נא להכיר: נשות קרית צאנז בנתניה

במסגרת סיור של המוזיאון לתולדות העיר נתניה הגיעו 30 נשים לסיור בקרית צאנז להכיר את עולמן של נשים שהן כל כך קרובות אך רחוקות מעולמן של נשות העיר.
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on print
צאנז שכונה דתית לפניך. צילום רותי ברמן
צאנז שכונה דתית לפניך. צילום רותי ברמן

הם גרים לידינו נושקים לחיינו אבל אנחנו לא מכירים אותם. קריית צאנז היא סוג של בועה וכל מי שנכנס לשכונה חש שהוא נמצא בעיירה יהודית אירופאית שמזכירה את גולת אירופה. זו תחושה של מראה חיצוני בלבד. ראינו שם נשות קריירה, נשים מפרנסות המספרות על השילוב בין גידול ילדים וקריירה וכן, גם שותפות של הגברים בעול המשפחה.

בסיור שנערך לכבוד יום האישה הבינלאומית הזמינו נשות קריית צאנז את נשות נתניה לבוא ולהכיר את עולמן. 30 נשים הגיעו במסגרת סיור של המוזיאון לתולדות העיר נתניה. "סיור אל עולמן של נשים שהן כל כך קרובות אך רחוקות מעולמן של נשות העיר" אמרו בסיור.

התאספנו ליד בית הבורסה הוא בית הדיור מוגן "גיל הזהב" חצינו שביל צר וקצר של עשרה מטרים בלבד ונכנסו לעולם אחר. עולם לא מוכר של אנשים שלבושים אחרת, מדברים שפה אחרת, פחות תנועת מכוניות ויותר קולות של ילדים. כך למשל פגשנו בדרכנו אל המרכז הקהילתי את בנות הסמינר לבושות בצניעות רבה מהנהנות לשלום בחיוך טוב.

ציפי ישראלי יוזמת המרכז הקהילתי החלה את דרכה כאשר התגלה צורך להעסיק נשים שילדיהן בגרו ומצאו עצמן פנויות ממטלות גדול הילדים. כאשר לגברים המבוגרים תמיד ניתן מענה לזמן הפנוי בלימוד תורה

את המפגש עם נשות הקרייה ערכו בישיבה במעגל. א.ד. אימא ל-17 ילדים אמרה שהיא לא מבינה מדוע אנחנו מתפעלות ומה אנחנו חושבות על גדול ילדים רבים במשפחה. "קשה לגדל את הילד הראשון, ואולי גם את השני אבל אחר כך זה נעשה הרבה יותר קל. ועכשיו כשהילדים גדולים עשיתי לי כלל: אני לא עושה בייבי סיטינג וככה אף ילד לא מתלונן".

דבורה מנהלת מעונות ילדים, גנים משולבים וחולמת על הקמת בית ספר לחינוך מיוחד חרדי. את המסע שלה להקמת מערך מוסדות אלו החלה מתוך אתגר אישי שהפך להיות מענה לכלל.

ההליכה בשבילי השכונה יש בה תחושה של קיבוציות, משהו משותף ומשפחתי. שקט, אין תנועה, אין אנשים חסרי מעש שמסתובבים בלא לעשות כלום, מקסימום רואים אברכים הולכים, רצים לבתי המדרש או להוציא ילד מהגן. הגענו לבית ספר לאפייה אותו הקימה בעמל רב יהודית ברקוביץ, אמא לשמונה ילדים בת להורים ממייסדי הקרייה, אישה שמציינת שבית הספר לאפייה הוא הגשמת חלום שלה. "אצל האוכלוסיה החרדית האפיה היא לא רק למטרת אוכל כמו חלות ועוגות. אפיה היא ערך. מעבר ללימודים הענייניים של אפיית עוגות וחלות לשבת אני שמחה במיוחד לתת מענה לנשים במצוקה שהעיסוק באפייה והיצירתיות שבה זוקף את גוום".

אהבתם? שתפו!

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram

תגיות

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram