שש בערב. חושך. שני חתולים שחורים (עם קצת כתמים ג'ינג'ים), יושבים מתחת לשולחן. אלי (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת, א"ק) יושב על הכסא ממול. ומחבק בזרועותיו תמונה ענקית, של אביו המת. לידינו, יושב יעקב גרינבוים, 74, מחדרה. מורה ומחנך בדימוס, ומי ששימש בעבר גרפולוג בחיל האויר. הוא הביא איתו דפים, עט וזכוכית מגדלת. והחל לשאול את אלי שאלות. מתי נפטר אביך, מה היה שמו, כאלה מן. וכעבור זמן קצר, התחיל לתקשר.
"הרוח של אבא שלך-כאן", אמר לאלי. שנרעד. והחל לרשום בקדחתנות בדפים שהביא. ואחר כך גם פנה אלי, משום מה. למרות שאני עצמי, לא הייתי בכלל צד בעניין. "יש לך כאבים בבטן וגם בגב", הוא אמר. וצדק. "תשחררי את הגוף ואל תשלבי את הרגליים", ציוה. אבל אני סירבתי. מהפחד. אחד החתולים השחורים התקרב אלי, תוך כדי. והשני התיישב תחת כסאו של יעקב גרינבוים. שבהה בתצלומו של האב. "הוא רצה להגיד לך משהו ועכשיו הוא אתנו כאן", אמר לו יעקב גרינבוים. והוסיף: "אני מתקשר עם אלוהים. ולפעמים, מרפא אנשים מסרטן".
בעקבות הרב
הלילה שבו הגענו, אלי ואני, לביתו של המתקשר החדרתי יעקב גרינבוים, החל בעקבות שיחה שהתנהלה שבוע קודם לכן. כאשר פנה אלי, לאחד הרבנים הידועים בעיר. ובקש ממנו תשובה. לשאלה מסויימת, הטורדת את מנוחתו בשנים האחרונות. הרב, לא ידע לענות לו. "אתה צריך מתקשר", הסביר. והפנה אותו ליעקב גרינבוים. "הוא יוכל אולי לעזור לך", הוסיף. וספר שהמתקשר מחדרה, גובה עבור התקשור שלו סכום של 400 שקלים.
מצבו הרגשי של אלי, שנותרו לו דבר או שניים שאינם פתורים עם אביו שנפטר, גרם לו שיקבל את עצת הרב. בבחינת אם לא יועיל, לפחות לא יזיק. וקבע איתו פגישה. ולפניה, בקש שאתלווה אליו.
"אני מאוד מתרגש, ורוצה שעוד מישהו מבחוץ יראה מה קורה שם", אמר לי. והסכמתי.
בחילות וכאב בחזה
יעקב גרינבוים, לא הצליח לנחש את הכינוי. שבו כינה אביו של אלי- את בנו. אבל ידע לענות על השאלה שניקרה בו כל השנים. וידע להגיד בדיוק, את מה שאלי ידע אולי בעמקי ליבו. אבל לא רצה לשמוע. בנוגע למערכות היחסים במשפחתו של אלי, אחרי מות האב.
אלא שבנוסף לאינטואיציה החזקה, נאמרו גם דברים משונים במעמד התקשור. כאמור, ספר יעקב גרינבוים שהוא מתקשר עם אלוהים. לא פחות ולא יותר. ואף הסביר: "אני נכנס לתוך הגוף של האדם ורואה מה לא בסדר אצלו. ואני גם נכנס, מנטאלית, לתוך הראש. אנשים לא יכולים להבין את זה". ואז, לפתע, הוא פונה אלי. מבלי שהתבקש לעשות כן.
"יש לך כאבים בגב, אבל בעיקר בבטן", הוא אומר. ופוקד עלי לפשק את רגלי ולא לשלבן. אני לא עושה זאת. "לא בקשתי שתתקשר גם עבורי", אני אומרת. ומתחילה להרגיש לא טוב. כאבים, ככל הנראה פסיכוסומטיים לגמרי, בבטן ובחזה. וגם בחילות. אני נצמדת לבקבוק המים הקרים שלי ומחכה שהתקשור הזה, שבמהלכו ממלמל המתקשר החדרתי מילים ופסוקים מהתורה והמשנה, פשוט ייגמר.
