"הלב בכיס השמלה", מאת גל זיגלר
"לכי לנוח", אמר אז המוח לנשמה,
"לכי למקום שבו השמש שוקעת והרוח חמה,
השמיים בהירים והאווירה כה נעימה".
"אי אפשר", לחשה אז הנשמה אל המוח,
"יש עוד מלאכה רבה שדורשת הרבה כוח,
הודעות לענות עליהן ומכתבים לשלוח".
"הכול ימתין למחר", אמר אז המוח לנשמה המיוסרת,
"מותר לך לנוח, האנרגיה שלך ממש מתפזרת.
נִשמי אל ריאותייך את אווירת סוף היום הנהדרת".
"אין בעיה", ענתה אז הנשמה אל המוח הרוטט,
"אנשום אל ריאותיי את אווירת סוף היום השקט,
אַרְפֶּה ממטלות היום ומהלחץ שהוא פולט".
וכך למדה הנשמה מהמוח החכם
שמותר לה לנוח, להרפות, לא לשלוט בעולם,
ושגם בלי הדאגות והחששות שלה — העולם קיים
(מתוך השיר "מותר לנוח")

אסופת השירים "הלב בכיס השמלה" של גל זיגלר היא פנינה נדירה של רגש, עדינות ונשמה. בקול נשי חכם, חומל ולעיתים כואב – פורשת זיגלר שירים שמלטפים ומכהים בו-זמנית, עם מבט אמיץ על געגוע, אובדן, נשיות, אימהוּת, תקווה, ניסיון לגדול מתוך השברים, אהבות קטנות וגדולות ואפילו בדברים הקטנים שלא נאמרים – בדיוק במינון שמזמין אותך לעצור, לנשום, ולהרגיש.
הכתיבה שלה פשוטה אך חודרת, פיוטית בלי יומרה, ובין שיר לשיר נולדת תחושה כמעט יומיומית של הכרה עצמית ואהבה עיקשת לחיים – למרות הכול.
זהו ספר שמומלץ לפתוח בו כל פעם מחדש, כי כל שיר בו הוא כמו מכתב אישי – שקט, כן, ונוגע באמת.
למי שאוהב שירה שמרגישה כמו בית – זה המקום להתחיל בו.
הוצאת "ספרי צמרת"
לתקציר מלא ורכישה >>לחצו כאן<<
–
"משתעשעת במילותיך", מאת תהילה סגל רוזנבליט
"תַּתְחִילִי לִשְׁמֹט
הַאֲשָׁמוֹת
כָּל מִינֵי חוֹבוֹת
שֶׁאַתְּ חַיֶּבֶת
וּמְחַיֶּבֶת
וּמִלִּים רָעוֹת
גַּם שֶׁלֹּא נֶאֱמָרוֹת
וּמַחְשָׁבוֹת…
אַל תִּתְּנִי לָהֶן לִצְמֹחַ
אַל תַּשְׁקִי אוֹתָן בִּתְהִיּוֹת
אַל תִּפְחְדִי לְאַבֵּד
אַל תַּחְשְׁשִׁי לֹא לִהְיוֹת
לִפְעָמִים כָּל מָה שֶׁאַתְּ צְרִיכָה
זֶה פָּשׁוּט לִשְׁמֹט"
(מתוך השיר "שמיטה")

את הפסיפס העדין ומעורר ההשראה "משתעשעת במילותיך" מגישה לנו תהילה סגל רוזנבליט, ובו חוויות, רגשות ותובנות מחייה. דרך שירים אישיים, נוגעים ועמוקים, מתגלים נושאים כמו ריפוי עצמי, התמודדות עם כאב, שחרור, חמלה עצמית, חיזוק, חופש פנימי, אמונה וקבלה עצמית. השפה כנה, לעיתים כואבת אך תמיד שואפת מעלה — ממש כמו המחברת עצמה. זוהי שירה שמדברת אל הלב, אל הנפש, ואל הרוח גם יחד. הקוראים ימצאו בה נחמה, הזדהות ואפילו השראה לפעולה.
זהו ספר שכדאי לעצור בשבילו את הרעש, לקחת נשימה, ולהתחבר מחדש לעצמנו — דרך המילים.
הוצאת "ספרי צמרת"
לתקציר מלא ורכישה >>לחצו כאן<<
–
"מכאן והלאה", מאת אורון בן יצחק
"יֵשְנָהּ לָהּ מִלָּה שֶׁמַּפְחִיד לְהוֹצִיא
כְּמוֹ גּוּף זָר בַּגָּרוֹן,
שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׁם אוֹתָהּ עַל שְׂפָתוֹ –
מִתְיַבֵּשׁ לְרֶגַע.
יֵשְנָהּ לָהּ מִלָּה שֶׁשְּׁמָהּ שֶׁל הַפְּנִימִיּוּת,
הַשֶּׁקֶט שֶׁל הַהֲבָנָה,
שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ,
אֲבָל מְפַחֵד לְהַגִּיד."
(מתוך השיר "ישנה לה מילה")

"מכאן והלאה" הוא הרבה יותר מאסופת שירה – זו יצירה חכמה, רגישה ומטלטלת שצוללת לעומק השאלות הרגשיות והאנושיות שמעסיקות את כולנו: אהבה ואובדן, זהות, שייכות, התבוננות פנימית – ובעיקר ניסיון כן לגעת באמת.
אורון בן-יצחק, משורר שנע בין אינטימיות לרוחב מחשבה, פורש בשירים עדינים אך עוצמתיים עולם פיוטי שבו המילים לוחשות במקום לצעוק – אך נוגעות בדיוק איפה שצריך.
הכתיבה שלו חפה מיומרה, אך מלאה עומק. בן-יצחק לא מטיף ולא מזעזע – אלא מציע שירה שמחזירה את הרוך לשיח, ומזמינה אותנו להתבוננות אחרת: שקטה, פתוחה, עמוקה. דרך שימוש מדויק בתמונות, דימויים וסמלים, הוא בונה חוויה שמאפשרת לכל קורא למצוא את עצמו בין המילים – בלי להסביר לו מה להרגיש.
"הגעתי לכתיבה מתוך רצון להציע דרך אחרת – לא דרך צעקות או ביטויים גסים, אלא דרך מילים שקטות אך עוצמתיות," הוא כותב. "אני מאמין ששירה אמיתית יכולה להיות אמצעי להביא לחמלה – לא רק כלפי אחרים, אלא גם כלפי עצמנו."
הספר נוגע גם בפילוסופיה של החיים המודרניים – ביקורת חברתית דקה אך נוקבת, על תרבות הרעש, חיפוש האישורים והניכור האנושי. בן-יצחק מציע אלטרנטיבה: מבט חדש על קיום, על טבע, על פנימיות- מתוך חמלה והכרה במורכבות החיים.
הוצאת "ספרי צמרת"
לתקציר מלא ורכישה >>לחצו כאן<<