לב הבית? לא תמיד! איך נראה המטבח בעת העתיקה ובימי הביניים?

אנחנו רגילים לחשוב על המטבח כעל לב הבית, המקום שבו הכל קורה, שבו אנו נפגשים במהלך היום לחטיף מהיר או עומלים על ארוחות משפחתיות לקראת סוף השבוע. אבל האמת היא שלא תמיד זה היה כך. הפרקטיות והפונקציונליות שבו, כמו גם מידת האטרקטיביות והעיצוב שבו, נראים כאילו תמיד היו שיקולים חשובים, אך למעשה לאורך רוב שנות ההיסטוריה, המטבח שימש רק כאזור להכנת אוכל ולעיתים אפילו לא היה ממוקם בתוך כותלי הבית. הצטרפו אלינו למסע בימי קדם בעקבות המטבחים העתיקים, ואל תתפלאו אם בסופו יתחשק לכם לרוץ לחבק את המטבח שלכם או לרצות לעצב אותו מחדש!
Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on print
צילום: pixabay

לפני שהמטבח היה מטבח

בימי קדם, מטבחים לא היו יותר מאשר בורות שבהם הודלקה אש, ששימשה לבישול האוכל ועליה הונחו קורות עץ להנחת המזון. בצפון סין, למשל, נמצאו שרידים לבורות האלה – שרידים המתוארכים לפני 500,000 שנים, שכללו שרידי עצמות של בעלי חיים רבים הנתונים בתוך בורות בישול גדולים.

מאחר ומקררים היו אז בגדר מדע בדיוני, את פרטי המזון נהגו לשמור בשקיות עשויות עור של בעלי חיים, כמו גם דלעות גדולות או סלים ארוגים בעבודת יד.

במצרים העתיקה, למשל, השתמשו המצרים הקדמונים, שהתקדמו מעט יותר, בתנורי חרס כדי לבשל את המזון. אם תבקרו במוזיאונים המציגים את התרבויות העתיקות הללו, כנראה שתיתקלו בפריטים שונים, ששימשו אותם להכנת ואחסון המזון דוגמת כלים, צנצנות, קערות, סירים ומחבתות, אך גם אז המטבח לא היה חלל נפרד בפני עצמו ולא היה ממוקם בתוך כותלי הבית, אלא באוויר הפתוח.

ברומא, כמו שרק ברומא האליטיסטית אפשר, נרשמה התקדמות נוספת. הרומאים הקדמונים נהגו להפריד את המטבח משאר חלקי הבית, אך הוא היה בנוי היטב. ככל שהרמה הסוציו־אקונומית של הרומאי הקדמון עלתה, כך גם המטבח שלו היה גדול יותר, מעוצב יותר וסמוך אליו אף היו חלקות גידול שונות – כרמי ענבים, זיתים או חיטה.

קפיצה לימי הביניים

תנור העצים הראשון הומצא באירופה בשנת 1500, אך עדיין חלפו 200 שנים נוספות עד שהתנור הפך למתקן מקובל במטבחים. בימי הביניים במדינות אירופה, האח המשמשת לבישול, שימשה גם לחימום הבית, וברוסיה אף נהגו לבנות שורת תנורי חימום שנועדה גם לייבוש הכביסה.

בראשית ימי הביניים, בתחילת המאה ה־15, שימש הקמין בעיקר את בתי העשירים. אך בהמשך הם הופיעו גם בבתיהם של פשוטי העם, כשהם עשויים מבוץ ועץ במקום אבן – שילוב דליק במיוחד. אך בעוד שהתנורים הפכו לפריט מרכזי והכרחי כמעט בכול בית, המטבח עדיין היה רחוק מלהיראות כמו מטבח מודרני טיפוסי, שכן הוא היה מחניק ומלא עשן ובשל כך נבנה במקום מרוחק ממבנה המגורים הראשי, כדי למנוע מהריחות ורעש הבישול להטריד את בני הבית.

ותודה למהפכה התעשייתית

עם פרוץ המהפכה התעשייתית, שהחלה באמצע המאה ה־18, העולם כולו שינה את פניו וגם חלל המטבח. כשהומצא תנור הברזל פחת העשן במטבח באופן דרמטי, כשהחל תהליך עיור מואץ ואנשים רבים נהרו לגור בערים הגדולות, נוצר הצורך לבנות חללים קטנים יותר ולא הייתה פריווילגיה לבניית מטבח מרוחק מיתר חלקי הבית, וכשהומצא החשמל לא היה צורך להסתמך על האש בלבד כמקור בערה.

השילוב בין השינויים הסוציאליים המהירים (דוגמת יציאתן של נשים לעבודה) לבין הבתים הקטנים יחסית הובילו לשינויים מהירים בבניית המטבח, וכך אט אט הוא נעשה דומה יותר למטבחים שאנו מכירים היום. תודה לטכנולוגיה!

אהבתם? שתפו!

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on print

תגיות

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on whatsapp
Share on telegram