fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

ההיסטוריה המתוקה של עוגת המייפל

עוגה שמכינים עם הרבה סירופ מייפל היא לא פחות מתענוג צרוף של טעמים מתוקים ונהדרים. העוגה הרכה והנימוחה היא בעלת טעמים חמים ומנחמים, ויש לה היסטוריה ענפה אשר שורשיה מגיעים ללב ליבה של הקולינריה באזור צפון אמריקה. לפניכם הצצה מתוקה במיוחד להיסטוריה של עוגת סירופ המייפל ואיך היא הפכה לעוגה האייקונית ולקינוח האהוב שהיא כיום.
צילום: Pixbay

מוצאו וגילויו של סירופ המייפל

שנים רבות לפני שמגלי הארצות האירופאים הגיעו לצפון אמריקה, היו אלו הילידים המקומיים אשר גילו את התהליך של הוצאת המייפל מן העץ. התהליך נעשה על ידי בקיעת או קדיחת (כיום) חור בעץ והחדרת נקז אשר דרכו יצא הרכז החוצה. הסירופ למעשה מורכב מ-98% מים ו-2% סוכר בלבד. לאחר איסוף הרכז יש להרתיח אותו, לאדות את המים ולזקק את הסוכר כדי לייצור את סירופ המייפל כפי שאתם מכירים אותו.

הטכניקות והידע שהשתמשו בהם בעבר הילדים משמשים אותנו עד היום לייצור הסירופ המודרני. השימושים המוקדמים שנעשו על ידי הילידים המקומיים היו שימוש בסירופ המייפל ובסוכר כממתיק טבעי, גם אז הם שולבו במגוון מאכלים שונים לשם המתקתם ואף בהכנת עוגות קדומות בסגנון עוגת מייפל ומעין רפרפת.

הידעתם? צריך 40 גלון של רכז כדי להפיק גלון אחד של סירופ מייפל!

המתיישבים האירופיים הראשונים והכרתם עם סירופ המייפל

המתיישבים האירופאים שהגיעו אל צפון אמריקה, ראו כי מנהג הילידים הוא טוב ואימצו אותו גם לעצמם, בפרט בניו אינגלנד ובקנדה. עד מהרה הפך סירופ המייפל למצרך רב ערך ושימש כמרכיב מרכזי בתזונת המתיישבים מאפייה ועד לשימור.

באמריקה הקולוניאלית נעשה שימוש נרחב עם סירופ המייפל לשם המתקת עוגות, מאפים שונים, ביסקוויטים ועוד. הסירופ החליף את מקומו של סוכר הקנים הנחשב ליקר יותר.

האבולוציה של עוגת המייפל

בראשית המאה ה-19, עוגת המייפל שאנו מכירים כיום החלה לגבש צורה. המתכונים מתקופה זו הכילו רכיבים בסיסיים למדי – ביצים, קמח, חמאה וגם סירופ מייפל. העוגה נחשבה לקינוח פשוט וביתי.

עם התפשטותה של עוגת המייפל החלו המקומיים לשלב בה תוספות כמו אגוזים, פירות יבשים ואף תבלינים שונים כדי לשדרג את טעמה. בקוויבק, אחת הערים הקנדיות הגדולות ביותר, הפכה עוגת המייפל לקינוח הפופולרי ביותר, אשר נהוג להגיש אותו עם סירופ מייפל בצד וגם קצפת.

עוגת המייפל המודרנית

בשנים האחרונות חזרה הפופולריות של עוגת המייפל. שף קונדיטורים שדרגו את המתכון הקלסי, והפיחו בו חיים בעזרת כמה טוויסטים כמו ציפוי של גבינת שמנת מתקתקה, ציפוי של קרם חמאה-מייפל ואפילו שילוב של מלח גס להעניק טעמים מנוגדים של מלוח ומתוק יחד.

בישראל נחשבת עוגת המייפל לעוגה אהובה במיוחד ולא בכדי. העוגה מצוינת, רכה ונימוחה, וניתן ליהנות ממנה לאחר ארוחות דשנות בשריות כיוון שהיא עוגה פרווה. כמו כן, בהחלט ניתן לשלב אותה עם ציפוי חלבי לאלו המעוניינים בכך וליהנות משילוב טעמים עדין וטעים במיוחד.

לסיכום, נראה כי אנו חבים תודות רבות לילדים המקומיים של צפון אמריקה אשר גילו את הסירופ המעולה הזה אשר אנו נהנים ממנו עד היום. אין ספק כי עוגת המייפל היא עדות מתוקה להיסטוריה עשירה ומרתקת במיוחד הנמשכת כבר מאות שנים. עוגת המייפל משלבת בתוכה טעמים מתוקים ומיוחדים הן של מסורת רבת שנים והן של חדשנות של העת המודרנית. הפקת הסירופ מתוך העץ משרה בטעמי המייפל, טעמי אדמה עמוקים ומיוחדים והם מושלמים להתחמם עם פרוסת עוגה מפנקת לצד כוס תה או קפה ביום חורף קר.

השארו מעודכנים

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות