את הלילה האחרון עשתה ענבר קלדרון, 52 מפרדס חנה, בגן הציבורי. הממוקם בסמוך לרחוב המסילה ביישוב. בתוך אוהל, שבו ישנה עם שבעת הכלבים שלה. ועם החתול אוסקר. שכנים טובים מבנייני המגורים הסמוכים, דאגו לה לאוכל ובקבוקי מים. ויש לה גם שקי אוכל עבור החיות. לדבריה, העובדת הסוציאלית שלה במועצת פרדס חנה, הודיעה לה הבוקר כי "העניין בטיפול". אולם במקביל, אמרה גם שתצטרך למסור את הכלבים. במידה והיא מעוניינת בסיוע בעניין זה. ענבר קלדרון בתגובה: "הבת שלי ניתקה איתי כל קשר, והדבר היחידי שנשאר לי בחיים-הוא הכלבים שלי. הם הסיבה לכך שאני קמה כל בוקר, ולא הפכתי עד היום לסיעודית לגמרי. אני לא מוכנה לוותר עליהם".
הידרדרות במצב הבריאותי
חייה של ענבר קלדרון, מעולם לא היו פשוטים. היא קיבוצניקית לשעבר, מקיבוץ שער הגולן. שלימים הגרה לת"א. שם התגוררה במשך כ-15 שנה, ועבדה כסייעת לוטרינר. עד שחלה הידרדרות בבריאותה, לדבריה עקב ניתוח קיצור קיבה שכשל. ואז נדדה לחריש, שם התגוררה במשך כשלוש שנים. ומשנכנסה להריון, באופן בלתי צפוי, עברה לגור בפרדס חנה. בקראוון. זה היה, לפי החישוב שלה, לפני כ-15 שנה בקירוב. "הייתי כבר מאוד נכה, בתקופה ההיא", היא משחזרת. "במשך שש שנים גידלתי את בתי, שנמצאת היום בפנימיה פוסט אישפוזית. עד ששירותי הרווחה הוציאו אותה מהבית. ואחר כך, זכיתי לקבל דירה של עמידר. שבה התגוררתי במשך 11 שנה. ביחד עם כל החיות שהיו לי אז, שחלקן כבר אינן: 24 כלבים, ארבעה תוכונים, חולדה וארבעה חתולים. והיו גם צ'ינצ'ילות".
הבית נשרף
נקודת המפנה הכאובה הנוספת בחייה של ענבר קלדרון, שמאז גם איבדה את ביתה אשר אינה מצויה איתה כלל בקשר, היא השריפה. שאירעה לפני שנה, בבית אותו שכרה מעמידר. לדבריה, מדובר ככל הנראה בהצתה. אלא שהתיק נסגר. המציתים, אם היו כאלה, לא נמצאו. מספר חתולים מתו בשריפה ההיא ואת היתר, היא אומרת, הצליחה להציל. את הבית ההוא, על כל פנים, היא נאלצה לעזוב. במשך שלושה חודשים, היא התגוררה אצל תושבת היישוב, אותה הכירה כיוון ששתיהן היו פעילות למען בעלי החיים בעמותות שונות. אלא שכעבור שלושה חודשים, נפטרה האישה בזרועותיה, מדום לב. וכך, נאלצה היא עצמה לגור ברחובות.
"אני חייבת הרבה כספים", היא מספרת בכאב. "משהו כמו 900 אלף שקל לבנקים, ועוד 20 אלף שקל למועצה המקומית, בגין תשלומי ארנונה שלא יכולתי לשלם. ויש עוד חובות לחברת החשמל, לוטרינר ולמכולת".
קצבת הנכות שלה, כך היא אומרת, גדלה עם השנים. באשר חלה הידרדרות מתמדת במצבה. והחובות הצטברו במהלך השנים. כשעדיין היתה לה קצבת נכות זעומה, אולם היא לא יכלה עוד לצאת לעבוד.
"כולם יודעים שאני פה"
כאמור, את הלילה האחרון עשתה ענבר קלדרון בחוץ. תוך ששכנים ואנשים טובים, מסייעים בידיה ומביאים מזון ומים. ואף מטעינים את הטלפון הנייד שלה בדירתם.
"זאת הפעם הראשונה שאני רואה מקרוב הומלסית, שישנה בחוץ מול הבית שלי", אומרת לי אחת השכנות. "ואני נחרדת. אנחנו עוזרים בכל מה שאנחנו יכולים, אבל חייבים לסייע לה בדיור. ביחד עם הכלבים כמובן".
ענבר קלדרון: "כולם יודעים שאני פה, כולל ראש המועצה. הבוקר, נפגשתי עם העובדת הסוציאלית שלי. והיא אמרה שלא ניתן יהיה לסייע לי, אם אמשיך להחזיק בכלבים".
ממועצת פרדס חנה כרכור נמסר בתגובה: "האישה מוכרת על ידי הרווחה ומטופלת בה מזה מספר שנים. כשנשרפה דירתה, סייע לה אגף הרווחה בכל מה שהייתה זקוקה לו. כמו גם מול משרד השיכון, בהסדרת תשלום שכר דירה עבורה. בתוך כך נמצאה לגב' דירה זמנית בשכ"ד. אך לצערינו, היא פונתה משם לפני מספר ימים.
נציין כי בבעלותה שבעה כלבים ושני חתולים. עליהם אינה מוכנה לוותר. וזו אחת הסיבות, לקושי במציאת דירה להשכרה עבורה. עד שתמצא לה דירת עמידר, המותאמת למצבה. משרד השיכון האמון על פתרון דיור, מעורב ועושה מאמצים למצוא עבורה פתרון לדיור קבוע.
הישארו מעודכנים באתר ובפייסבוק חדשות חדרה, כל זכרון, כל הפרדס