לפעמים מרפא מסרטן
וזה אכן קורה, זמן קצר אחר כך. לא לפני שיעקב גרינבוים מספר לנו סוד: "אתם שומעים את הנביחות של כלב הלברדור שלי? הוא גלגולו של צדיק. אלא שהצדיק הזה, עשה חטא. ולכן, התגלגל בדמותו של כלב. בגלגול הבא שלו, הוא ישוב להיות אדם". נו טוב.
בנוסף, הוא גם מעיד על עצמו: "לפעמים, אני מרפא אנשים מסרטן. היו כאלה שקבלו את הברכה שלי-והבריאו". הבחילה שלי גוברת. ואיתה הכאבים.
ואחרי הדברים האלה, חובש יעקב גרינבוים כיפה על ראשו. ומברך את אלי בברכת כוהנים. שלדבריו, יש בה סגולות. אני מסרבת לברכתו ושנינו, אלי ואני, עוזבים את המקום.
אחרי קבלת היתר מהרב
יעקב גרינבוים, אינו מפרסם את עובדת היותו מתקשר. האנשים הספורים המגיעים אליו, עושים זאת בעקבות הפניית הרב המוכר מחדרה. ששמו שמור במערכת. המשמש מתווך לעת מצוא.
"יש לו את הכוחות לתקשר ולבדוק עולמות", אומר הרב. "אני מכיר אותו, אפשר לסמוך עליו. הוא מתקשר עבור אנשים, רק אחרי שהוא מקבל היתר מיוחד ממני. הוא עשה זאת פעם הרבה, עד שאסרנו עליו. אני ועוד רב נוסף. כי זה דבר שהוא אסור על פי תורה.
אז אם ככה, למה אתם מפנים אליו בכלל?
"זה לא שזה אסור על פי תורה. זה אסור, כשזה לא עוזר למישהו מבחינה נפשית או משהו. ברגע שזה פותר למישהו בעיה נפשית קשה, אז אפשר להקל. זה לא ידעוני המעלה באוב".
זה מאוד ידעוני. ואיך אתה יודע בכלל שיש לו כוחות?
"את זה, בדקו עבורינו חסידי גור. הם הגיעו אליו לפני למעלה מ-20 שנה והוא פתאום תקשר עם האדמו"ר שלהם. שנפטר מייד אחרי השואה. הוא דבר בקול של הרב. הם הקליטו, והשמיעו את ההקלטה-לבן של האדמו"ר. והוא אמר להם בפירוש, שזה הקול של אבא שלו".
ועוד מוסיף הרב: "הוא באמת הצליח לתקשר ודבר בטון אחר? אף פעם לא נוכחתי בתקשור שלו. הפניתי אליו אנשים במהלך השנים האחרונות, אבהל רק שלוש-ארבע פעמים".
זו הייתה מצווה
אחרי התקשור, טלפנתי ליעקב גרינבוים. "אני יהודי דתי, שלא כל הזמן הולך עם כיפה", הוא אומר.
זה קצת סותר את היהדות, לתקשר עם נשמות
"לא. אני שאלתי את הבן דוד שלי, שהוא רב ידוע בירושלים. ובנוסף לזה, רבנים פנו אלי. כדי שאוריד להם נשמות. כי אם זה עוזר לאדם, זה בסדר. אלי, למשל, היה מאוד מודאג. אז זו הייתה מצווה, לעזור לו. כדי שלא יהיה במתח נפשי. רוב אלה שבאים אלי, 95 אחוזים, מרגישים נינוחים ורגועים".
ועוד הוסיף וסיפר, כי את התקשור החל למעשה לפני שמונה שנים. אז. יצא לו לשוחח עם נשמות שבהיו בשואה. "אני לא חושב שהתרשמת ממני לטובה", סיכם את דבריו בעגמומיות.
הישארו מעודכנים באתר ובפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
