חדרה: הוקם ועד פעולה למען הדיור הציבורי

שרונה גוארי, תושבת בית אליעזר פועלת לקידום דיור בר השגה: "אני מייצגת קבוצה שלמה של תושבי העיר שחיים בקו העוני. גם אני שורדת את החיים ונלחמת עליהם בכל הכוח"
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on print
שרון גוארי
מלחמת הישרדות יומיומית. שרון גוארי (צילום: איילת קדם)

בימים אלה מתגבשת בחדרה קבוצת תושבים שפועלת למען הדיור ציבורי. בראש הקבוצה עומדת שרונה גוארי, 43, אם חד הורית לשניים, תושבת בית אליעזר המתגוררת בדירה שכורה. "אני מקבלת מזונות בסך 2800 שקלים ועובדת במשרה חלקית כסייעת בבית הספר עדניםבבית אליעזר, המשתייך לחינוך המיוחד, ואני מייצגת קבוצה של אנשים המתגוררים בשכונות העיר כגון: גזית, סלע ופאר, הנמצאים במלחמת הישרדות יומיומית ומעוניינים להגדיל את מערך הדיור הציבורי בחדרה. אנחנו עובדים יחד על נייר עמדה ובקרוב מאוד נחלק בינינו תפקידים ונתחיל לפעול".

שרון גוארי
מלחמת הישרדות יומיומית. שרונה גוארי (צילום: איילת קדם)

תשעה חברי ועד הפעולה  התכנסו ביום חמישי שעבר באחד מבתי הקפה בעיר לשם גיבוש נייר עמדה שעיקריו הם הצבת נושא קידום פתרונות הדיור הציבורי והדיור בר ההשגה בעיר על סדר היום הציבורי, ביצוע סקר לבדיקת מספר דורשי הדיור הציבורי והדיור בר ההשגה בעיר, אלה המוגדרים כזכאי משרד השיכון ואלה שאינם מוגדרים ככאלה, קידום תוכניות לבניית דיור בר השגה וכן קביעת גורם אחראי בעירייה, שתפקידו לסייע לתושבים בעניינים אלה.

"אני מייצגת קבוצה שלמה של תושבי העיר, שבבתיהם של חלקם בקרתי וחיים בקו העוני ואינם יכולים או אינם רוצים להיחשף", היא אומרת. "אני עצמי גרושה כבר עשר שנים, שורדת את החיים ונלחמת עליהם בכל הכוח".

שני ילדיה הם תלמידים מצטיינים, היא דואגת לכך שלא ייפגעו מהמצב הכלכלי הקשה בבית. הכולל תשלום שכר דירה בסך 2200 שקלים בחודש ותשלומים שוטפים שהיא מתקשה לעמוד בהם. "לא פעם אי נצרכת לסיועם של אנשים טובים, הייתי רוצה ללמוד ולהתקדם, אבל הדבר בלתי אפשרי במצבי. לא פעם אני מרגישה חסרת אונים", היא מודה ויחד עם זאת מבקשת שלא להיות מוצגת כמסכנה. אלה כמי שנאבקת למען שיפור מצבה.

גוארי אינה זכאית כיום לדירת עמידר, בשל סירובה בעבר להתגורר בשתי דירות שהוקצו לה ולילדיה. האחת בטבריה והאחרת בשכונת סלע בעיר. "בטבריה היינו למשך חודש, הילדים לא הסתגלו ונאלצנו לחזור לעיר. בדירה השנייה אני מודה שלא רציתי לגור". כיום היא מתחילה להיאבק לשם שיפוץ דירות עמידר קיימות וגיבוש מערך דיור ציבורי למענה ולמען האחרים. "מדובר במאבק האישי שלי שהפך למאבק ציבורי וסחף אחריו פעילים רבים נוספים". מסכמת גוארי

אהבתם? שתפו!

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram

תגיות

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram