fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178240 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

בגלל ניכור הורי הם כמו הורים שכולים לילדים חיים

מעל 20 אלף ילדים בישראל חיים בניתוק מאחד ההורים. ליאור חיות, שסובל מניכור הורי מזה שלוש שנים, הקים עמותה המסייעת להורים הסובלים מתופעה הרסנית זו ונלחם על הזכות לגדל את בתו
ליאור חיות עם בנו. "מתגעגע לביתי"
ליאור חיות עם בנו. "מתגעגע לביתי"

"לא ייתכן שימנעו מאתנו לחבק את הילדים שלנו ולגדל אותם". בישראל, מעל 20 אלף ילדים מנותקי קשר מאחד ההורים ולאחרונה שמענו על העיתונאי גיל רונן שהלך לעולמו בנסיבות טראגיות. ליאור חיות, שסובל מניכור הורי מזה שלוש שנים, נלחם מאז על הזכות להיות חלק פעיל בחיי בתו.

את יום המאבק הבינלאומי בניכור ההורי יצוין בישראל ב-30.4.19 בעצרת גדולה בכיכר רבין, בה יוצג מיצג ענק על קיר גדול עם מכתבים ומסרונים שהורים כתבו לילדיהם איתם הם לא נמצאים בקשר בגלל ניכור הורי.

ניכור הורי היא תופעה בעלת השלכות הרסניות ורק לפני כשבועיים היינו עדים לידיעה על גיל רונן שהלך לעולמו בנסיבות טראגיות, ידיעה שהפתיעה את חבריו. גיל, עיתונאי, היה פעיל מרכזי בתנועה החדשה למען זכויות האב במשפחה ולמען מעמדו של האב בהליכי גירושין וקביעת המשמורת על הילדים. גיל הובא לקבורה בחדרה.

"גיל ישב איתי בוועדה בכנסת. כמה עצוב. עוד מוות סתמי. אילו רק ידעתי על מצוקתו". כתב עליו ליאור חיות בפוסט ששיתף בפייסבוק.

חיות, נשוי בשנית ואב לשני ילדים. מילדתו, בת ה-13 מנישואיו הראשונים הוא מנותק קשר כבר שלוש שנים: "הילדה בליבי כל הזמן. אני מתגעגע אליה. לחבק אותה". כיום הוא דובר העמותה לניכור הורי בישראל ומוביל את המאבק של הורים מנותקי קשר, שלאחרונה הפגינו מול ביתה של שרת המשפטים איילת שקד.

ליאור חיות צילום לירן מור
ליאור חיות צילום לירן מור

חיות, בן 42, יזם בניה, יליד נתניה, סיים את אורט, היה כתב נוער ובילויים בעיתונים מקומיים ועם השנים ניהל את אחד המקומונים ואף שימש כמנכ"ל הרשת. הוא נישא בגיל 29, מנישואין אלה נולדה בתו ולפני תשע שנים נישואין אלה עלו על שרטון והחבילה התפרקה. במשך חמש שנים היו הסדרי ראייה ובשלוש השנים האחרונות הוא אינו פוגש את בתו. כיום הוא נשוי בשנית ויש לו בן בגיל שנה ושלושה חודשים.

"נפרדנו כשהילדה הייתה בת שלוש. במשך כמה שנים היו הסדרי ראיה אבל כל העת היה ניסיון לפגוע בהם. אני נלחמתי על הרצון שלי להיות אבא טוב. אני כמו רבים מההורים המנוכרים, אנשים מיטיבים שלא פגעו בילדיהם. לא יתכן שימנעו מאתנו לחבק את הילדים שלנו ולגדל אותם".

ברגע שנותק מבתו פנתה אליו אחת האמהות מקבוצת פייסבוק סגורה של הורים שמתמודדים עם ניכור הורי: "עד אז לא הכרתי את המושג ניכור הורי בו הילד להורים גרושים מנתק קשר עם אחד ההורים ללא כל סיבה, כתוצאה מהסתה של ההורה השני. הגעתי למפגש תמיכה שם פגשתי גברים ונשים יושבים ובוכים וקבוצה שמשמשת יותר לתמיכה וחיזוק נפשי, מאשר לשינוי במצב".

חיות, 15 שנים רס"ן במילואים, הבין שהמפגשים אולי תומכים ומחזקים, אבל כדי לשנות את המצב צריך להשמיע קול: "ככה לא משנים את פני הדברים, עובדה שאף אחד לא שמע עליהם. ראיתי אנשים שבורים שאין להם כוחות למאבק ציבורי".

יוצאים למאבק ציבורי

וזה לא היה כל כך פשוט לצאת לציבור מאחר והמשפטים בענייני ילדים בבתי משפט לענייני משפחה נערכים בדלתיים סגורות, כך שאסור להוציא מבית המשפט חומרים חסויים וזאת כדי להגן על הקטין.

חיות התחיל לפעול: "אמרתי להם: את יריית הפתיחה למאבק נפתח בעצרת ונעשה אותה ביום הניכור הבינלאומי 24.4.17. עשינו את זה מול ביתה של שרת המשפטים איילת שקד בתל אביב. ארגנו שלטים, מסכות להורים שפחדו שיפגעו מחשיפה, חולצות ובמה קטנה והכל מתרומות. ביקשתי מהשרה שקד שתהיה נוכחת והיא אכן הגיעה. זו לא הייתה הפגנה אלא עצרת, דבר לגיטימי כדי להעלות את הנושא למודעות הציבור. לגיטימי וטבעי לנו לבקש לראות את ילדינו. מדובר בהורים נורמטיביים מכל גווני החברה בהם: רופאים, אחיות, פסיכולוגים, בעלי משרות בכירות, מפורסמים, אנשים מהיישוב, נשים וגברים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. ניכור הורי אינו מגדרי והוא פוגע בכולם".

ליאור שרת המשפטים איילת שקד. צילום עצמי
ליאור שרת המשפטים איילת שקד. צילום עצמי

איך הגיבה השרה שקד?

"השרה הגיעה ולדבריה נחשפה לראשונה לתופעה. היא הייתה המומה ועיניה דמעו. למשמע כאבם של ההורים היא הבטיחה לסייע במאבק".

חיות המשיך בפועלו לחשוף את נושא הניכור ההורי וביחד עם חבריו הקימו עמותה רשומה בה הוא משמש כדובר העמותה. הוא משתתף בכנסים בנושא ניכור הורי, ועדות למען זכויות הילד בכנסת, מופיע מעת לעת בתוכניות טלוויזיה, רדיו ובכתבות בעיתונות: "הנושא הוצף ואנשים התחילו להבין כמה התופעה היא גדולה. מעל 20 אלף ילדים מנותקים קשר בארץ. עכשיו אנשים התחילו לצאת ולהצטרף לעמותה שבה חברים היום אלפי אנשים שהם בעצם "הורים שכולים לילדים חיים". לחיות חשוב לציין שהוא לא לבד בהובלת העמותה לצידו אנשים יקרים: אביגדור, גיל, פזי קרן וענבל שעושים לילות כימים להעלות את המודעות לתופעת הניכור ההורי בקרב הציבור".

לדברי חיות עשרות הורים איבדו חייהם מאז 2016 בגלל ניכור הורי ואף אחד לא מדבר על זה: "אסתי ויינשטיין התאבדה בעקבות ניכור הורי. היא הייתה אחת בקבוצה מבין הורים שלא יכלו לשאת את המצב. אחרי המקרה שלה הציבור כבר היה מודע יותר לבעיה".

בעמותה אומרים שבעקבות הפעילות שלהם דברים כבר החלו להשתנות: "לא משנים ביום אחד סדרי עולם. השופטים עברו הדרכות וכבר רואים שינוי בבית המשפט. כמו כן, בבית המשפט לענייני משפחה בת"א החלו מינואר השנה פיילוט בו שופט אחד מרכז את תיקי הניכור. כבר עכשיו רואים יד יותר חזקה ביחס להורים המנכרים כמו מתן סנקציות כבדות על הורים משלילת רישיונות נהיגה ועד הגבלת כרטיסי אשראי וקנסות כבדים. לאף אחד אין את הזכות למנוע קשר עם הילדים שלנו. אם הייתה בארץ חטיפה של ילד כל הארץ הייתה על הרגליים. זו חטיפה לכל דבר ולדעתי זה צריך להתדיין ברמה הפלילית".

איך נוצר ניכור הורי?

