מדינת ישראל מתמודדת בשנה האחרונה עם אתגרים ביטחוניים רבים מכל הגזרות: צפון, דרום ומזרח. למרות האיומים המתמשכים והחשש מרעידות אדמה שיפקדו את אזור השבר הסורי-אפריקאי, נמשכת גרירת הרגליים בקידום תכניות התחדשות עירונית הצפויות לשפר באופן דרמטי את תנאי המגורים, להוסיף חדרי ממ"ד ובאמצעותם להציל חיים של אזרחים רבים בפריפריה בצפון ובדרום.
בפאנל מיוחד בנושא "התחדשות עירונית בפריפריה" בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים, בהנחיית עו"ד אושרי שלוש, שותף ומייסד פירמת שלוש עורכי דין, דנו משתתפים מהמגזר הפרטי והציבורי בשאלות למה התחדשות עירונית לא באמת מתקדמת בפריפריה? מה החלק של המדינה בתהליך ההתחדשות בצפון ובדרום? ואיך התהליך יכול דווקא להוביל להעצמת פערים חברתיים בתוך הערים השונות בפריפריה?
אסף סימון, מנכ"ל חברת בסט, פתח את הפאנל והדגיש את הצורך בפיתוח הכלכלה בערי הפריפריה: "יש הרבה רעש סביב נושא ההתחדשות העירונית בפריפריה אבל בסופו של דבר אנחנו רואים שזה לא קורה. התחדשות עירונית לא מתרחשת בפריפריה מכמה סיבות, כשהבולטת בניהן היא שאין כלכלה מפותחת בפריפריה. לבנות בניין של 30 קומות זה די פשוט אבל כשאין את כל האקוסיסטם הנדרש מסביב כמו תחבורה, חינוך ומוסדות ציבור, זה לא יכול לקרות. במשך שנים ארוכות כולנו ישבנו בפאנלים ואמרנו שהמדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולהשקיע בפיתוח הדרום והצפון, לצערי רק עכשיו, כשאנחנו בפני שוקת שבורה המדינה מתחילה לעשות את זה".
מיכאל לוין, סמנכ"ל התחדשות עירונית מחברת הנדל"ן דוניץ אלעד, הוסיף ואמר: "אני חושב שאנחנו לא מדברים על סיבה חשובה שתדחוף יזמים להשקיע בפרפריה והיא ציונות. מה שיעזור לתכנית התחדשות עירונית לצאת לפועל היא התמיכה של ראשי הרשויות. מהשיחות שלי עם ראשי הרשויות אני מבין שהם חוששים מחלוקת העיר לשני מתחמים – אזור חדש שעבר התחדשות עירונית ואזור ותיק, ישן ומוזנח. בני ביטון ראש עיריית דימונה אמר לי – אני לא רוצה לייצר דימונה חדשה ולהעצים את הפערים החברתיים".
החשש מהעצמת הפערים החברתיים קיים גם במגדל העמק. ראש העירייה יקי בן חיים, שיתף את ההתמודדות שלו עם נושא זה: "בשנת 2017 חתמה עיריית מגדל העמק על הסכם גג עם מדינת ישראל ומהרגע שבו נכנסתי לתפקיד עצרתי את ההסכם הזה מאחר והבנתי שהוא יפצל את העיר לשני חלקים- מגדל העמק הישנה והחדשה, ואני לא מוכן לעשות זאת. יש לנו בעיר 8,000 יחידות דיור, מתוכן 4,000 לא ממוגנות. חשוב לציין שמגדל העמק קרובה מאוד לבסיס רמת דוד, דבר המגביל את יכולת הבנייה שלנו לגובה, אנחנו יכולים לבנות 9 עד 10 קומות לכל היותר בגלל הקירבה לבסיס חיל האוויר. בעוד אנחנו נלחמים מול משרד הביטחון ורשות שדות התעופה על הנושא הזה יש רשויות שמוכנות להילחם שהבסיס יעבור אליהן, כמו דימונה שאוזכרה פה קודם".
