בית / הד הקריות / קרית אתא / נס (קפה) גדול היה פה

נס (קפה) גדול היה פה

מי אמר שניסים קורים רק בחנוכה? ניסים קורים כשמפסיקים לפחד ומעיזים לנסות. סיפור מהחיים עם מוסר השכל. מיוחד לחג האורים
(צילום: פוטוליה)
(צילום: פוטוליה)

 

yossi_50_blinker״אתה מבוזבז״, תמיד אמרו לי. תודו. כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה בחייכם?

בתוכי אף פעם לא הרגשתי כך. אני עוסק במקצוע שחלמתי עליו מאז היותי ילד, ואף פעם לא מנעתי מעצמי לשלוח יד ולגעת בעולמות אחרים. אני חי מריגושים. זה הדרייב שלי. מעולם לא הייתי מונוגמי למקצוע העיקרי שלי כמעצב שיער וניהלתי במקביל ״מערכות יחסים״ עם אהבות נוספות בחיי, כמו טלוויזיה, רדיו ומדריך טיולים בחו״ל. עכשיו אני שוב מאוהב. התאהבתי בכתיבה. אני מחכה ערוך דרוך ומוכן ובמלוא המרץ לדייט שלי עם העט והנייר בכל מוצאי שבת.

אז איפה הבזבוז? אני שואל את עצמי. ושלא תתבלבלו. לא עומד מולכם אדם אמיץ מטבעו. גם אותי הפחד שיתק תמיד, אך האמונה והרצון העז ניצחו את הפחד. קיים דבר אחד בלבד הגורם לחלום להיות לא אפשרי: הפחד מכישלון.

ערב אחד היא הופיעה. הופתעתי. שנים שלא ראיתיה, למעט הופעותיה בכל מדיה אפשרית.

״אני ממש מוקסמת מהכתיבה שלך״, ירתה לעברי, "אני עוקבת אחריך כל שבוע, תתפלא. אתה החזרת אותי לאחור לאותו ערב מיוחד ששינה את חיי".

ואז היא סיפרה: ״לפני כעשור, בחג החנוכה, הגעתי לביתם של חבריי הטובים, כשאני מיואשת ומדוכאת מיום הזוי שעבר עליי בעבודה. רציתי רק להניח את עצמי על הכורסה ולעשן איזה ג'וינט טוב שיעזור לי 'לרדת קומה'. ברגע שהתכוונתי להדליק את 'טילון המגנום' שלי, נכנסה השכנה של חבריי עם כוס נס קפה וסיגריה ביד אחת, וסופגניות ביד השנייה. סימן ברור שעלמת החן לא באה במטרה לאחל חג שמח ולהתחפף. היא באה כדי להישאר, ולהרבה זמן. ולראיה, הגברת שותה את הקפה שלה מתוך מרקייה והיא גם הביאה סופגניות, אז שלא תטבול אותן בקפה? הלך טקס הדלקת המשואה שתכננתי לעצמי. עצם הידיעה גרמה לי לקבל עוויתות קלות שמיד נראו גם בפניי ומיותר להוסיף שלא בדיוק טרחתי להסתיר זאת. להיפך. בהפגנתיות בוטה סובבתי את ראשי ובהיתי בטלוויזיה.

(צילום: פוטוליה)
(צילום: פוטוליה)

"בזמן שחברתי תוהה על קנקנה של השכנה ש'נפלה' עלינו ללא התרעה מוקדמת, קלטו אוזניי כמה משפטים שמאוד נעמו לי: 'בטח שאני מעשנת… אם תרצו, אביא לכם. יש לי ירוק', אמרה. סובבתי את פניי אליה בתוספת חיוך ענק, ובאותו הרגע גם שלפתי את הג'וינט המעוך שלי מתחת לכרית כמחווה ופיוס. 'יאללה, אחותי, תדליקי', אמרתי. הייתי באופוריה.

"שלא כהרגלי חשפתי את נשמתי בפניה. היא הייתה קשובה עם שתי עיניים פקוחות לרווחה, כאילו מצפות למשהו ידוע מראש. אין לי ספק שגם הג'וינט עשה את שלו.  הכימיה שזרמה בינינו הייתה אלוהית. אני חושבת שחוויתי סוג של אורגזמה ורבלית.

"בסופו של הערב הקסום, כשעיניי מתחילות להיעצם, אמרה השכנה: 'חשבת להעלות על הכתב את מה שסיפרת? זה יכול להיות מעניין'. חייכתי והתוודיתי: 'זה כבר כתוב', ומיד שלפתי בגאווה את כל מה שכתבתי למגירה במשך שנים. היא התחילה לקרוא כמה שורות, ונעצרה. 'עשית עם זה משהו?', שאלה. השבתי בשלילה. 'ריגשת אותי מאוד. עדיין לא קראתי את ההמשך, אבל אני מאמינה בך, ילדה. האינטואיציה שלי לעולם לא מאכזבת. נעים מאוד, יקירתי. כנראה שלא במקרה נפגשנו. אני הבעלים של בית הוצאה לאור מהמובילים בארץ'.

"והשאר כבר היסטוריה. אתה יודע, הדברים הטובים קורים לנו בימים הכי רעים ובאים מהכיוון הכי לא צפוי. זה היה נס החנוכה הפרטי שלי".

״ואני מאמין״, אמרתי לה, ״שניסים לא קורים רק בחנוכה. ניסים קורים, כשמפסיקים לפחד ומעיזים, לפחות, לנסות".

שבת שלום וחנוכה שמח.

בדוק גם

ריקוד נשים רוסי עממי בלבוש מסורתי להקה - rovesniki

פולקלור מכל העולם בפסטיבל מחול כרמיאל 2019

פסטיבל כרמיאל יציג השנה שלל מופעי מחול מרחבי העולם, מהונגריה, הודו, רוסיה, ארה"ב, אוקראינה וקנדה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *