אחרי שנה של הפסקה מכורח הנסיבות, הפסטיגל חזר עם תחת המשפט המאחד - תנו למוזיקה לחבר ביננו. וגם הפעם, הבמה עמוסת כוכבים צעירים ועכשוויים (ויהודה לוי אחד) במחזמר על החיבור שהמוזיקה מייצרת.
סיפור הרקע של סינג פסטיגל הוא רק תירוץ למקבץ של שירים, ישנים וחדשים, שמחברים בין הסצנות. כמו בסרט "הקול בראש" גם נועה קירל נאלצת להתמודד עם הקולות שבראשה בתור זמרת שסובלת מחוסר ביטחון. הפעם, הראל סקעת משחק את המפיק הרע שלא מתנהג יפה אל הזמרים שבלהקה שלו. מפגש של קירל עם יהודה לוי, זמר בעבר ואבא של אנה זק, מסייע לה להחזיר את הביטחון העצמי עד להופעה המוצלחת.
החלק השני, שהוא מעניין אף יותר גם לילדים וגם להורים, הוא שלב מחרוזות השירים. כל טאלנט עולה לשיר את הלהיטים שלו, משלב בשיר האחרון את הזמר הבא וכך נהנים מ"מיני הופעה" (על משקל "מיני סופר" של אמיר שורוש שמשעשע את הקהל עם בדיחות "שפע יששכר") של אושר כהן , נועה קירל, אנה זק ואבי אבורומי. לצעירים שביננו, השיא של ההופעה הוא ביצוע משותף של אנה זק ונועה קירל – "מי זאת" ו"פנתרה" בעוד שלמבוגרים שביננו היה כיף לשמוע שוב את הראל סקעת עם שיר הפסטיגל האלמותי מלפני 20 שנה, "לעוף". הפסטיגל הסתיים בשיר "יד ביד", שהושמע לראשונה בפסטיגל 1983, ומאז היה נהוג לסיים עמו את המופעים. אחרי השנה הקשה שעברנו כולנו, החליטו מפיקי הפסטיגל להחזיר את השיר ולסיים אתו שוב את המופע כשכל הקהל מצטרף למילים: "יד ביד ולב אל לב, יחד כל דבר הולך. יד ביד כך בשרשרת והדרך מתקצרת". באירוע ההשקה שנערך בהיכל הספורט פיס ארנה בירושלים, נצפו יוצאי "האח הגדול" ומשתתפי המרוץ למיליון, ככה שלרגע אחד גם אנחנו הרגשנו עטופים באבק כוכבים.
ומה חושב הדור הצעיר על הפסטיגל השנה: "היה כיף לראות את כל הזמרים הכי גדולים על במה אחת. האווירה הייתה מאוד טובה, עם הרבה רקדנים ומוזיקה. אמיר שורוש היה מצחיק עם בדיחות רמזי. היה כיף לחזור לפסטיגל אחרי שנה של הפסקה".