רומן פרס, ראש עיריית יקנעם: "אצלנו אפשר לבנות יותר מ-10 קומות ואנחנו דוחפים את המדינה כדי להקים פה פרויקטים של התחדשות עירונית. יקנעם היא בית של למעלה מ-180 חברות מתקדמות ובה מתגוררות הרבה משפחות צעירות והתושבים כל הזמן שואלים אותנו מתי נקדם התחדשות עירונית בעיר. אנחנו מציבים כמה תנאים כדי שזה יקרה, התנאי הראשון הוא שיפור והוספת תשתיות, כרגע יש לנו 2 כניסות ויציאות מהעיר ואנחנו רוצים להוסיף עוד יציאה וכניסה אחת, מאחר ולא נוכל להישאר עם הכביש הצר הקיים בעוד אנחנו מוסיפים לעיר עוד אלפי תושבים. התנאי השני שאנחנו דרשנו הוא להוסיף לתכניות ההתחדשות קרקע משלימה, ללא קרקע משלימה תכנית התחדשות עירונית לא יכולה לצאת לפועל. אני מנצל גם את הבמה הזו כדי לפנות לכל השותפים במשרדי הממשלה כדי להבהיר את המסר שאסור לנו לאכזב את התושבים שמחכים להתחדשות ולבתים ממוגנים במשך כל כך הרבה שנים".
אושרת בראל, סגנית ומ"מ ראש עיריית בית שאן: "בית שאן נמצאת בימים אלה בתכנית הבראה במסגרתה יושקעו בעיר כ-200 מיליון שקלים. היום, הנהגת העירייה החדשה מתכננת את עתיד העיר עשרות שנים קדימה, ובעיני התחדשות עירונית היא לא אירוע הנדסי אלא אירוע חברתי מורכב. אנחנו בעירייה יחד עם השותפים בממשלה והדיירים הולכים לדבר יחד. אנחנו רוצים עיר טובה ולא נסכים להתפשר על בינוניות. כיום בית שאן כולה מתוכננת להתחדשות עירונית והיא מחולקת ל-13 מתחמים, אחד מהם נמצא לפני הפקדה. השאיפה שלנו היא שיהיו בבית שאן בניינים של עד 9 קומות".
ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית: "לדעתי כולנו צריכים להיות ריאליים, אם נמשיך להמתין למדינה ולממשלה זה כנראה לא יקרה ועלינו לעשות את הדברים בעצמנו. כדי שאנשים ירצו לבוא לגור בפריפריה ולקנות דירות הם צריכים כמה דברים חשובים – חינוך, תעסוקה, תחבורה ושירותי בריאות. אם לא נפתור את הנושאים הללו, נמשיך להקים מגדלים ואף אחד לא ירצה לגור בהם. באזורי הפריפריה יש אתגר גדול לעשות התחדשות עירונית כי יש לא מעט קרקעות ריקות באותה עיר וניתן לרכוש אותן בסכומים נמוכים בלי כל הקושי שמתלווה לתהליך מול בעלי הקרקע והרשויות ,מציאת דירות חלופיות לדיירים ושכר דירה לתקופה ארוכה. לצערי, הרבה אנשים מהפריפריה מאוד מאוכזבים ולא מאמינים שהתהליך יכול לצאת לדרך, אין להם אמון במערכת. גם כשהמדינה עושה תכניות של מחיר למשתכן הן נעשות בצורה מעוותת, ללא תבחינים כלכליים וללא חשיבה מעמיקה. לדעתי נדרשת פה תכנית לאומית סדורה להתמודדות עם משבר הדיור".
את הדיון חתמה נילי אהרון, ראש המועצה המקומית ירוחם: "בעיניי התחדשות עירונית עומדת על שלוש רגליים – הרשות המקומית, המדינה והיזם. חשוב להבין שלפריפריה אין זמן, וראשי הרשויות צריכים להוביל יחד עם היזמים חשיבה יצירתית. אנחנו יודעים לאפיין את ירוחם, את נקודות החוזקה שלה ואיך לגרום ליזמים להגיע אליה ולכן היום אנחנו מקדמים בניית יחידות אירוח, שיצליחו להרחיב את מערך התעסוקה ויוכלו לייצר רווח ליזם. אני לא נמצאת בשיח של האשמות כי זה לא מקדם אותי לשום מקום, המדינה עובדת בקצב איטי, זה ידוע וברור מאחר ומדובר בתהליכים בירוקרטיים ולפעמים לוקח עשרות שנים כדי להוציא את התכניות לפועל. אני מאמינה שלרשויות הקטנות יש אפשרות לקדם את התהליכים ביעילות ובמהירות, כשאנחנו נקדם את זה באופן עצמאי, הרשויות לצד היזמים, המדינה תגיע בסופו של דבר. אצלנו ברשות הגדרנו מוטו: כל יזם שמגיע פותחים בפניו את הדלת, ומנסים להניע את המהלך. המנוע הוא אנחנו ולא אף אחד אחר".