אבינועם כהן, מנכ"ל כהן מוטורס מחדרה: "יש שתי מורות שלא אשכח. הראשונה היא טובה ברגמן, מכיתה א'-ב'. הייתי ילד שובב והיא ידעה לעצור אותי ולשים לי גבולות. היום אני ילד טוב, אז כנראה שזה עזר….
"רות רוייכמן הייתה המחנכת שלי בכיתה ז'. היא גרמה אצלי לשינוי מחשבתי בכל הנוגע ללימודים, ולחשיבות של הלימודים. היא אחת שלא הייתה צריכה לדבר. מבט אחד שלה הספיק. כל כולה הייתה בחינוך והיא נתנה מעצמה לטובת המערכת והתלמידים. וכבר אז ידעתי להעריך את זה".
רפ"ק גיל אלחדד, סגן מפקד משטרת "הזיכרון שלי מכיתה א' מאוד מיוחד. כבר בגן חובה עברנו לגור בפריז. נכנסתי לבי"ס ישראלי יהודי של בנים ובנות של דיפלומטים. הייתה לנו רק כיתה א' אחת, והמעבר מהגן לכיתה א' היה מאוד מרגש. קודם כל הפרידה מההורים שליוו אותי ביום הראשון. היה חשש כלשהו.
אבל הזיכרון היה מחדר האוכל. בצרפת היה נהוג יום לימודים ארוך, ובצהריים כולם אוכלים יחד. בגן חובה אכלנו בגן עצמו. פתאום בכיתה א' אנחנו נכנסים לאכול בחדר האוכל של "הגדולים". הייתה שם גברת הירש, אחראית חדר האוכל. היא הייתה כמו נזירה טובה כזו, עוברת בין כולם לוודא שהם אוכלים. ההרגשה שפתאום אתה חלק מכולם, והופך לילד גדול, זו הרגשה מיוחדת במינה שלא אשכח אותה".
שלמה בוזגלו:"אני לא יכול לשכוח את הכניסה שלי לכיתה א' בבי"ס פאר עם בבית אליעזר. זו הייתה חוויה גדולה. כבן זקונים למשפחה בת 10 נפשות אני זוכר איך כולם
ליוו אותי לכיתה א'. זה היה יום חג במשפחה. המחנכת ימימה הותירה בי חותם
גדול ולא אשכח את החמימות שהיא העניקה לי ולכל הילדים.
"החמימות הזו טשטשה את הפער העצום שיש לילד שנכנס לכיתה א' בין החום שהוא היה רגיל לו בבית לבין המסגרת החינוכית. אחד הזכרונות הטובים שלי מבית הספר היה ארוחת הצהריים המשותפת של כולם יחד בחדר האוכל. זה ממש הרגיש כמו משפחה אחת גדולה. היום באותו מקום שהיה חדר האוכל יש אולם ספורט. וזה אולי מלמד על ההבדל הגדול בין מה שקורה היום לבין החינוך שאני קיבלתי".
יוסי מזרחי, יו"ר אגודת הסטודנטים אוניברסיטת חיפה: "המורה שהכי השפיע עלי היה אליהו סבג, שלימד אותי מתמטיקה בכיתה ו' בבית הספר יד חרוצים בטבריה. שנאתי מתמטיקה והוא נתן לי שיעור לחיים למה לימודי מתמטיקה חשובים".
עו"ד הדס צור, חברת מועצה בקרית ביאליק: "בטי גל היתה המחנכת שלי בכיתה ט' בחטיבת הביניים דפנה בקרית ביאליק. היא מורה בחסד עליון ומחנכת לחיים, והיא למעשה דחפה וליוותה אותי בקמפיין הבחירות הראשון שלי בחיים. הוחלט בחטיבה לקיים בחירות דמוקרטיות של כלל תלמידי בית הספר לראשות מועצת תלמידים, ערכנו קמפיין לכל דבר. לאורך כל אותה שנה ליוותה אותי למועצת התלמידים המחוזית והארצית וממש הייתה לי כמנוע וכעזר. היום, כחברת מועצת עיר כבר קדנציה שנייה, בכל פעם ששואלים אותי למה פוליטיקה, אני נזכרת בה ובלבי 'מאשימה' אותה בחיידק הפוליטי שחי בתוכי. אשה גדולה, מורה לחיים".
איש התקשורת מתן אבני: "אביבה מרטון. המחנכת שלי בכיתה י"א וי"ב, היה לה
מבט טוב בעיניים שתמיד היה רואה לתוך הנפש ובאמת גורם להבין מה מותר ומה
אסור. לדעתי לא אמרתי לה את זה אף פעם, אז תודה אביבה, בזכותך אני אדם
טוב יותר".
סגן ראש עיריית קרית ים אלי כהן: "כילד, עברנו הרבה פעמים דירות ואני, הייתי ילד ברדקיסט, בלשון המעטה, אבל כשלמדתי בבית הספר שרת בקרית מוצקין, המחנכת הייתה אילנה כהן, והיא הייתה המורה היחידה שהיה לה הכי הרבה סבלנות אלי".
ליאורה גולדנברג-שטרן: "למדתי בבית הספר מגינים בקרית חיים וכשהייתי בכיתה ה' היה טקס יום הזיכרון והתבקשנו להגיע בחולצה לבנה. סגן המנהל חיים שש שהיה גם מורה לאנגלית, העליב אותי בפני כל הכיתה, כשבאתי עםגופיה ולא עם חולצה שהלמה לדעתו את זכר החיילים. הוא צרח עלי שלא יצא ממני כלום, מקסימום מוכרת גלידה. זה היה תחילת שנות ה -70, וטלפונים היו מצרך נדיר, ברחתי מהכיתה, עליתי על האופניים ונסעתי הביתה להזעיק את אבי מוטקה, שהגיע לבית הספר ועשה למר שש יום זיכרון, בפני חדר מורים הומה. המשפט שלו גרם לי להפסיק להאמין במערכת החינוך ולסמוך על ההורים שלי, המחנכים הכי טובים בעולם".
