תמונת עולם

לא בטוח שהאנשים שנכנסים לסטודיו לצילום "קימטה", של הצלם לירן קמינר, יודעים את סיפור חייו, שיכול היה למלא ספר הרפתקאות רב מכר. קמינר, בן 41, מתגורר כיום עם משפחתו במושב עמיקם, לאחר שנים רבות של נדודים בעולם. קמינר נולד בחיפה ובהמשך עבר עם משפחתו לרמת גן, שם התבגר. באותו שבוע בו השתחרר מצה"ל אחז במקל הנדודים ויצא לעולם. הטיול שאמור היה להימשך רק כמה חודשים, נמשך חמש שנים, במהלכן גילה את העולם ומדי פעם הגיח לבקר בארץ.

מתוך חמש שנות הנדודים בעולם, קמינר מכתיר כשיא תקופה של חצי שנה במהלכה עבד בחווה בקנדה ושם התוודע לראשונה לזוהר הצפון. "כל יום עבודה הייתי מסיים עם בירה, יושב ומביט באורות של זוהר הצפון ונדהם", הוא מספר. בהמשך, התגלגל ליפן, אוסטרליה, ניו זילנד ואיי פיג'י. "האיים הטרופיים תמיד קורצים לי".

בצ'ילה היה מעורב באירוע ששינה את מהלך הטיול ואת חייו: "שכרתי עם עוד כמה חברים טנדר, ויום אחד ראינו מכונית של קיבוצניקים שעליה היה כתוב: 'בואו תעלו לראות קרחון אם אתם רוצים'. רצינו. במשך ארבע שעות טיפסנו ביערות גשם סבוכים שכל עלה בהם הוא בגודל של ערסל. הם הובילו אותנו לעמק בהרים, שם נמצא הקרחון. כשהוא נמס נוצר נהר ראשי עם ערוצים צדדיים. הלכנו על סלעים בדרך, עד שברגע מסוים, סלע בגודל של מקרר קטן נפל לי על הרגל ושבר אותה.

"כל החברים, שישה גברים ושתי נשים, לא הצליחו להזיז את הסלע. הם שברו עץ שאליו קשרו את החולצות שלהם ובנו איתו אלונקה מאולתרת, בגזע הגדול השתמשו כבמנוף, הרימו אתו את הסלע ואני גררתי את עצמי החוצה. שעה וחצי הייתי מתחת לסלע עם רגל שבורה בתוך המים הקפואים, מה שכנראה עזר לרגל מבחינה רפואית. התחלנו מסע אלונקות שנמשך שבע שעות, ובין הצרחות סיפרתי בדיחות".

בסופו של דבר הוא קיבל טיפול רפואי, עבר ניתוח ברגל ולאחריו שיקום של מספר חודשים. חצי מתקופת השיקום עבר קמינר בצ'ילה ואז חזר לישראל. בזמן השיקום בארץ, החל לצייר, גם על כדים, ולאחר שהסתיימה תקופת השיקום, חזר לטייל בעולם. "הייתי המון בטבע, וידעתי שהמקום שאשתקע בו בעתיד יהיה בטבע, ושאמנות תהיה חלק מחיי. חשבתי על פיסול ועל גילוף בעץ בזמן שהמשכתי לטייל עוד כמה שנים".

האהבה הישנה

בסופו של דבר קמינר חזר לישראל ונרשם ללימודי גרפיקה ממוחשבת, כשהוא בטוח שלא ילמד לתואר שנמשך ארבע שנים. הוא נרשם למכללת "סיוון" לשנה של לימודים טכניים, והבין כמה הוא לא יודע דבר על כל עולם המחשב והעבודה עם מחשב. הוא המשיך בבית הספר "חשיפה" של האוניברסיטה הפתוחה, במסלול של שנתיים ללימודי מולטימדיה. במסגרת השנתיים האלה, טס לאירופה, שם פגש את אשתו הדנית לעתיד, סטינה.

"בשנה האחרונה ללימודים כבר קלטתי שאני בעצם מכור ללימודים, קלטתי כמה קל להיתפס לזה וכמה עוד יש לי ללמוד. כשניסיתי לחפש עבודה, הרגשתי שתיק העבודות שלי לא מספיק בשביל חברות ההיי-טק הגדולות שניגשתי אליהן". קמינר נבר באינטרנט ומצא בית ספר בקנדה, המציע מסלול של שנתיים ללימודי תלת ממד ואפקטים לקולנוע ונרשם. בדרך החליט להתחתן עם סטינה. "המשכנו לוונקובר שבקנדה, שם ידעתי שאהיה קרוב לזוהר הצפוני. זמן קצר אחר כך עברנו לגור באי מחוץ לוונקובר, בבית עץ, בין יערות והרים עם שלגי עד, וכל בוקר התחיל עם קפה על המרפסת ומשפחת איילים שבאה לבקר".

נופי הטבע הקסומים על האי עוררו בו את החשק לצלם, והוא מצא את עצמו מצלם יותר ויותר. אחרי שנתיים וחצי הוא נחת עם אשתו, שהיתה אז בהריון מתקדם עם בתו הבכורה, בחזרה בישראל. השניים התגוררו במשך שנה בדירה ששכר מאחיו בתל אביב. קמינר עבד כקומפוזיטור אפקטים בחברת "גראוויטי", עבד על פרסומות והתלמד. הוא המשיך בעבודה כפרי לאנס, ואז נקרא לעבור לאזור בו הוא גר. "זוג חברים שלנו, גבר ישראלי ואשה דנית, בעלי 'לונה דיזיין' בפרדס חנה, ביקשו שנבוא לכאן ונהיה קרובים אליהם. הם מצאו לנו את הבית להשכרה בעמיקם, וכשראינו את הבית ידענו שהוא בדיוק בשבילנו. אין פה נופים מטורפים מהסוג שאני מחפש, אבל יש אווירה מהסוג שאני מחפש. הגענו לכאן בשנת 2008, עם שתי בנות. הרגשתי אושר גדול לדעת שהילדות יגדלו כאן. בזכות גני הילדים, מהר מאוד גם היו לנו חברים טובים מכל האזור".

קמינר המשיך לצלם להנאתו ותיקן לצלמי וידאו וסטילס את הצילומים שלהם. "כך התאמנתי על קומפוזיציה, תאורה ומה נכון לעשות בעולם הצילום. נפתח בפני עולם הצילום. משם המעבר מאנימציה לצילום היה מאוד מהיר, ומצאתי את עצמי מצלם לכל מטרה, לאירועים, ימי הולדת, חברים, בגדים, אמנים, קליפים מוזיקליים ועוד".לפני שנתיים הוא החליט שהוא חוזר לאהבה הישנה שלו, הזוהר הצפוני, אך הפעם כצלם. "חיפשתי את הנקודה הכי מרוחקת בפינלנד, וביחד עם שני חברים פינים וחבר מגבעת נילי, ארגנתי טיול אקסטרים לשם".

לפני חודש החליט קמינר למסד את האהבה לצילום ופתח סטודיו בשם "קימטה", הצמוד למתחם ביג בפרדס חנה, בו הוא מוסיף לעשות גם סרטי תדמית ואנימציות. הסטודיו מתאים לצילומי פורטרטים, משפחה, ילדים, הריון, ולאמנים שצריכים לצלם את יצירותיהם.