אבל כבד במועדון רוטרי בעיר חדרה: שלושה ממייסדי המועדון הוותיקים, נפטרו בשבוע האחרון בזה אחר זה. בתוך 24 שעות. שלושתם שמשו כנשיאי המועדון לשעבר. יצחק (צ'קלה) גולדפינגר, 87, ממייסדי המועדון בחדרה הוותיקים: "עדיין קשה לי לדבר על רגשות, זה תפס אותי חזק. אני חושב שעכשיו אנחנו צריכים לתת את המושכות לחברי המועדון הצעירים, שהם ימשיכו את הדרך שלנו".
מימין לשמאל: דוד סלומון, רועי שפושניק, צ'קלה \ צילום: איילת קדם
"לא עברה חצי שעה, ונודע לי שגם סיד נפטר"
מועדון רוטרי בחדרה, הוקם בשנת 1956. כחלק מארגון רוטרי העולמי. המטרה: התנדבות וסיוע למען הקהילה. פלוס הוויה חברתית של חברים לדרך. ביום חמישי האחרון, אחרי פטירת שלושה מעמודי התווך של המועדון, אני נפגשת עם ארבעה מחברי המועדון הוותיקים. ועם אחד מצעירי המועדון: רועי שפושניק, המזכיר, בן 40. המקום: ביתו של צ'קלה, בשכונת עין הים. ממרפסתו של הבניין החדש רואים, את הים. נוף פנורמי מקצה לקצה. הבית מבריק מניקיון. צ'קלה, חסון וחייכני, הוא מהאנשים של פעם. עולם הולך ונעלם של ערכים. מהסוג שבמועדון רוטרי מנסים לשמר, ואף להנחיל לדור הבא. לדירה מגיע גם הד"ר יהודה שרמן, 95, אופטומיטריסט לשעבר. בלוויית המטפל הצמוד שלו. גבוה, עניו, צלול. עומד על שתי רגליו ומתעקש על עצמאותו, כשמציעים לסייע בידו לשבת על הכורסא. "איבדתי חברים," הוא ממלמל בשקט. עד היום, לוקח הד"ר שרמן חלק פעיל במפגשי המועדון. הנערכים כיום בזום, בשל הקורונה.
המפגש בביתו של צ'קלה, נערך לזכרם של סיד פנקס, אלן כץ וקנת פישר ז"ל. מספר חבר מועדון רוטרי, דוד סלומון: "ביום שלישי, קבלתי טלפון מהבת של אלן כץ. שצלצלה להודיע לי שקנת נפטר. שאלתי אותה מה שלום אביה, והיא אמרה שמצבו לא טוב וחלה הידרדרות. כעבור 24 שעות, היא כתבה לי בווטס אפ שאביה נפטר. ולא עברה חצי שעה, ונודע לי שגם סיד נפטר. הראשונים, נפטרו בשיבה טובה. השלישי, נפטר בשל מחלה. בגיל 74. שלושתם נפטרו בביתם".
כותב הנאומים של ניקסון
צ'קלה: "סיד פנקס ז"ל, היה מנהל המדור הקהילתי. באגף הרווחה של עיריית חדרה. ואלן כץ היה היו"ר של העמותה לשירותים סוציאלים. לפני שהפכה לאגף הרווחה של היום. הוא היה הראשון שהעלה את הרעיון של חלוקת מחשבים לילדים נזקקים. לפני כ-15 שנה. וגם ביצע זאת. ובכך הקדים את זמנו. כך שכיום, במועדון 'מקסם' בשכונת פאר, מול מתנ"ס קלור, יש שלט על הקיר. ובו כתוב: "בחסות רוטרי ורוטרי ארה"ב. והכל בזכותו".
"קנת פישר, תושב מכמורת, התמנה לנשיא המועדון שלנו בשנת 93'. ואני זוכר שטקס החלפת הנשיאות, נערך אצלו בבית. בשנתיים האחרונות, הוא כבר התקשה להגיע לפגישות המועדון בכוחות עצמו. אז אני הייתי זה שמביא ומחזיר אותו. ונערכו בינינו לא מעט שיחות נפש. הוא גילה לי דברים מעברו. למשל: שעלה לארץ מטקסס תוך כוונה ציונית. ובחו"ל, הוא שימש כותב הנאומים של הנשיא ניקסון. כשהוא גילה לי, הבנתי איך זה שהוא כותב לנו מכתבים דיפלומטיים לח"ול, תוך חמש דקות. שהם גם מנוסחים להפליא. ולאלן כץ, קראנו תמיד מר רוטרי. בגלל כל המכתבים והקשרים בין המועדון לבין מועדונים אחרים בחו"ל, שעשה. ועד הרגע האחרון, המועדון היה בעל חשיבות עליונה עבורו. היינו מדברים כל שבוע. ארבעה ימים לפני מותו, הוא כבר התקשה בדיבור. אבל היה צלול לחלוטין. וכששאלתי אותו איך הבריאות, ענה לי: "עזוב את הבריאות. רק תגיד לי, מה אתם מתכוונים לעשות במועדון. הוא יסד את המועדון ביוני 1955. וליווה את המועדון לאורך כל חייו, עד ליום מותו".
אנשים טובים מחדרה
אורה אלידורט, היא דור שני לחברי מועדון רוטרי. אביה, היה חבר קרוב של אלן כץ ז"ל. "אני מכירה את אלן מילדות", היא אומרת ואני בהלם, ממש. מדובר בחבורה מגובשת של וותיקי המועדון, אנשים טובים מחדרה. שפעלו יחד והיו גם חברים טובים. והיום, הדור הולך ומתמעט".
צ'קלה: "אני לא הולך כיום לאירועים, בגלל הקורונה. כי אני בסיכון. גיל, מחלות. אבל להלוויה של אלן כץ, הלכתי. בבוקר הלוויה, דברתי עם דוד סלומון ואמרתי לו שלא אלך. ורק אכתוב דברי הספד, שיוקראו במקום. אבל ברגע האחרון, נכנסתי לאוטו ונסעתי".
מסכם את הדברים רועי שפושניק, מזכיר המועדון: "כשאלן הגיע למועדון, לא הבנו בהתחלה שמגיע מר רוטרי. אחר כך, הבנו שהוא האורים והתומים. ושזה כבוד גדול, כשהוא מגיע. בהלוויה שלו, אני זה שהקריא את דברי ההספד שכתב צ'קלה. הוא ביקש ממני שאקריא אותם. וככה, המשקל עובר מדור לדור. רוטרי זו מחוייבות, זו דרך חיים. הדור שהתחיל את הכל, מתחיל עכשיו להצטמצם. ואנחנו, הצעירים יותר, צריכים להמשיך את הדרך".
הד"ר יהודה שרמן: " היום, אני מוביל פרוייקט של חינוך נגד עישון. ביחד עם מועדון רוטרי בבוקרשט. מדובר עדיין בפרוייקט בחיתולים. אני גם נוכח בכל הישיבות המתקיימות בזום. ככה אנחנו, ברוטרי".
הישארו מעודכנים באתר ובפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