"במקרים הקלים ניכור הורי נוצר מנקמנות של אחד ההורים שנעזב. משתמשים בילדים כדי להשיג למשל מזונות גבוהים יותר, רכוש והסדרי ראיה רחבים יותר במשפט גירושין. אלה, בדרך כלל, מקרים קלים ופתירים כאשר הזמן עושה את שלו או שאתה משלם יותר כסף בהסכם הגירושים ורואה את הילד. אבל, 90 אחוזים מהמקרים בניכור הורי, הם תוצאה של הפרעת אישיות של אותו הורה מנכר שהוא בדרך כלל לא מודע להפרעה שלו וחושב שככה החיים צריכים להיות ויוצא נגד המערכת הטיפולית (לא משתף פעולה), אף שהוא מודע לכך שהוא פוגע בנפשו של הילד שלו. במקרים כאלה ביהמ"ש ממנה פסיכולוג שמבין בניכור וההורה הזה מסרב ללכת לפגוש אותו ואם יש הסדרי ראייה הוא מפר אותם. לכן, אם המערכת השיפוטית לא כופה סנקציות זה מעודד את ההורה המנכר להמשיך בדרכו. זו אחת הבעיות הגדולות והנפוצות והיא כרוכה בהליכים משפטיים שנמשכים חודשים ואף שנים בהן אין ההורה רואה את ילדו".

למה?

"היום כשאחד ההורים לא נותן להורה השני לראות את הילד, ההורה מגיש בקשה על הפרת הסדר ראייה ובזיון בית המשפט. הדיון הבא נקבע לעוד שלושה חודשים ואז השופט מבקש תזכיר של הרווחה ואז הוועדה תתכנס בעוד שלושה חודשים במקרה הטוב. כלומר כבר עברה חצי שנה, הילד לא ראה את ההורה שלו וזה עדיין לא נגמר. אחרי הוועדה הדו"ח חוזר לבית המשפט עד שמתקיים דיון נוסף עוד שלושה חודשים וכבר עברו תשעה חודשים ורק אז השופט ממנה פסיכולוג, שלצערנו הרב לרוב ממונים פסיכולוגים שההבנה שלהם בניכור הורי היא בדיוק כמו ההבנה שלי בבלט ואני לא מבין כלום בבלט. פסיכולוג שלא מתמצא בנושא מקבע את המצב, כי ההורה המנכר הוא מניפולטיבי, זורק הכל על הילד ואומר לפסיכולוג שהילד לא רוצה לראות את ההורה.

כלומר גם כשהפסיכולוג שומע את הילד, הוא שומע ילד מוסת ואולי ילד שמפחד מההורה איתו הוא נמצא. פסיכולוג שלא מבין בניכור הורי ושומע ילד מוסת שעבר שטיפות מוח, מציע שכדי שיהיה שקט לילד צריך להקשיב לרצונותיו במקום לעשות מעשה ולחתוך את העניין ולאפשר לילד לחיות גם עם ההורה השני. היום יותר ויותר פסיכולוגים ופסיכיאטרים עוברים הכשרות בנושא ניכור הורי. יחד עם זאת הם צריכים את הגיבוי של בית המשפט. היום כבר יש יותר הצלחות ושופטים שמכריעים".

מדוע ההורים הללו מונעים מהילד קשר עם ההורה השני?

"הם מספרים לילד שאבא או אמא לא אוהבים אותו, מסיתים אותו כי אבא או אמא נישאו ובעצם "ויתרו עליו" וכך משדרים לו כל יום דברים רעים על ההורה המנוכר. הילד עם הזמן לא יכול לסבול את הקונפליקט הזה ובוחר צד, בדרך כלל בצד החזק שמאיים עליו ואין קשר עם אותו הורה הוא משמורן או לא וכל זאת במקום לעודד קשר עם ההורה השני כדי לא לפגוע נפשית בילד המשותף, פגיעה שנשארת כצלקת לכל החיים".

יש ילדים שחזרו אל הוריהם אחרי ניתוק קשר?

"כן. יש ילדים שתפסו אומץ, שגילו שההורה המנכר משקר. זה קורה בדרך כלל בגיל הבגרות. למשל המקרה שאמא אמרה לילד שאבא עזב את הבית עם אישה אחרת ומחק את הילדים מתעודת הזהות שלו. היא רצתה להגיד שהאבא מחק את הילדים מזיכרונו ולא רוצה להכיר בהם יותר. הילד הזה ביקש לפגוש את האבא והדבר הראשון שהוא ביקש ממנו היה לראות את תעודת הזהות. כשראה שהוא רשום בתעודת הזהות של אביו הבין שהאמא שיקרה. צריך להבין שילד מנוכר מוחק משפחה שלמה מחייו. את הדודים והסבים והבני דודים. לסבים יש אפשרות ואת הזכות לדרוש הסדרי ראייה אבל במקרה של ילד מנוכר – להביא למפגש זה קשה".

אתם לא לבד

המלחמות לראות את הילדים עולות הרבה מאד כסף להורים המנוכרים ולרבים את האמצעים לקיים אותם. זה עולה אגרה לבית המשפט, לממן פסיכולוגים, אבחונים, עורכי דין ויש רבים שנכנעים למצב.

"כאן באה העמותה שלנו לסייע להורים האלה. אנחנו פועלים בשני אופנים: צעדים אופרטיביים ותמיכה בהורים. הורים שנמצאים במצבים כאלו יודעים שהם לא לבד והם יקבלו תמיכה מהעמותה. היום אני נלחם בנוסף למלחמה שלי לראות את הבת שלי, עבור אלפי הורים שאין להם את האפשרות הכלכלית והרגשית. יש לנו צוות חירום שמאתר אנשים שאיבדו תקווה ומאסו בחיים ואנו דואגים לחזקם ולהרים אותם, אין דבר יותר קשה מנתק של ילד. אנחנו בקבוצה כבר איבדנו ארבעה הורים".

ליאור דובר העמותה. צילום עצמי
ליאור דובר העמותה. צילום עצמי

כדי לעשות שינוי משמעותי יש לשנות את החוק. חברת הכנסת רויטל סוויד החלה לקדם הצעת חוק שעברה כבר את ועדת השרים, עברה קריאה טרומית אך טרם הגיעה לקריאה ראשונה.

"הצעת החוק אומרת שברגע שיש ניכור הורי יקיים בית המשפט בתוך שבוע דיון ותזכיר של הרווחה. כמו כן, יוטלו סנקציות שיקוזזו מהמזונות בסך 1000 שקלים מכל הפרה של הסדר ראייה. בנוסף, שופט יחויב לשלוח ילד רק למטפל מומחה בניכור הורי. היום אנחנו לא רואים את הילדים שלנו ומשלמים מזונות כסדרם. למרות שיש אפשרות לבטל מזונות על סרבנות קשר בית המשפט לא ממהר לעשות זאת".

אילו סנקציות מוטלות על ההורים המנכרים?

"סנקציות מיידיות כמו למשל הגבלת רישיונות נהיגה לנהגי מוניות ומשאיות, הגבלות חידוש כרטיס אשראי, הגבלת יציאה מהארץ. רק מעטים מהשופטים מיישמים ויותר שופטים גורמים לסחבת. אם משרד המשפטים היה עושה ועדת חקירה לבדוק כמה תיקי ניכור הורי יש בבתי המשפט לענייני משפחה היו נדהמים מהנתונים".

 

מספר את הסיפור שלו

"במשך 12 שנים נהגה האמא לנסוע בכל סוף שבוע לאילת כדי לראות את הבן שלה שסרב לפגוש בה. היא הייתה מגיעה מתחת לבית בו גר עם אביו וצועקת לו שהיא אוהבת אותו, מציירת לב על המדרכה וחוזרת באוטובוס צפונה. כל השנים הללו הוא שמע מאביו שמות גנאי וקללות על האמא, אך עשה מה שהתבקש רק כדי לרצות את אביו. בגיל 17 הוא החל לשאול שאלות והבין שהוא שמע הרבה שקרים וביקש מאביו לדבר עם האמא. האבא איים עליו ואמר לו 'אם אתה הולך איתה אתה לא חוזר'. הילד ארז מזוודה, נסע לאמא ונשאר איתה.

היום הוא מספר את הסיפור שלו בעמותה. סיפור בו עבר שנים של הסתה פרועה נגד אמא שלו".

 

אהבתם? שתפו!

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות