מצוקת החקלאים נמשכת גם בצל משבר הקורונה. אחד המשקים החקלאים הוותיקים בישראל, משק פיין מבנימינה, מגיש מחר בבוקר בקשה דחופה לבית משפט העליון נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה יישובי הברון, לעיכוב ביצוע צווים להפסקת שימוש במצב חירום ערב חג הפסח וסגירת בניין. זאת לאחר שהופר לכאורה צו מנהלי להפסקת שימוש פעילות משק חקלאי לפי סעיף 220 לחוק תכנון והבנייה.
זאת בעקבות פסק הדין משבוע שעבר של השופטת עפרה ורבנר מבית המשפט המחוזי חיפה, שדחתה את טענת משק פיין, לפיה חקלאי יכול למכור את התוצרת החקלאית שלו בשטח החקלאי. החלטת בית המשפט אסרה על המשך הפעילות ושיווק התוצרת החקלאית על ידי המשק. ביולי 2019 הוצא למשק פיין צו מנהלי להפסקת השימוש, כי לכאורה עלו טענות כי מתבצע במבנה שימוש אסור של מסחר במקום חקלאות, ללא היתר ובניגוד לתוכנית, וכי המבנה שהוקם בשטח הוא בית אריזה ואחסנה עם מקרר תעשייתי, מרכז למכירת פירות וירקות.
המשמעות היא כי אם בית משפט העליון לא ייתן סעד עד לערעור שיוגש, כל התוצרת החקלאית הטרייה של משק פיין – שאיננה משווקת למרכולים – תושמד לפני החג, ואחד המשקים הוותיקים במדינת ישראל ייסגר. ליהו פיין, דור שישי למייסדי בנימינה, עוסק מעל 30 שנה ברציפות בגידול פירות וירקות.
לטענת באי כוחו של משק פיין, עורכי הדין אורן כ"ץ, שחר לוינזון ואלי הירש ממשרד יוסף ישורון ושות', בהחלטה נפלו פגמים וטעויות בהוצאת הצו, ואלה מסבים לחקלאי נזק כבד. בערעור לבית משפט העליון טענו: "אי היעתרות לבקשה זו, במיוחד בימים אלה בהם שורר מצב חירום מיוחד במדינה, שעה שהמדינה סגורה ומסוגרת ובעלי עסקים נאלצים לסגור את דלתותיהם והציבור משווע אחר פירות וירקות טריים, במיוחד משבוע ימים טרם חג הפסח – עלולה לפגוע אנושות בזכויותיו של המערער, באינטרס הציבורי לבירור סוגיה זו וביכולתו של המבקש להמשיך ולהפעיל את נקודת המכירה".
משק פיין מוכר פירות וירקות בהיקף מצומצם, במקרקעין, מעל ל-30 שנה. המערער טוען כי לא מדובר בבית אריזה שהוקם, אלא בסך הכל בארגזי קרטונים לאחסנה זמנית של פירות וירקות על מנת שלא ירקיבו, ואף המקרר אינו תעשייתי אלא מקרר הדרוש להחזקת כמות מצומצמת של פירות וירקות הדורשים קירור. עורכי הדין ציינו כי אין מדובר בשימוש אסור אלא בשימוש התואם את הדין. לטענת המערער, מכירה קמעונאית של פירות וירקות בהיקף מצומצם אינה בגדר שימוש מסחרי אסור בקרקע חקלאית, אלא חלק מהשימוש החקלאי. לטענתם, עבודה של הקמת מתחם חממות שדווחה למשרד החקלאות היא עבודה הפטורה מהיתר, בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, ולא בכדי הוועדה המקומית איננה עותרת להריסת המבנה, אלא רק להפסקת השימוש שנעשה בו.
חיזוק לעמדתם מצאו המערערים בהתאחדות האיכרים, שבחוות דעת מטעמה מצוין כי המדינה עצמה, בשורה של דברי חקיקה והחלטות ממשלה, מאפשרת מכירת תוצרת חקלאית על מקרקעין חקלאיים. ההתאחדות שוקלת לבקש להצטרף לערעור שיגישו עוה"ד ממשרד ישורון, ולהביע את עמדתה בפני ביהמ"ש העליון.
