הם היו בעלי רקע חילוני כשהתחתנו, באותה התקופה רק החלו להיחשף לדת. דתיים לייט, נוסע ומעשן בשבת, הילדים היו עם כיפה סרוגה (כיום בני 7,10)
לאחר מספר שנות נישואים, שבמהלכן היה הקשר מאוד אלים וכוחני מצד האב וכלל שליטה קיצונית- כלכלית פיסית, התגרשו בסוף בהסכם גירושין שניתן לו תוקף בביה"ד הרבני.
רק שבהסכם היתה מלכודת קטנה – שורה תמימה שהרסה את חייה: שורה אחת שמתייחסת לנושא אורח החיים הדתי והיא: "שהאם תשמור עבור הילדים על אורח חיים דתי."
האישה שחששה ממש לחייה וחיי הילדים הסכימה לחתום על הכל, העיקר להתגרש מהאדם האלים עמו חיה. חתמה וויתרה על כספים שלה, רכב ועוד, העיקר לצאת מהנישואים האלה ובמהרה לפני שיפגע יותר בה ובילדים.
משם הכל התדרדר ותוך זמן קצר מצאה את עצמה מאוימת על ידיו גם לאחר הגירושין ונאלצה לנוס על נפשה ולהסתתר עם ילדיה הקטנטנים מספר חודשים במקלט לנשים מוכות. לאור המצב ואלימות ומסוכנות האב המשמורת כמובן עברה רק אליה והאב היה רשאי לפגוש את ילדיו רק במרכז קשר.
האב שהתנאי לא היה לרוחו פנה לביה"ד וביה"ד למרות שמדובר בעבריין שישב באותה העת גם במעצר בגין עבירות תקיפה אחרות ומעצר בית, החליט באופן חד צדדי כנראה כי מדובר באב לא מסוכן ופתח שוב את הסדרי הראיה – משמורת משותפת! הכל בניגוד להמלצות הרווחה. שציינו שהילדים בסיכון.
המצב התדרדר כאשר התחיל לעקוב ולרגל אחריה, דיווח אין ספור הודעות ובקשות מטעמו (הוא לא מיוצג) כיצד היא מכניסה גברים זרים לבית. האישה הסבירה שמדובר בחברים ובכלל לא היה לה קשרים רומנטיים. למרות זאת ביה"ד החליט כי האישה הגזימה בהתנהגותה כשהיא גרושה וצמצם לה את הסדרי הראיה!
האם שהצטרכה להוכיח שהיא צדיקה טהורה, נחרדה לראות שהאב לא הסתפק בכך ומיהר לדווח לביה"ד כי שמו שמיים האם לוקחת הילדים הקטנים לטיפולי הידרותרפיה אצל מדריכה ולא מדריך, ועוד טענות מגוחכות ומופרכות, כשסיפרה אותם ושמרה על ההיגיינה שלהם טען שמשחיתה אותם ופוגעת בשערם.
ביה"ד כמובן שמיד נתן החלטה אחת ההחלטות התמוהות והקיצוניות שיכולות להתקיים רק בביה"ד ולא היו בנסיבות האלו ככל הנראה מתקבלות לעולם בביהמ"ש לענייני משפחה- "לאור הפקרות האם מוקפאים הסדרי הראיה שלה עם הילדים והיא רשאית לפגשם למשך מספר שעות בודדות בשבוע רק במרכז קשר – הסדרים בפיקוח בלבד."
במהלך חודשים רבים בהם האם ראתה את ילדיה למשך כשעה בשבוע, הרווחה נתנה תסקירים להפסיק את הפיקוח מיד אך ביה"ד התעלם מכך.
לא נותרה לאם כל ברירה והיא פנתה לבג"ץ שלא ממש קיים בנושא הזה דיון עקרוני כי ביה"ד הרבני פתאום פתח את הסדרי הראיה עם האם (מעניין למה).
האב שלא יודע מנוח המשיך לחפש כל דרך לפגוע באם ובילדים ולאחרונה יצא בסיפור חדש ומאוד מקורי על כך שהאם שמה בביתה עץ אשוח לקראת החנוכה – ממש כריסטמס לטענתו!
מיד רץ לספר זאת לביה"ד על הכפירה המזעזעת וביה"ד, למרות תגובת האישה שהכחישה בתוקף את הסיפור התלוש הזה ושלחה תמונות של ברוש ננסי לימוני שהיא מגדלת בגינה! ביה"ד כדרכו בתיק זה, שוב החליט באופן חד צדדי כי לא מגיע לה להיות אם ושוב לקח ממנה את הסדרי הראיה והורה על הקפאת הסדרי הראיה של האם ופגישתה עם הילדים תחת פיקוח שוב לשעה בשבוע! תקופת קורונה, מרכז קשר לא עבד, האם נותקה מילדיה לחלוטין – והילדים נותרו ללא קשר כלל עם האם, אפילו לא טלפוני, כי האב לא אפשר זאת, חרף תחנוניה.
לאחרונה עו"ד גלית צור נכנסה לתמונה: "הזדעזעתי מהאירוע החריג הזה שברור לכל שאם תיק זה היה מתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה הטענות הללו כלל לא היו רלבנטיות ומעולם לא היו מנתקים אמא מילדיה בגין טיעונים שכאלו"
התקבל גם תסקיר בעדה וגם חוו"ד של האפוטרופוסית של הילדים שבעדה שאין כל מניעה שהאם תשהה עם ילדיה ללא פיקוח ואף חידד את החשיבות של הקשר שחייב התקיים שוב וכי הניתוק גורם נזק לקטינים.
עו"ד גלית צור הגישה בקשה בהולה לביה"ד לקבל לאלתר ההמלצות ולשחרר הפיקוח – הבקשה התקבלה.
בטיפין טיפין- שחררו הפיקוח אך כרגע למרבה הפלא האם רשאית לראותם רק לשלוש שעות פעם בשבוע- למה? מי יחזיר לאם ולקטינים את הזמן אבוד הכל כך יקר הזה?
תסקיר הרווחה חשף בעצמו התנהגות לא הולמת ואלימה של האב גם כלפי הרווחה עצמה, ועדיין איש לא המליץ לשלול לאב את המשמורת או לפחות להקפיאה ולהעבירה לפיקוח לתקופת מבחן- מדוע ההתנהלות כה חד צדדית?
האם התנהלות זו היתה זהה אילו המקרה היה הפוך והאם היתה שומרת על אורח חיים דתי והאב פחות?
מדובר בשאלות נוקבות וקשות שיש לתת עליהן את הדעת בישראל של 2021 ובאקלים הנוכחי של שוויון בהורות.
חבל שהמגמה הזו פוסחת על בתי הדין הרבניים, בתיקים מסוימים.
בימים אלו עו"ד גלית צור ממשיכה לפעול בתיק לקבלת תסקיר כי לאם תשוב המשמורת המשותפת וזמני ראייה שווים להיות עם ילדיה, לדבריה "בתקווה כי הפעם ביה"ד הרבני יאמץ את ההמלצות ולשם שינוי יעשה צדק בתיק ויאפשר לילדים לגדול עם אמם בדיוק כמו שראוי ומגיע.
אנו לא נשקוט עד אשר נחזיר לאם את ילדיה ונדאג כי האב ייתן את הדין בשל התנהגותו המנכרת והאלימה"
מאת גלית צור- עו"ד לענייני משפחה ומגשרת
ליצירת קשר עם צור ולפרטים נוספים – לחצו כאן!
