ביום ראשון בצהרים התקבלה הודעה על תאונת דרכים עם לכודים בכביש 70, מצומת סומך לכיוון צומת איבלין. למקום יצאו שלושה צוותי כיבוי ממחוז הגליל המערבי בפיקודו של רשף משנה ישראל שייה. במקום התאונה התברר שמדובר בתאונה חזיתית אחורית בין שני משאיות ושלושה כלי רכב פרטיים. לוחמי האש חילצו מאחת המשאיות, שלושה פצועים קל ופצועה נוספת באורח קשה. כשבסה"כ 3 פצועים קל -בינוני ונפגעת נוספת באורח קשה.
הפצועה הקשה, אורנה שושן בת 40 ממצפה עצמון במשגב, מורה לביולוגיה בתיכון קרית חיים, שהייתה בדרכה הביתה לאחר יום לימודים. היא הובהלה לבית החולים רמב"ם במצב קשה ואושפזה במחלקה לטיפול נמרץ עם פגיעת ראש קשה ופגיעת מערכות. תלמידיה ההמומים התפללו לשלומה וצוות המורים נסע אל בית החולים לחזק את ידי בני משפחתה.
אתמול (שלישי) בשעות הערב נפטרה שושן. מנכ"ל תיכון קרית חיים דודי גושן, שהה באותה עת עם שכבת כיתות יא' בטיול ברמת הגולן. בין הכיתות הייתה גם כיתה ששושן חינכה בשנת הלימודים שעברה. צוות המורים ביחד עם גושן כינסו את התלמידים ובישרו להם את החדשות הרעות.
שושן, בת 40 מהמושב עצמן, נשואה ואם לילד בן 12 וילדה בת 9 הגיעה לתיכון קרית חיים רק לפני שלוש שנים. "היא הגיעה אלינו בשנת שבתון ולימדה כמה שעות ביולוגיה בחטיבה העליונה", סיפרה אסתי לוי מורה לביולוגיה שעבדה צמוד לשושן. "המפגש הראשון שלה היה עם צוות המורות לביולוגיה ומיד נוצר קשר מאוד טוב, שגרם לה אחר כך לעזוב את בית הספר משגב, בו לימדה 14 שנים ולעבור ללמד בתיכון קרית חיים. היא מיד נכנסה לנו ללב. אישה חדת אבחנה אינטליגנטית בצורה בלתי רגילה, שנונה, בעלת כושר הבעה בכתב ובעל פה. אשת חינוך בכל רמ"ח איבריה, נתנה עצות לכולם".
היום בבוקר ערכו התלמידים טקס זיכרון ברמת הגולן. "בנות מהכיתה שאורנה חינכה הקריאו קטע מאוד מרגש. התלמידים החליטו לקחת אבן מרמת הגולן, לכתוב עליה כמה דברים ולהניח על הקבר", אמר גושן. אך בשעות הצהריים, הגיעו שני אוטובוסים לאסוף את התלמידים והמורים שרצו להגיע להלווייתה של שושן בבית העלמין משגב.
בבית הספר בקרית חיים הסתובבו התלמידים בהלם. צוות המורים היה שם בשבילם, ניחם וחיבק והיועצות קיבלו את התלמידים שביקשו להוריד את אשר על ליבם. בשלוש נקודות בבית הספר, בכניסה, בחטיבת הביניים ובמעבדות הביולוגיה הוקמו פינות הנצחה לשושן. תלמידי חטיבת הביניים התגודדו סביב פינת ההנצחה וכתבו לשושן מכתבים. בנוסף, כתבו התלמידים מכתבים לבני המשפחה, שהועברו אליהם מאוחר יותר.
תלמידי כיתה ט', אותם לימדה שושן בשיעור האחרון לפני שנסעה הביתה היו נסערים במיוחד. "יש המון רגשות אשם לתלמידים, מכביד עלינו שאולי יכולנו לשאול עוד שאלה ולהציל את חייה", אמרה תלמידת הכיתה. "ביום שני בבוקר שמענו על התאונה, שאורנה נפצעה קשה והזדעזענו. לא נתנו לנו הרבה פרטים על התאונה, אבל כשנכנסנו לאינטרנט והבנו שהיא בעצם הפצועה הקשה היחידה מאותה תאונה, הזדעזענו. אמרו לנו שבשביל שתשרוד צריך נס ואתמול היא נפטרה", סיפרה התלמידה.
מיטב פריד מורה לביולוגיה ומדעים בחטיבת הביניים, בילתה שעות רבות לצד שושן, שלימדה מדעים בחטיבת הביניים וביולוגיה בחטיבה העליונה. "היינו חברות טובות. היא הייתה אישה שהחינוך והמסר החינוכי היה בכל איבריה. למדתי ממנה המון ותמיד זה היה על הדרך. תמיד היה חשוב לה להגיד למורים שלא ישכחו מהיישום ושיבדקו כמה התלמידים קלטו, שלא יקיאו את החומר הלימודי וילכו. "התחברתי אליה מתוך מקום שיוצא נגד הזרם. יכולנו בסוף יום עבודה קשה להיכנס למקדונלד'ס ולדפוק דאבל המבורגר ולהגיד: 'יאללה יהיה מה יהיה'. היא הייתה פלפלית, חכמה, תמיד הייתה לה עצה טובה לתת".
לדברי כמה מהמורות בבית הספר לשושן היה מצב רוח טוב יוצא מגדר הרגיל ביום ראשון. "הייתה תחושה מעניינת של סגירת מעגלים באותו היום", אומרת פריד. "הגיעה לבית הספר מורה שיצאה לחופשת לידה והן דיברו ביניהן על דברים לא פתורים. הכל היה באווירה טובה. גם איתי היה משהו עם תלמיד שלי וסגרנו את זה בחיוכים".
עבור התלמידים, יום רביעי בו נודע כי שושן נפטרה בבית החולים, היה יום קשה. "התלמידים משליכים את האובדן של אורנה על שכול פרטי שלהם", אמרה המורה ציפי חורש. "תלמידים לא מאמינים שהיא נעלמה להם. היא נכנסה להם לנשמה, כי היא לא הייתה סתם מורה, הם מגיבים בהתאם. קשה להם, זה מחבר אותם לסיפורים מהמשפחה שלהם.
המורים ניסו להעביר לתלמידים את המסר שהחיים ממשיכים. "אמרתי לתלמידים שלי שלמדו איתה, שאנחנו נלמד מדעים חזק עד סוף השנה, כי ככה אורנה הייתה רוצה", אמרה פריד.
הכתבה המורחבת תפורסם ביום שישי בעיתון הד הקריות
