הגיעה בעקבות השתתפותה בעמותת נוף משותף העוסקת בחיים משותפים של יהודים וערבים: "אחרי מחנה קיץ שני אני נרגשת ומעריכה מאד את מה שאני עושה. אני מלאת סיפוק מכך שדרך סלט ישראלי אני נחשפת למורכבות שבחברה שלנו. ברגע שאתה נחשף, אתה סקרן ואז אתה מתחיל להבין שאתה יכול לעשות שינוי ולקבל את האחר".
Sharon: שרון אשכנזי
צילום: אדווה אופיר
2 מעגל ישראלי
3 לומדים דרך החוויה
4 נבחרת הסלט
