בשנות השישים לא היה פשע בקריות ולא פרצו לבתים כי לא היה מה לקחת. לכולם היה רק מאוורר ביתי, ארגז קרח ורדיו ענק עם מנורות. בחצר היו קצת שברי עצים להסיק את המים בדוד לרחצה בערב, בימי קיץ חמים היינו יושבים בחוץ, אוכלים אבטיח וקוראים את עיתון דבר ואת מעריב.
לפעמים גנבו זוג אופניים וזה היה בחזקת אירוע שדיברו עליו לפחות שלושה ימים, אבל בכפר ביאליק החקלאי היו גניבות מהלולים וכן גם אצלנו פה ושם. אנחנו הילדים היינו גונבים תרנגולת לקומזיץ או פרי הדר מהגינות בדרך לבית ספר .
סמל קליין, שהפך ברבות השנים לרב פקד וראש מחלקת סיור בזבולון סיפר לי שהוא גילה שגונבים תוצרת חקלאית מכפר ביאליק והחליט להקים סיירת אזרחית, מעין משמר אזרחי ראשון מסוגו בארץ.
לטובת העניין, הוא גייס נערים בני 16 שנודעו בכינוי 'קומנדו מריו', היו שם חברה ידועי שם כמו המסעדן נתקה ניר, איש העסקים חנן קימל, מריו מהקולנוע, יוסף חבשוש ואחרים. כולם היו בעלי רכב דו גלגלי, עישנו סיגריות, רחמנא ליצלן, לא נגעו באלכוהול ונוצרה להם תדמית קצת לא אפויה.
הם שוטטו ברחבי הקריות וסמל קליין הפך אותם לסיירת רחובות שנתנה לו אינפורמציה על גניבות חקלאיות. התחביב שלי ושל חבורת קרית חיים, שהיו אנטי תזה למוצקינאים, היה לגנוב גי'פ של סרן מהתותחנים בשישי בלילה כשהוא בא לחופש.
יום אחד תפסו אותנו ונהיה סיפור גדול. בני טובים ללא רישיון גנבו ג'יפ, היינו אמורים לקבל תיק פלילי שיעיב על חיינו הצעירים ועל שירותנו בצבא. בסוף סמל קליין ביטל את התלונה אחרי שדפק לכל אחד מבני הטובים סטירה מצלצלת.
וכך מבין שלושת הגנבים, אחד הפך לקצין בכיר בצבא, אחד למנכ"ל חברה כלכלית ואחד למורה ומנהל בית הספר. עד היום אנחנו חייבים תודה אישית ליכולת השיפוט והענישה של רב פקד קליין, שהבין את רוח התקופה ואת משובת הנעורים שלנו. לפעמים סטירה אחת טובה מאיש חוק בגיל 16 מיישרת אותך לכל החיים.
