fbpx
[shortcode-weather-atlas city_selector=1178243 background_color="transparent" daily=0 unit_c_f="c" sunrise_sunset= 0 current=0 detailed_forecast=0]

פרק ב'

במוצאי שבת, תעלה להקת אביטפוס להופיע על בימת מועדון הוונדרבר, מעוז הרוק החיפאי. הלהקה, שחבריה גדלו בקריות, הצליחה בשנות ה-90 והיוותה את פסקול החיים לילדים שנולדו בשנות ה-70, התפרקה לקראת סוף העשור, אבל החיים הביאו אותם להתאחד, לכתוב אלבום, לצאת במסע הופעות וכבר לעבוד על האלבום השני
חוזרים. אבטיפוס (צילום: איליה מלניקוב)
חוזרים. אבטיפוס (צילום: איליה מלניקוב)

כמי שהמוזיקה של הלהקה היוותה את פסקול שנות ה~20 של חייה, הדבר מרגש עוד יותר, לנוכח העובדה שמדובר בלהקה שצמחה פה בקריות. לכתבה הנוכחית התראיינו שניים מעמודי התווך של הלהקה, אמיר בן דוד ואייל שכטר. שניהם גדלו בקריות של שנות ה-70, בן דוד בקרית מוצקין ושכטר בקרית ביאליק. הם חיו בתקופה בה הילדים בילו ברחובות, בטלוויזיה היה ערוץ אחד ששידר בשחור ולבן, בלי אינטרנט, סמאטפונים ומשחקי מסך.

"הייתי ילד שובב, ילד חוץ, ילד רחוב כזה", מספר בן דוד, עד הערב היינו בחוץ. הילדים היום יותר מעניין להם בבית, יותר אטרקטיבי. החיים שלנו התנהלו ברחוב, היינו חבורות של ילדים, טיפסנו על עצים, שיחקנו תופסת, מחבואים וכדורגל. אני זוכר את עצמי חוזר בשבע בערב הביתה, סמוק, מזיע ומלא אנרגיה מהשתוללות ברחוב. היום, אני מגיע לפעמים לקריות כי אבא של אשתי חי בכפר ביאליק ופה ושם אני עושה סיבוב לרחוב שגדלתי בו בקרית מוצקין, מול בית הספר ויצמן, כל זירת הילדות שלי היתה שם.

"היום הכל נראה לי כל כך קטן, כשאתה ילד הכל נראה לך גדול וכמבוגר זה נראה לך מטר על מטר, אבל עדיין הכל מלא בזיכרונות שאין להם תחליף. ברחובות האלו במוצקין התגבשתי בתור בנאדם. תמיד אני עוצר שם ומרגיש שיש שם חתיכה ממני". מעבר לכביש הראשי, בקרית ביאליק חווה שכטר את תקופת ילדותו. "הייתי ילד טוב, קצת פראי, אבל בסך טוב. שברתי ידיים ורגליים לפעמים, אבל לא יותר מהממוצע עבור אותם שנים. האהבה שלי למוזיקה החלה כבר בגן חובה".

גם בן דוד נקשר למוזיקה בשלב די מוקדם בחייו. בהתחלה היה חלק מתזמורת הנוער של קרית מוצקין, ניגן על תופי צידה, חצוצרה וטרומבון. כשהיו בני 14, בהתאמה מופלאה, החליטו בן דוד ושכטר, כל אחד בנפרד ומבלי שהכירו אחד את השני, להתחיל לנגן על גיטרה.

שניהם מסכימים שהם נהנים הרבה יותר להופיע היום, מאשר בגלגול הראשון של הלהקה. "אנחנו באים בלי הלחץ שמלווה את גיל 20, היום אנו עסוקים יותר במה שאנו עושים ופחות בלחץ מה יקרה, עשינו משהו בחיים אז הלחץ פחות מטריד עכשיו", אומר בן דוד. "הילדים שלי נהנים מזה מאוד, כיף להם כי פתאום נכנסה מוזיקה הביתה. אנו מנגנים אצלי הרבה בבית על הגג, כל הכתיבה נעשתה על הגג, מבחינת הילדים זה מאוד כיף לראות את אבא ככה. הם ידעו שהייתה להקת אבטיפוס, מזכרות תלויות על הקירות, התקליטים בבית, הם ידעו אבל זה קרה לפני שנולדו ופתאום אנו עובדים בבית. לילדים זו חוויה אדירה. אצלי בבית בקרית מוצקין, אבא שלי לא היה חוזר מהאולפן עם שירים חדשים. לבוא לחדרי חזרות ולהופעות זה מרגש".

הסיפור המלא יפורסם ביום שישי ב:"הד הקריות".

חוזרים. אבטיפוס (צילום: איליה מלניקוב)
חוזרים. אבטיפוס (צילום: איליה מלניקוב)

אהבתם? שתפו!

תגיות

אולי גם יעניין אותך

שיתוף ברשתות החברתיות