בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת, הוצגה בקשה לשינוי חישוב הארנונה השנתית. שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה ליו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ואמר: "שמחתי להתעדכן, שאתה מקדם את הצעת החוק לשינוי נוסחת חישוב הארנונה השנתית והוצאת רכיב שינוי מדד השכר במגזר הציבורי מנוסחת העדכון השנתית, כך ששיעור מס הארנונה בישראל ישונה אך ורק בהתאם לשיעור השינוי במדד יוקר המחיה. זהו תיקון מבורך של עוול רב שנים שיצר הכבדה על המגזר העסקי ותרם תרומה של ממש ליוקר המחיה בישראל".
על פי בדיקת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, מס הארנונה הוא המס היחידי בישראל שעולה מדי שנה ואף אחד לא עוצר לרגע ושואל את עצמו: מדוע? מה ההצדקה לעלייה? ומהן ההשלכות על המגזר העסקי והציבור כולו?
בנוסחה הקיימת גם אין שום תמריץ להתייעלות של הרשויות המקומיות. העלאת המס מתרחשת גם מבלי שהרשויות המקומיות משפרות את השירות לתושבים ולמגזר העסקי. יתר על כן, רשות מקומית יכולה לצמצם שירותים ועדיין מס הארנונה יעלה. כמו כן, לאורך השנים ניתן לראות כי הרכיב שמזניק את מס הארנונה הוא מדד השכר במגזר הציבורי, יותר מאשר מדד יוקר המחיה דבר המצריך בדיקה והתאמת המודל לחישוב מס.
עו"ד שלומי לויה, סמנכ"ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, שנכח בדיון בוועדת הכספים, אמר: "כל הצעת חוק שמורידה עול בלתי נסבל על המגזר העסקי, היא הצעה מבורכת. אם מחר עולה שכר השופטים או נחתם הסכם שכר לעובדי נמל, מה הקשר בין אותן עלויות לבין התשלום של כל אזרח אחר לחשבון הארנונה? זה לא רלוונטי. על פי אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר – הארנונה העסקית ב-OECD נמוכה ב40% מהארנונה העסקית במדינת ישראל. מה ההסבר לפער הזה בזמן שאנחנו מדברים על סוגיית יוקר המחיה?".