Netanya
24°
Partly Cloudy

בלהה ג'יברה: "הייתה לי נפילה ארוכה, והיום אני רוצה להשאיר אחרי חותם"

המורה בדימוס בלהה ג'יברה, 74 מחדרה, חוותה התמוטטות נפשית ארוכה, כשבעלה נקלע לחובות כבדים. כיום, אחרי שהתאוששה, היא רוצה לכתוב סיפורי חיים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
בלהה ג'יברה \ צילום: איילת קדם
בלהה ג'יברה צילום: איילת קדם

"קראתי את הכתבה שלך על הרב אהרון דרילמן, ואני חושבת שגם יש לי סיפור חיים מעניין בשבילך. אשמח להיפגש איתך". זה היה לשון ההודעה, ששלחה לי בלהה ג'יברה במהלך ראש השנה. להודעה צורף גם מספר טלפון. התקשרתי. מעבר לקו, הייתה אישה מבוגרת, שעברה חיים קשים וכעת היא רוצה שחדשות חדרה יעזור לה לעשות שינוי. אז כמובן שלא יכולתי לסרב לה ונפגשנו על ספסל ציבורי, מתחת לבית שבו היא גרה. עם מסיכות ושמירה על מרחק.

"כתבתי את סיפור חיי במהלך סדנה", היא אמרה לי, "וחשבתי שזה יגרום לאנשים להזמין אצלי ספרים. אבל זה לא קרה. ואני אשמח שתכתבי עלי כתבה קטנה. ושיתקשרו אלי, כדי שאכתוב סיפורים".

אז אני עושה את מה שהיא מבקשת.

 

"לא יכולתי להגיד עליה מילה חיובית אחת"

היא גדלה בחדרה, לזוג הורים יוצאי שואה. שאיבדו שני ילדים, בני שלוש וחמש לערך, בגטו וילנה. ילדות לא פשוטה, בלשון המעטה.

"ההורים שלי שרדו את השואה, והשואה תמיד הייתה נוכחת בבית", היא נזכרת. "ארוחות הערב, היו כולן סיפורים על השואה. כל הזמן היא סיפרה וסיפרה, על איך שהם התחבאו. יחס חם ואוהב? אני מתביישת לומר, שאני לא יודעת מה זה אומר. לא יכולתי להגיד עליה מילה חיובית אחת, אף פעם. רק כתיבת סיפור חיי, ב-2015, שיחררה אותי מהתחושות הקשות האלה".

ג'יברה לא קוראת להוריה בשמות. לא כאשר היא מדברת עליהם במהלך הראיון, וגם לא בספר שכתבה  במהלך סדנת כתיבה, "סיפור חייו" שמו.

"היא הייתה לארג'ית לאחרים, כלפי הייתה לה תמיד רק ביקורת", היא אומרת. וזה הכול.

אחר כך נישאה לבעלה, קבלן בניין. עשתה תעודת הוראה ולימדה גיאוגרפיה לבגרות, ביחידה לקידום נוער בחדרה. שנסגרה זה מכבר.

"היה לי קשה עם ההוראה, מבחינת המשמעת", היא אומרת. "אז קידום נוער בקבוצות למידה קטנות, התאים לי. זה היה קל וטוב ומהנה. אבל נקלעתי למשבר למשבר נפשי, ונאלצתי להפסיק לעבוד. זו הייתה התמוטטות קשה,  שאירעה אחרי הנפילה של בעלי וארכה הרבה שנים".

 

בלהה ג'יברה, כתיבת סיפורי חיים \ צילום: איילת קדם
בלהה ג'יברה, כתיבת סיפורי חיים \ צילום: איילת קדם

 

איומים  בחטיפת הילדים

בתחילת נישואיה, הכל היה וורוד. מכונית וולוו, נסיעות לחול וקניית מגרש בחדרה. עבור בניית בית גדול למשפחה. אבל אז הגיעה הנפילה.

"אנשים לא שילמו לבעלי", היא משחזרת, "והוא התבייש לבקש מהם את הכסף. הוא פשוט לא ידע לדרוש. אז מכרנו את המגרש שקנינו, והיו איומים מצד הפועלים של בעלי, שלא קבלו משכורות. הם איימו שיחטפו את הילדים שלנו והתחילו לבקר אצלינו אנשי ההוצאה לפועל. אלה היו אנשים מהשכונה שבה גדלתי: נווה חיים, והתביישתי מאוד שיראו את מצבינו. כבר היה לי ברור שכל השכונה יודעת".

הנפילה הייתה בשנת 78'. היא הייתה אז בת 32 בלבד ושמרה הכול בבטן. לא שיתפה, לא סיפרה. כפועל יוצא, החלה לסבול מדכאון שהלך והחמיר ולא הרפה ממנה, למשך שנים רבות. למעשה, עד לפני 20 שנה.

"לא יכולתי לישון, לא יכולתי לשבת על כסא והיו לי כל הזמן סחרחורות", היא משחזרת. "לא הייתי מסוגלת ללכת ולחצות כביש, הכל היה מפחיד. הלכתי לרופאים ולפסיכיאטרים וקבלתי תרופות, אבל הבריאות שלי לא חזרה להיות מה שהייתה".

אז איך הצלחת לגדל ככה את הילדים?

"הייתה לי שכנה טובה והגננת הנפלאה הסיעה את הילדים לגן. ואיכשהו הצלחתי להאכיל ולהלביש, לפעמים אפילו להכין את האוכל. אז הבת שלי נאלצה להיות בת הורית והבן היה תמיד נשמה טובה, הסתדרנו איכשהו".

 

חובות של 200 מליון שקלים

לבעלה, אומרת ג'יברה, היו שתי נפילות עסקיות. כאשר הנפילה השנייה של שנת 2000, הייתה קשה מקודמתה. והחובות שלו, היו בסך 200 מליון שקלים.

"הוא נתן ערבות בנקאית לחברות הגדולות שבנו עבורו. היה איזה מפעל שפשט את הרגל, והגלגל התגלגל. איומים, הפעם על הנכדים והבן שלי היה ממש מודאג. ושוב לא יכולתי לישון ולנשום, אבל מה כבר יכולתי לעשות? הייתי על הפנים".

אבל אז הגיע השינוי: היא החליטה לקחת שליטה מחדש על חייה. החלה לקחת פרחי באך, עשתה טיפולים של דמיון מודרך ואיחתה את הקרעים של חייה. לאט. והחלה להתאושש

כיום, היא כבר אדם חדש. נוהגת, יוצאת מביתה ומתנהלת ללא צורך בתרופות פסיכיאטריות. "הרפואה המשלימה, יכולה לשחרר אנשים מהטראומות שלהם הרבה יותר מאשר הרפואה הקונבנציונאלית", היא מסכמת בחיוך. "צריך רק למצוא מטפל שאכפת לו".

 

אז עכשיו, זה הזמן להגשים חלומות. ובלהה תשמח לכתוב את סיפורי החיים של מי שיפנו אליה. למספר הטלפון: 054-7809195

 

יש לכם סיפור? דברו איתי.
ayeletked@gmail.com

 

הישארו מעודכנים באתר בלינקר או בפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס

 

 

 

 

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram