ערב ראש השנה תשפ"א

אני נורא שמחה שהשכנים נסעו והשאירו אותי לטפל בכלב שלהם, כי זה מכריח אותי לצאת להליכה פעמיים ביום, דבר שבשל מפלס הבטלה הגואה לא עשיתי אותו לאחרונה. בקיצור, אני צריכה שמישהו יצטרך אותי
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print
ערב ראש השנה תשפ
ערב ראש השנה תשפ"א - הבלוג של עלית קרפ | צילום: shutterstock

ערב ראש השנה תשפ"א – הבלוג של עלית קרפ

מה עושים אזרחים שומרי חוק פחות או יותר לקראת ראש השנה? קובעים עם הילדים בזום ונוסעים לבקר את ההורים המבוגרים שלהם בערב לפני, וזה בדיוק מה שעשינו ל' ואני אמש.

יצאנו בחמש וחצי והגענו לאמא שלי רק בשמונה, אחרי נסיעה שאמורה להימשך שעה בדרך כלל. עומסי תנועה אדירים וגם כמה ניסיונות להתחמק מהם גרמו לעיכוב הזה. בדרך אמרתי לל' כמה פעמים, יאללה, בוא ניסע הביתה וזהו, אבל ל' שהוא הטוב בבעלים האפשריים ולפעמים אני חושבת שהוא גם הטוב בבעלים הבלתי אפשריים, אמר, לא, לא, אמא שלך מחכה, בואי ניסע, ובאמת בסוף הגענו.

אמא שלי מאוד שמחה שבאנו ודבר ראשון הראתה לנו את המשלוח שקיבלה לכבוד ראש השנה מחברות צעירות שהתארגנו בקיבוץ לקראת החג, קנו, בישלו, אפו וחילקו לקשישי הקיבוץ ועשו הכל על חשבונן ועל חשבון זמנן הפרטי, ממש כפי שעשו בפסח, כדי להגיש לקשישים שלל מאכלים טעימים, שרואים שנעשו בלב אוהב וביד חרוצים. מנשים באוהל יבורכו כולן.

אחרי שעתיים חזרנו הביתה וגם בדרך בחזרה היו פקקים, אבל פחות.

מה יהיה בסגר ראש השנה?

מה יהיה בסגר? באמת שקשה לדעת. שמעתי כל מיני קצינים בכירים במשטרה אומרים שאם יתפסו אנשים ששבים מארוחת החג יאפשרו להם לשוב הביתה, אבל יטילו עליהם קנסות. ומה בקשר לאלה שנסעו לכמה ימים? הם יצטרכו לחכות על חלוף סגר? המצב ממש לא ברור, וזאת ההזדמנות להתמכר לכמה הרגלים ישנים, איש איש על פי טעמו: אני, למשל, נורא שמחה שהשכנים נסעו והשאירו אותי לטפל בכלב שלהם, כי זה מכריח אותי לצאת להליכה פעמיים ביום, דבר שבשל מפלס הבטלה הגואה לא עשיתי אותו לאחרונה ודחיתי אותו במיליון תירוצים: חם, כואבת לי הרגל, חם, כואבת לי הרגל השנייה, חם, וגם הברכיים לא משהו. וחם מאוד, כבר אמרנו? בקיצור, כשאני יודעת שהכלב מחכה לי ושהוא צריך לצאת, איכשהו כל הכאבים מתעופפים, או לפחות נחים לרגע, וגם הטמפרטורות צונחות פלאים.

חלומות של היפהפייה הנרדמת

בקיצור, אני צריכה שמישהו יצטרך אותי, ואם, וזו בהחלט הזמנה, יתקשרו מאיזה הוצאת ספרים ויגידו שזקוקים לספר שלי, אולי גם אכתוב אותו. אני יודעת שאלה חלומות של היפהפייה הנרדמת, שמחכה שהנסיך יבוא וינשק אותה וככה היא תתעורר לחיים, אבל אני בכל זאת חולמת אותם לפעמים, ממש כמו יוסף.

בינתיים, עד שהוצאת הספרים תתקשר, מתקשרת גיסתי הגדולה ש', אחותו הגדולה של ל', כדי לאחל שנה טובה ולספר שאחת הבנות שלה נסעה לחמים שלה שבועיים ושהבת השנייה תהיה אצלה לשבועיים. לא הספקתי לשאול מה התוכניות של הבן הגדול שגר לא רחוק מהם. אצלנו הילדים נשארו כל אחד בביתו והערב, בשש, נערוך הרמת כוסית בזום. אבל לש' יש כבר נכדים והילדים שלה זקוקים לעזרתה, איזה כיף לה.

מנהגי החג של החתולים

הבוקר כשהלכתי עם הכלב היו משבים קלילים והחצבים זוקפים ראשיהם הלבנים בכל מקום, ואחר כך, כשנסעתי להאכיל את החתולים גם שמעתי תוכנית בקול המוזיקה שבה התארח להב שני, המנצח הצעיר של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הוא דיבר מאוד יפה וגם השמיע את הסימפוניה של העולם החדש של דבוז'ק, שגם אבא שלי נהג לשמוע, וזה שוב הזכיר לו אותו, כאילו שאני אי פעם שוכחת.

החתולים כנראה בקיאים במנהגי החג, שכן הביאו לחצר ראש של דג. כשלקחתי אותו לפח האשפה הבנתי גם מה מקורו. נחמד שהם מביאים לי תשורות לראש השנה… מי שמסוגל לתת זכה כנראה לאהבה.

חג שמח, שנה טובה, הרבה בריאות ואושר לקוראיי באשר הם, ונקווה שבשנה הבאה כבר לא אכתוב בלוג קורונה אלא, כמו שאומרת חבורת מונטי פייטון, משהו שונה לגמרי.

בקרו אותנו גם בפייסבוק: הד הקריות

כבר הורדתם את האפליקציה של הד הקריות? האפליקציה החדשה שלנו עכשיו זמינה להורדה בחינם!

להורדה למערכת אנדרואיד לחצו כאן!

לינק הורדה מחנות אפל: לחצו כאן!

אהבתם? שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב print

אולי גם יעניין אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף ברשתות החברתיות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram